תפילה ביחיד

כבר הרבה זמן ברוך השם אני מניח תפילין. יש לי בעיה, אני חושב שזה סוג של דיסלקציה בקריאה או פשוט הרצון שלי לדעת ולהבין באמת מה שאני קורא. עכשיו העניין הוא כאשר אני נוכח בבית כנסת עם אנשים במניין, אני מוצא את עצמי נמצא במרוץ הזמן כדי להספיק אותם, והקריאה בקול של מישהו לידי דיי מפריעה לי צערי. ובכך יש מצב שאיני מבין את הטקסט את התפילה. אני קורא קורא קורא, אבל לאמיתו של עניין, לא הבנתי את הרוב. כאשר אני בבית, ואני קורא בקצב שלי, בשקט, אני מבין כול מילה ומילה, מה שמביא אותי לא מעט לצמרמורת והתרגשות אדירה. ה שמעצים את כוח התפילה. *האם זה נכון להישאר בבית בכול זאת? שאלה נוספת: *אם אני בבית לבד, קריאת שמונה עשרה אני יכול להגיד בקול רם לעצמי?, שוב כי כאשר אני קורה את התפילה בקול זה ממש ממש עוזר לי להבין את מה שאני קורה, ולהתכוונות שלי. האם זה בסדר שאני אומר אותה בגלל זה בקול לעצמי?