לכל איסור יש היתר

שלום וברכה

לא כתוב שמכל איסור יש היתר, כתוב ש`ישנם` איסורים שניתן נגדם דבר מותר הדומה לו. לאיסור אשת איש, נמצא היתר בפרשת `אשת יפת תואר` בתחילת פרשת כי תצא. לאיסור זרע לבטלה לא נמצא היתר מקביל, ואין צורך לזה, מכיון שאפשר למצוא את טעם האיסור בדרך של קיום יחסים בהיתר. לאיסור גילוח הפאות והזקן נמצא היתר למצורע שעליו לגלח את כל שערו כולל את הפאות והזקן ביום טהרתו ככתוב בתורה בפרשת מצורע. ואני מצרף לך קטעים מפיוט קדום [הנאמר בשבת `פרה` אחרי פורים] בו מציין את כל השינויים שישנם איסור מול היתר. בהצלחה - מנשה ישראל מִן הַחֵלֶב.

שׁוֹמֶן הַלֵּב. וּמִן הַדָּם טְחוֹל וְכָּבֵד הַדָּם. וּמִבָּשָׂר בֶּחָלָב. כְּחַל הֶחָלָב. מִכִּלְאֵי בְגָדִים. תְּכֵלֶת בַּסָּדִין. מֵאֵשֶׁת אָח. יִבּוּם הֶאָח. מֵאֵשֶׁת אִישׁ. יְפַת תּוֹאַר לְאִישׁ. מִטֻּמְאַת נִדַּת אִשָׁה. טָהֳרַת בְּתוּלֵי אִשָּׁה: מֵהַתֵּר אִסּוּר. וּמֵאִסּוּר הַתֵּר. מִטָּמֵא טָהוֹר. וּמִטָּהוֹר טָמֵא. בַּהֶרֶת מְמוּעָט תְּטַמֵּא. פָּרְחָה בְּכֻלּוֹ עוֹד בַּל תְּטַמֵּא. הַמֵּת בַּבַּיִת אֵינוֹ טָמֵא. יָצָא מִמֶּנּוּ אוֹתוֹ מְטַמֵּא. שְׂעִיר יוֹם כִּפּוּר מְכַפֵּר עַל כָּל טָמֵא. וְכָל מַעֲסִיקָיו בְּגָדִים מְטַמֵא. פָּרָה אֲדֻמָּה עוֹשֶׂיהָ מְטַמְּאָה. וְהִיא עֲשׂוּיָה לְטַהֵר כָּל טֻמְאָה. וְאֶפְרָהּ נַעֲשֶׂה אַב הַטֻּמְאָה. וְהִיא מְטַהֶרֶת אֲבִי אֲבוֹת הַטֻּמְאָה: בְּכֵן אֵין לְהָבִין סוֹד תּוֹרָתֶךָ. וְלֹא זִקּוּק אִמְרָתֶךָ. וְלֹא צֵרוּף גְּזֵרוֹתֶיךָ: בְּכֵן אֵין לְהָמִיר. וְלֹא לְהַתְמִיר. אֵין לְהַרְהֵר.

וְלֹא לְחַרְחֵר. אֵין לֵידַע וְלֹא לְיַדַּע. עֲמוּקָּה מִשְּׁאוֹל מַה תֵּדָע. נָעוּ מַעְגְּלוֹתֶיהָ לֹא תֵדָע: וְכָל אִמְרָהּ הֶחָקוּק בָּהּ חֻקָּה. אֵין לְהַרְהֵר וְלוֹמַר עַל מַה נֶחֱקָקָה. שֶׁכַּךְ נִתְּנָה בִּנְשִׁיקָה: וְכֻלָּם נְכוֹחִים לַמֵּבִין. וְכָל הַמַּשְׂכִּיל יָבִין. חוּץ מִטַּעֲמֵי פָרָה שֶׁאֵין לְהָבִין. וְכָל חֲכַם לֵב יִדַּל מִבִּין. חֲפָצֶיהָ אֵין לְהָבִין: