איך לרצות את חברו?

שלום לכבוד הרב, עד לא מזמן חברה שהגדרתיה כקרובה החליטה להתפרץ עליי ולהטיח בי כל מיני האשמות שנובעות ממסקנות שלה. ביקשתי שתאמר לי במה חטאתי, והיא אמרה לי שאני מתעלמת ממנה במכוון. כמובן שזה לא נכון. ביקשתי את התנצלותה, והסברתי לה שזה לא היה במכוון. היא לא נתנה לי לסיים את דבריי וקטעה אותי בכל עת. אמרתי לה שזה לא בסדר שהיא לא נותנת לי לסיים את דבריי כי אני רוצה להסביר את הצד שלי. בנוסף היא השוותה אותי לאיזה בן אדם רע שהיא מכירה. ובקיצור היא לא מוכנה לתת לי הזדמנות לשפר את עצמי. היא ידעה איך לפגוע בי והיא ציערה אותי מאוד. מבחינתה אני אדם שחפץ ברעתה, שעד עכשיו ניצלתי אותה. במהלך אותה שיחה עניתי לה בנועם, אך היא בשלה מרימה את הקול ומטיחה דברים מבלי לתת לי להשחיל את דבריי. היא גרמה לי צער בשיחה זו וגרמה לי לבכות. היה נשמע לי שהיא נהנית מזה שגרמה לי לבכות ולצער אותי בדברים. ביקשתי ממנה סליחה ושטעיתי, אך מהר מאוד היא דנה אותי לכף חובה. הבעיה היא ששום דבר ממה שהיא אמרה הוא לא נכון, התקרית היחידה שקרתה היה זה שהיא פירשה אותו והסברתי לה שהיא פירשה אותי לא נכון. זאת ועוד, עשיתי עבורה מעל ומעבר בכל עת שהייתה צריכה אותי הייתי שם בשבילה ברגעי הצער והשמחה, ואפילו תיווכתי בינה לבין חתנה לעתיד. השתדלתי לגמול לה רק טוב. ותמיד דיברתי איתה בנועם ובדרך ארץ. אותה חברה יתומה, היא ציערה אותי וגרמה לי להתנצל על משהו שלא עשיתי, ואם עשיתי לא היה במכוון (ועוד הסקתי ממנה שהיא לא מאמינה לעבודה הפנימית שלי, במילים אחרות שקרנית) האם נהגתי בסדר ועליה להתנצל בפניי על דרך ההתבטאות שלה והתכונות הלא חיוביות שהדביקה עליי בעוד שאני יודעת שהם לא נכונות. או שמא עליי לחשוש לכך שבורא עולם יכעס עליי על הצער המעוות שהיא יצרה בעצמה והיא מנצלת את המעמד הזה? אשמח לתגובה בהקדם. תבורכו משמיים.