אינו שומר שבת

שלום,

אני מצטט לך מפסיקתו של מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א: "ידעתי בבירור בהיותי במצרים, כי הרבה מן האנשים הללו (שעובדים ביום שבת לצורך פרנסתם), בצאתם מן העבודה, נזהרים שלא לחלל שבת, וכן אינם מעשנים בשבת, וכיו"ב, וחלק מהם מתפללים בשבת במנין ראשון, כדי להספיק להגיע למקום עבודתם בזמן, ובמסתרים תבכה נפשם על מה שהם מוכרחים לחלל השבת לצורך פרנסה. ובאנשים הללו נלע"ד ברור שאפשר להקל במגעם ביין. וכמ"ש בשו"ת ידי דוד קראסו (חאה"ע סי' יג דף רי"ח ע"ד), שלדעת הרמב"ן ור' יונה והריב"ש יראת ממון חשיב אונס, ואינו עושה יי"נ במגעו. ע"ש. וע' בשו"ת מהרש"ג (חיו"ד סי' כה אות ו), שהמחלל שבת בפרהסיא, ונזהר שלא לעשן סיגריות, וכיו"ב, אינו נקרא מומר גמור, ע"ש. והניף ידו שנית בשו"ת מהרש"ג ח"ב (סי' מט) בד"ה ועוד, שלא אמרו שמחלל שבת בפרהסיא דינו כגוי, אלא באופן שעושה יום שבת כיום חול לגמרי בכל המלאכות שיזדמנו לו להנאתו, שבזה שייכת סברת רש"י (בחולין ה) שנראה שהוא כופר במעשה בראשית, אע"פ שהוא כן לתיאבון, אבל אם הוא כותב בשבת לצורך פרנסתו, ונזהר מלעשן סיגריה בשבת, ומבשלים אצלו מערב שבת, אין דינו של זה כמומר לכל התורה כולה, שהרי נראה ממעשיו שהוא מאמין במעשה בראשית, אלא שחושב קצת שלצורך פרנסה הוי כפיקוח נפש ומותר", (יבי"א ח"א, יו"ד סי' יא).

בברכה,
ערן בן ישי