שלום כבוד הרב! שמירת נגיעה

שלום כבוד הרב! ישר כוח על עבודת הקודש שאתם עושים! ועכשיו לשאלתי: קרוב לגיל 18 יצאתי עם בחור(שומר שבת וכשרות בעיקרון ובא ממשפחה מאוד דתית אבל הוא ירד בדת והפסיק גם לחבוש כיפה) והיינו חברים בערך 9 חודשים-הכרנו קצת עוד מלפני כן(אני באה מרקע דתי לאומי אשר לרוב בנות הכיתה היו חברים או שיצאו עם בחורים כבר מגיל הרבה יותר צעיר ואף פעם לא ידענו שזה לא טוב או לא מומלץ!),לאחר כמה חודשים שיצאנו התחלתי ללכת לשיעורי תורה בשירות לאומי והתחזקתי (יש לציין שעל שמירת נגיעה בכלל לא ידענו אלא שזה משהו שחרדים שומרים או דתיים ממש ולא ידעתי שזה איסור מהתורה ושזה חשוב),אז כשדיברתי איתו על זה הוא לא היה ממש מעוניין לשמור נגיעה, בהתחלה עוד איך שהוא הוא אמר שננסה אבל אחרי 2 דקות הוא כבר לא היה מעוניין. (יש לציין שגם לא אהבתי את העובדה שהוא היה בכל פעם שרואה את ידידותיו הוא היה נותן נשיקה בלחי ואני לא הייתי עושה זאת בחיים גם מלפני כן וגם היה הולך לפאבים ואני לא וכו`), ואז ככל שהלכתי לשיעורי תורה עוד יותר ידעתי שאני רוצה בחור דתי כמו שצריך אבל אז כבר הייתי קשורה אליו יותר ויותר(בהתחלה הוא שיחק לי אותה יותר דתי ממה שהוא היה באמת) במרוצת הזמן החלטתי שגם אם יהיה קשה להיפרד- עדיף כדי שאח"כ יהיה לי הכי טוב בעולם עם בחור ירא שמיים. נפרדתי ממנו ב"ה אבל אני עדיין חושבת עליו לפעמים ואני תוהה לעצמי מדוע.(כבר עברה קצת פחות משנה מאז הפרידה). האם יכול להיות שאני עוד חושבת עליו כי לא היה לי מישהו אחר מאז האם אתה מאמין שברגע שאני אתחתן אני אשכח ממנו לחלוטין אני יודעת שמה שאני מרגישה זאת לא אהבה כלפיו כי אהבה אמיתית היא רק ככשומרים נגיעה. האם עשיתי צעד נכון במאה אחוז שנפרדתי ממנו (אנשים היו אומרים לי שהוא מבית דתי והוא בטוח יחזור לשורש אבל אני לא הייתי מוכנה לקחת את הסיכון הזה) צדקתי אשמח לתשובה בהקדם.