סבל העם היהודי

  • כ"ה אדר א' התשע"ד
אא

שאלה

כבוד הרב שלום רב ושבוע טוב, לפי מה שלמדו אותי, אנחנו, היהודים, העם הנבחר ע"י ה` (אני מתרגמת את שאלתי מצרפתית לעברית אז סליחה נראש אם התרגום לא טוב), ואני שואלת את עצמי, אם אנחנו העפ הנבחר, אז למה אנחנו העם שהכי סובל (עבדות, שואה, מלחמות בארץ וכו`) תודה עמנואל

תשובה

שלום וברכה

פרפורי נשמה מצויים באופן מיוחד בזמן שמתחוללים אסונות כלליים רחמנא ליצלן, רעידות אדמה, שטפונות, קורבנות מלחמה, רציחות המוניות, השמדות עם, שאז מתרוצצות תופעות מהפכניות במוח האדם, יש המתפכחים אז משכרון החיים כשרואים את האפסיות של האדם ומכירים שיש כח עליון, ולעומתם נמצאים רבים יותר אכולי יאוש מלאי תלונות על ההשגחה, כאילו עד עתה היתה ההשגחה מובנת להם ורק עכשיו בזמן שואה נעשתה לבלתי מוסברת.

בתקופתינו אנו, נתגלה האדם בכל שפלותו, עד שהיה בכח מטורף אחד להשפיע על עם גדול `תרבותי` ולהפיח בו פראות חייתית, ולהפוך אותו לחיית טרף נוראית עם שאיפה לדם ורציחות המוניות, באכזריות יוצאת דופן, שלא נשמע כמוהו גם בין הקרנבלים, אוכלי האדם הקדומים, העם ה`תרבותי` אינו מתורבת דיו בכדי שנוכל להשוותו לאוכלי אדם, העם הזה שרף והשמיד עשרות מיליוני נפשות, ביניהם מליונים אזרחים שקטים השמדה לשם השמדה משום שלא מצאו חן בעיני הפירהר, הם הרעילו את כל האטמוספירה של כדור הארץ עד שגם אומות עולם נאורים עמדו מן הצד ונעשו אדישים לכל המחזה הטרגי של שפך דם אדם כנחלי מים. רבים מאלו שהאמונה אינה מושרשת בהם באופן חזק ומוסד, תמהים ושואלים שאלה כפולה:

למה הרשתה ההשגחה להפקיר מיליוני בני אדם באופן נוראי, ואיך הרשתה ההשגחה ליצור אנושי להגיע לטירוף הזה. אבל קודם כל נשאל אנחנו לאכולי הספיקות, האם כשרואים חזיונות בלתי מובנים - נתמעט משהו ממיליוני הפרטים המראים את עוצם ההשגחה האלוקית והנהגת היוצר ית`, אם המיוצר אינו משיג ומבין תופעות פרטיות של זה שיצר אותו, האם התעממה במשהו הזוהר של העולם ומלואו בכל התופעות המדהימות הנוראיות שאין להם שיעור.

שים לב ללשון המדרש (בראשית רבה פרשה לט) על ההתגלות הראשונית לאברהם אבינו: "ויאמר ה` אל אברם לך לך מארצך וגו`, אמר רבי יצחק משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום, וראה בירה אחת דולקת אמר תאמר שהבירה זו בלא מנהיג, הציץ עליו בעל הבירה, אמר לו אני הוא בעל הבירה, כך לפי שהיה אבינו אברהם אומר תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג, הציץ עליו הקב"ה ואמר לו אני הוא בעל העולם".

