שאלה בנושא דקדוקי אותיות בתפילה, על דרך ההגייה הספרדית.

בס"ד

שלום כבוד הרב!

אני יודע שחשוב לדקדק בתפילה כדי שמילה אחת לא תשמע כמו מילה אחרת.

לי אישית אין מבטא טבעי לביטוי נכון של ההבדלים בין:
ח' ו-כ'
ק' ו-כ' (כ' דגושה)
ת' ו-ט'
ס' ו-צ'
ודגש האות ע'.

האם צריך להקפיד על כל אלה?

כי יש מילים שמתחלפות : כן-קן, עורב-אורב, ארץ-ארס, המכה בעברתו-באברתו (בכנף שלו), תועה-טועה...

אם תעיתי בדבר כזה, צריך לחזור ולבטא את המילה כהוגן?
אם כן, גם בתפילת שמונה עשרה? (ששם ההספק הוא יותר חמור)

תודה רבה רבה!!!
וסליחה על האריכות