גם כ`שהבירה דולקת` ויעלה על הדעת לטעון אם יש בעלים לבירה מדוע הוא מרשה לכך שהבירה תידלק, ועל זה חקר אברהם והשיג במסקנה הסופית שגם אם הבירה דולקת לא תיתכן מציאות של בירה ללא בורא. בנוגע לשאלה הראשונה: מה פשעם ומה חטאתם של אותם מיליוני נפשות שבהן ששת מיליוני יהודים נשמות קדושות וטהורות שנספו בין השנים הארורות תש"א-תש"ה על לא חמס בכפיהם, הלא שאלה זאת אפשר לשאול לאו דוקא על שנים אלו, אלא על כלל השנים והזמנים, ולכאו` פי הרבה יותר, כל שנה ושנה מתים ונהרגים בערך 1.4 מאוכלוסיית העולם, ז"א שנעדרים בכל שנה מעל פני הגלובוס כשישים מליון נפש, [הריבוי הטבעי של כ3% שומרת על קיום העולם], והאם אין זו שאלה כלל עולמית, למה זה איפוא תוכנן העולם על בסיס ש"הילודים למות" (אבות פרק ד משנה כב), לא פחות מ60 מיליונים מדי שנה בשנה. התשובה כבר השיב הקב"ה לאיוב (פרק לח והלאה) אֵיפֹה הָיִיתָ בְּיָסְדִי אָרֶץ, הַגֵּד אִם יָדַעְתָּ בִינָה, וכו`, תִּתְהַפֵּךְ כְּחוֹמֶר חוֹתָם, וכו`, יָדַעְתָּ כִּי אָז תִּוָּלֵד בּמִסְפַּר יָמֶיךָ, וגו`, הידעת משהו ממוצאי וממבואי העולם ומהופעה שלך בתמונה הכללית רק כטבעת קטנטנה בשרשת הבלתי פוסקת הזאת, ובמדרש (שמות רבה פרשה מ): "עד שאדם הראשון מוטל גולם הראה לו הקב"ה כל צדיק וצדיק שעתיד לעמוד ממנו, יש שהוא תלוי בראשו של אדם, ויש שהוא תלוי בשערו, ויש שהוא תלוי במצחו, ויש בעיניו, ויש בחוטמו, ויש בפיו, ויש באזנו, ויש במלתין, ותדע לך בשעה שהיה איוב מבקש להתווכח עם הקב"ה ואמר (איוב כג) מי יתן ידעתי ואמצאהו אערכה לפניו משפט, הקב"ה משיבו אתה מבקש להתוכח עמי `איפה היית ביסדי ארץ`, מהו איפה, אמר רבי שמעון בן לקיש, אמר לו הקב"ה, איוב! אמור לי האיפה שלך באיזה מקום היתה תלויה בראשו או במצחו או באיזה אבר שלו, אם יודע אתה באיזה מקום היתה איפתך אתה מתוכח עמי, הוי איפה היית". כל התלונות המרירות הקושיות השאלות והתמיהות למקרי האסונות הגדולים ולאובדן נפשות לרבואות - באות ברובן מבעלי השקפה, שחיי האדם בעשרות שניו הם כ-ל ע-ו- ל-מ-ו, ועל פי מחשבה זאת מתייצבת לה השאלה: איזה `יושר` הוא זה אם ניתנת לאדם רק קצבה של שבעים שנה או אפילו מאה שנה, ולמה תהיינה הימים הקצרים האלה מלאי רוגז ודיכאון, ולא עוד אלא שמכלל שבעים שנים אלו יקצצו בבשר החי באסונות כאלה ואחרים, מדוע תהא כזאת, וכאן בדיוק השגיאה היסודית הממררת את לב האדם, כי ברור שהעולם הזה איננו אלא מעבר, גשר מקשר בין מה שהיה לפני הלידה לבין מה שיבוא אחרי המיתה, לא כאן החיים המקווים ולא בכדי לעשות `חיים` בעולם הזה יצר הקב"ה את המערכת המופלאה ששמה `עולם`, ולא כאן נקוה לטוב ולאושר, כי לא פה המגמה והתקוה, שאם רק בשביל זה נוח היה שלא להבראות, ולמה לנו לדעת ולהיות חכמים שהכל הבל הבלים, וגם לדעת שסוף הכל לקבר, הרי אם כבר לעשות חיים כאן, היה יותר מושלם להעלים מעמנו את כל הטרגדיה של `מוות`, ובוודאי שלאלוקים פתרונים איך לברוא את העולם באופן שהחיים לא יצטרכו להתמודד עם הדילמה של `מוות`. וכשמתברר לאדם שהחיים עלי אדמות אינם אלא מכשיר לחיים העתידיים בעולם אחר, ושם החיים באמת רחבים ומזהירים, הרי שבין רגע נפלו כל השאלות והיו כלא היו.

משלו של החפץ חיים ידוע, בני אדם הנוסעים באוניה בכדי להגיע למטרה מסויימת לא יתלוננו כל כך על קשיים שיתעוררו במהלך ההפלגה, כשהאוכל לא מצויין, והאוניה קצת מתנועעת, הם יעדיפו להגיע למטרה במהירות יתר גם במחיר ויתור על נוחיות במהלך ההפלגה, לא כן אלו המפליגים באוניית תענוגות, שאין לאוניה מטרה, אלא השהות באונייה היא היא המטרה, כמובן שהנוסעים יקפידו מאוד על הנוחיות במהלך ההפלגה כי הרי לשם כך הוציאו כספם בכדי להפיק את מירב ההנאה מההפלגה עצמה, וכך מפולגים באי העולם בין אלו המתייחסים לחיי העולם הזה כהפלגת תענוגות, שלבם אוכל אותם לנוכח קשיים ואי נוחיות, לבין אלו שהחיים בעולם הזה הינן רק כהפלגה למטרה מסויימת שמוכנים לוותר על נוחיות בכדי להגיע יותר מהר, וכלל לא עולה על דעתם להתלונן על חדר לא הכי הכי.

ימי שנותינו בעולם הזה, הינם ביחס להחיים שאחרי החיים, פחות מהרף עין, בחיים של מאה שנה `הרף עין` זה ג"כ משהו, שלשת מיליארדי שניות ישנן בחיי מאה שנה והרף עין היא אחת מהן, אבל מאה שנה ביחס לחיי נצח אינם כלום!. כמו בזמן כך גם בחומר, כדור העולם בו הננו נמצאים כמה קטן הוא ביחס לכלל הכדורים ברחבי הגלקסיות, אף לא גודל אבקה קטנה, כמה זערורים בני האדם הזוחלים על הכדור, וכולם זמניים עוברים, ודומים רוב בני האדם שכאן בזמנם הקצר כל עולמם `הגדול`, וכאשר קרה `שואה` רחמנא ליצלן, היו צריכים לפי דעתם כל מלאכי מרום וכל הנשמות להבקיע ולהרעיש עולמות, להכריז שביתה מול מנהיג עליונית ותחתונים, אבל כאשר יחרגו השואלים מהמסגרת בה הם נמצאים, וידעו גם את ההשתלשלות מסביב למה ועל מה באנו לכאן, יתברר להם שכאן הוא רק במה קטנה להתכונן ולהסתכל בראי לפני הכניסה לטרקלין האמיתי, ומבעד למסך כשנרד מהבמה הזאת שם הם ה"חיים".

כמו כן על התלונה המדהימה מדוע נשפך חרון האף במימדים רחבים בהרבה דוקא על עם ישראל, אזי לגבי אותם הנעדרים הנהרגים הנטבחים והנשרפים התשובה הוא כנ"ל, מכיון שלא הוצגו בפנינו תעודת לידתם של אותם הנעדרים, ואין אנו יודעים מאלו ניצוצות נשמתיות המה ביחס לנשמות יוצאי מצרים וגלגוליהם שלאחר מכן, ואח"כ איזה תפקידים הם מלאו בחייהם הקודמים, הרי אין בידינו קצה חוט לעריכת מחקר אמיתי, המבקר את ההשגחה ללא שידע בסוד העיבור, כמוהו כמבקר ללא זכות גישה לתיקים הנחקרים, כל עוד אין בידינו את סוד העיבור והגלגול של כל אותם נשמות קדושות, ותכלית קיצבת ימיהם ולשם מה בדיוק הם נשלחו לעולם הזה, הרי שששאלות של למה ככה, וכו`, אינם במקומם כלל ועיקר [בעלי רוח הקודש שקמו לעם ישראל גילו שכל אלו היהודים שנהרגו בשנות האינקוזיציה היו גלגולים מעובדי עבודה זרה שהיו בתקופות השופטים, כמפורש בספר שופטים פעם אחרי פעם, ובמסירות נפשם כיפרו על עברם, ותיקנו את נשמתם בשלימות].

אם השאלה מופנית לגורל העם היהודי בכלליות, הלא כל הווית עם ישראל מאז ועד הנה מופלאה ומוזרה במינה, כל השתלשלות הענינים סביב העם הזה, בין התקופות המזהירות באור בהיר, ובין התקופות החשוכות והאפלות, לא רגילות במושגים כלל עולמיים, וכלל לא מוסברות באופן הגיוני, ואין בעם הזה שום טבעיות, כשהוא עולה הוא עולה עד למרומי מרומים, נדמה לכוכבי שמים והיה למאורות ורבים עמים הלכו והולכים לאורו, וכשהוא יורד הוא יורד לשפל מאין כמוהו, נדמה לחול ולעפר למרמס לכל בני אדם ופראי אדם, והרבה פסוקים ומדרשים מכריזים על ההשגחה המיוחדת הזאת לעם ישראל, כשגם הנפילה אינו נפילה טבעית, כשנפרעים מן העולם עם ישראל צועד בראש (ראה יבמות סג א).

שאלת היהודים שאלה עתיקת יומין הוא, מכלי עמים רבים ניסו לפענח את החידה הזאת, וכל אלו שניסו להתמודד עם הבעיה הכלל עולמית הזאת ששמה ישראל על ידי השמדה, לא הצליחו, מפרעה ועמלק, דרך נבוכדנאצר ואנטיוכוס, ועד המן טיטוס ואנדרינוס, כל רשע עולם שבכל דור ודור שעמדו עלינו לכלותינו, חוסלו בסופו של דבר ומח שמם ושם עמם, ועם ישראל חי וקיים, העמלק הנצחי המחליף מדי פעם סגנון וכאפיה, יכלו לעם ישראל לעשותו צולע, לרוצץ ולשבר אותו, אבל לא לכלותו, את זה למדנו כבר מההתאבקות שהיה לאבינו יעקב במעבר יבוק עם שרו של עשיו, וירא כי לא יכול לו להכניע אותו ויגע בכף ירכו ועשה אותו צולע, אבל לא יותר מזה, ובזריחת השמש גם הצליעה עברה. ככתוב (ירמיהו ה יח) גַם בַּיָּמִים הָהֵמָּה נְאֻם ה` לֹא אֶעֱשֶׂה אִתְּכֶם כָּלָה, ושם נאמר (ירמיהו ל) אוֹתְךָ לֹא אֶעֱשֶׂה כָלָה וְיִסַּרְתִּיךָ לַמִּשְׁפָּט וְנַקֵּה לֹא אֲנַקֶּךָּ, וכך ניבא עמוס (ג ב) רַק אֶתְכֶם יָדַעְתִּי מִכֹּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה עַל כֵּן אֶפְקוֹד עֲלֵיכֶם אֵת כָּל עֲוֹנוֹתֵיכֶם, עם כל השמדות וההשמדות בהן אמרו מבקשי נפשינו "לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד" התקיימה בנו נבואת משה (פרשת בחקתי) וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלּוֹתָם.

כמו הופעת העם הזה באורח ניסי, כך תקופת ממשלתו המופתית הגלויה, וכך בדיוק כל דברי ימי גלותו נסים נעלמים המה, רצוף בתופעות בלתי מוסברות, כבשה אחת בין שבעים זאבים, עדר פזור בין עדרי איירות והררי נמרים השואפים לטרוף ולעשות כלה, והכבשה איננה מאוכלת. השנאה התהומית כלפי עם עולם, השטנה הארסית כלפי העם היחידי שקיבל את התורה בהר סיני, שאותה-התורה גם הם מעריצים, האפשרי לפענח את פשר השנאה הזאת, כל הנימוקים המנומקים כאן ושם מתבדים לנוכח המציאות, גם כשיהודים תרמו לארצות גלותם, כשהרימוה על נס, והציגוה על גבי המפה העולמית, גם כשהם נתנו את נפשם לתועלת אזרחי ארצות פזוריהם והוציאו אותם מעניות ודלות לעשירות והצלחה, גם אז קובלים עליהם שהם נצלנים ונשלנים.

גם עמים בני תרבות המרחמים על בעלי חיים, שעל חיי שה הבורח מן הזאב היו פורשים חסותם, ונחפזים להצילה, גם הם נאלמו דום אל מול המונים מבני עמינו שברחו רצוצים ממגפי השטן הגרמני, וסגרו בפניהם את שערי מדינותיהם, אף שהיה ברור להם שיפלו בידי מרצחיהם, האפשר להסביר אכזריות כזאת, מעמים מתורבתים לכאורה, האפשר לפענח בשכל אנושי שנאה שטנית עמלקית כזאת, שנאה לשם שנאה!!!. התשובה על כך אמרו חז"ל בשבת (פט ע"א): מאי הר `סיני` : הר שירדה שנאה לאמות העולם עליו!!!, שנאה מתוך קנאה!!, לשנאה מתוך קנאה -כפי הנראה- אין גבולות.

גם הם יתנו כמובן את הדין כנבואת עובדיה שכל כך מותאמת למציאות המלווה אותנו כבר יותר מאלפיים שנה, וכך הוא קורא בחיל כשהוא פונה לעבר העמים שעמדו לעם ישראל מנגד: (י) מֵחֲמַס אָחִיךָ יַעֲקֹב תְּכַסְּךָ בוּשָׁה וְנִכְרַתָּ לְעוֹלָם, (יא) בְּיוֹם עֲמָדְךָ מִנֶּגֶד בְּיוֹם שְׁבוֹת זָרִים חֵילוֹ וְנָכְרִים בָּאוּ שְׁעָרָיו, וְעַל יְרוּשָׁלִַם יַדּוּ גוֹרָל, גַּם אַתָּה כְּאַחַד מֵהֶם, (יב) וְאַל תֵּרֶא (לא היה לך לראות) בְיוֹם אָחִיךָ בְּיוֹם נָכְרוֹ וְאַל תִּשְׂמַח (ולא היה לך לשמוח) לִבְנֵי יְהוּדָה בְּיוֹם אָבְדָם וְאַל תַּגְדֵּל פִּיךָ בְּיוֹם צָרָה:

(יג) אַל תָּבוֹא בְשַׁעַר עַמִּי בְּיוֹם אֵידָם אַל תֵּרֶא גַם אַתָּה בְּרָעָתוֹ בְּיוֹם אֵידוֹ וְאַל תִּשְׁלַחְנָה בְחֵילוֹ בְּיוֹם אֵידוֹ: (יד) וְאַל תַּעֲמוֹד עַל הַפֶּרֶק לְהַכְרִית אֶת פְּלִיטָיו וְאַל תַּסְגֵּר שְׂרִידָיו בְּיוֹם צָרָה: (טו) כִּי קָרוֹב יוֹם יְקֹוָק עַל כָּל הַגּוֹיִם כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ יֵעָשֶׂה לָּךְ גְּמֻלְךָ יָשׁוּב בְּרֹאשֶׁךָ: (טז) כִּי כַּאֲשֶׁר שְׁתִיתֶם עַל הַר קָדְשִׁי יִשְׁתּוּ כָל הַגּוֹיִם תָּמִיד וְשָׁתוּ וְלָעוּ וְהָיוּ כְּלוֹא הָיוּ: אכן גם הבריטים וכו`, יתנו את הדין. היש מי שיודע לפתור את המאורעות וההתלבטויות סביב לארצו של עם עולם -`ארץ הקודש`, הארץ שהעם ההיסטורי עשה אותה לארץ הקודש, היש לה דוגמא בכל ארצות תבל, כמה משונים דבי ימה מדברי ימי שאר מדינות תבל, מעולם חמדו אותה והתאבקו סביבה אימפריות אם כי לא ידעו מסגולתה, עוד בטרם היא התקדשה על ידי הדתות המאוחרות הנצרות והאיסלאם, כבר אז היא היתה לנושא מרכזי בין עמי העולם, שליטים מושלים בכיפה היו מצהירים שללא שליטה בארץ הקודש אין להם כלום, [ראה ספרי תחילת פרשת עקב, פרשת ברכה אות יז, חולין ס ב, שמות רבה פרק לב, מדרש תנחומא משפטים אות יז], בזמן שישבו עליה בני ישראל היתה הארץ שופעת תנובה שלא בדרך הטבע, [כתובות קיא ב, מגילה וא, ירושלמי פאה ז ג, ועוד], ומאז שגלו ממנה עם ישראל כאילו בהפגנתיות פסקה האדמה לתת את יבולה, היא לא רצתה להניק בנים לא לה, ושממו עליה אויביכם היושבים בה, עובדה שהתאמתה ממקורות זרים לאורך כל ההיסטוריה, עד לתקופת ההתיישבות האחרונה, המאבק האחרון בין בני הארץ הטבעיים לשכנים המבקשים לשמר את השיממון, על עמך יערימו סוד נועצו לב יחדיו אדום וישמעאל מואב והגרים גבל ועמון ועמלק.

הכל אלה נראים למישהו כדברים טבעיים, היש תקדים למאורעות אלו בפינה נוספת על פני הגלובוס, מחדדים חרבות ומתכננים נשק אטומי כימי וביולוגי לשם מאבק על פיסת ארץ קטנטנה, הניצבת בשולי מדברי ערב הגדולים ממנה פי עשרות אלפים, בחשיבה אמיתית מגיעים למסקנה שאין כאן ויכוח טריטואלי על שטחים וכו`, יש כאן מאבק בין עם עולם לזאבים, שהתחילה לפני 3320 שנים ועומדת סוף סוף להסתיים. `עם ישראל` `תורת ישראל` ו`ארץ ישראל` שלשותם קשורים זה לזה קשר בל ינותק, את כל אלו אי אפשר לבחון לפי כלים היסטוריים רגילים, יש כאן מסורת נפלאה ומיוחדת שסודה תתגלה במהרה כשהאמת תנצח, ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו והיתה לה` המלוכה.

תורת ישראל, שניתנה לעיני מליונים בני עמינו, ברעש אדיר, בפומביות שלא היתה כדוגמתה, לא עוד איזה הארה על שטוף אור שיצא ממערה, וטען כי זכה להתגלות, לא איזה טענה של איש פרטי משוגע או נורמלי על דבר היותו משיח או נביא, אלא התגלות ממשית שהתאמתה על ידי כל הנוכחים בה, שאי אפשר להמציא ביום מן הימים, כזה היה מעמד הר סיני, הנשמע כדבר הזה לאורך כל ההיסטוריה, הלוחות האלוקיות שכנו אחר כבוד בארון הברית שהיתה גלויה במשך כל הזמן, בימי דוד ושלמה היא נראתה לעין כל, ואחר כך ידעו כולם על מכנה בקודש הקדשים כשלצד זה ניצבו מטה אהרן הניסי וצנצנת המן שממנה אכלו עם ישראל במדבר, ירמיהו הנביא אף הציג את הצנצנת לעיני עם ישראל כולו, קרוב לאלף שנים אחרי מעמד הר סיני, אמת אבסלוטית.

ארץ ישראל על ממצאיה הארכיאולוגים מעידים כאלפי עדים על תקופת השופטים והמלכים, שרידי ארמונות דוד, ויסודות המקדש שבנה שלמה כולם מוצגים לעיניים, הכל כאשר לכל כנכתב בתנ"ך, צאו לחצור הגלילית [העתיקה] וראו שם עין בעין את השריפה אשר שרף יהושע כשכיבש אותה (יהושע פרק יא פסוק יג), ועוד המון ממצאים.

היש דוגמא לכל אלה בעולם כולו. ותיווכחו לדעת כי כל עוד לא זכה עם ישראל למנוחה ושקט בארצו, לא תיתכן מנוחה לעמי תבל, מנוחתם ושקט נפשם תופר על ידי מטורף זה או אחר, ורק בשוב ישראל עם תורתו אל ארצו או אז יגאל עם ישראל, והמנוחה תשרור בעולם כולו. בהצלחה - מנשה ישראל


להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il
תגיות:

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה