מהי החשיבות הרבה שיש לאיסור לשון הרע?

שלום וברכה

אעתיק לך מדברי החפץ חיים ספר שמירת הלשון - הקדמה הַקְדָּמָה: כְּתִיב (מִשְׁלֵי כ"א, כ"ג), "שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ". וּלְהָבִין הָעִנְיָן מַה שֶּׁפֵּרֵט הַכָּתוּב שְׁמִירַת הַפֶּה וְהַלָּשׁוֹן לִמְנִיעַת צָרָה מֵהַנֶּפֶשׁ, יוֹתֵר מִכָּל הָעִנְיָנִים, אֲשֶׁר צָרִיךְ הָאָדָם הַשָּׁלֵם לִשְׁמֹר בִּימֵי חַיָּיו, וּבָזֶה נָבִין גַּם כֵּן מַה שֶּׁכָּתוּב (תְּהִלִּים ל"ד י"ג), "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב, נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע" וְגוֹ`: מַה שֶּׁפֵּרֵט לָנוּ הַכָּתוּב דַּוְקָא עִנְיָן זֶה, נִרְאֶה, כִּי יָדוּעַ הוּא דְּכָל אָדָם יֵשׁ לוֹ רְמַ"ח אֵיבָרִים וּשְׁסָ"ה גִּידִים רוּחָנִיִּים, וַעֲלֵיהֶם מְלֻבָּשִׁים הָרְמַ"ח אֵיבָרִים וּשְׁסָ"ה גִּידִים גַּשְׁמִיִּים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (אִיּוֹב י` י"א), "עוֹר וּבָשָׂר תַּלְבִּישֵׁנִי וּבַעֲצָמוֹת וְגִידִים תְּשֹכְכֵנִי", הֲרֵי שֶׁהִזְכִּיר הַכָּתוּב עוֹר וּבָשָׂר וְגִידִים וַעֲצָמוֹת וְלֹא קְרָאוֹ, רַק בְּשֵׁם לְבוּשׁ וּסְכָךְ כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "תַּלְבִּישֵׁנִי" "תְּשֹכְכֵנִי", וְאֶת מִי הִלְבִּישׁ, אִם לֹא לַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ, שֶׁהִיא הִיא עֶצֶם הָאָדָם, וְעַל כָּל אֵיבָר וְאֵיבָר שֶׁל הַנֶּפֶשׁ מְלֻבָּשׁ מִלְּמַעְלָה אֵיבָר הַגּוּף הַמְכֻנֶּה כְּנֶגֶד אֵיבָר הַהוּא, כְּמוֹ הַבֶּגֶד עַל הַגּוּף.

וּכְנֶגֶד זֶה נָתַן לָנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רְמַ"ח מִצְוֹת עֲשֵׂה וּשְׁסָ"ה לֹא תַעֲשֶׂה, וְהֵם מְחֻלָּקִים גַּם כֵּן עַל הָאֵיבָרִים, דְּיֵשׁ מִצְוָה שֶׁתְּלוּיָה בַּיָּד וְיֵשׁ מִצְוָה שֶׁתְּלוּיָה בָּרֶגֶל וְכֵן שְׁאָר כָּל אֵיבָרִים כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּ"סֵפֶר חֲרֵדִים". וּכְשֶׁאָדָם מְקַיֵּם בָּעוֹלָם הַזֶּה אֵיזֶה מִצְוָה בְּאֵיזֶה אֵיבָר, שׁוֹרֶה לֶעָתִיד לָבוֹא אוֹר ה` עַל אוֹתוֹ אֵיבָר, וְאוֹתוֹ אוֹר הוּא הַמְחַיֶּה אֶת הָאֵיבָר הַהוּא, וְכֵן כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה. נִמְצָא דִּכְשֶׁהָאָדָם מְקַיֵּם הָרְמַ"ח עֲשִׂין, אָז הוּא הָאָדָם הַשָּׁלֵם הַמְקֻדָּשׁ לַה` בְּכָל אֵיבָרָיו, וְזֶהוּ מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּפָרָשַׁת צִיצִית (בַּמִּדְבָּר ט"ו מ`), "וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי וִהְיִיתֶם קְדֹשִים לֵאלֹהֵיכֶם", אֲבָל אִם, חַס וְשָׁלוֹם, תֶּחְסַר לוֹ מִצְוָה אַחַת מִרְמַ"ח עֲשִׂין, שֶׁהִשְׁלִיכָהּ אַחַר גֵּווֹ, וְלֹא עָשָׂה תְּשׁוּבָה עַל זֶה, יֶחְסַר לוֹ לֶעָתִיד לָבוֹא בְּנַפְשׁוֹ הָאֵיבָר הַמְכֻנֶּה נֶגֶד הַמִּצְוָה הַהִיא. וְזֶהוּ מַה שֶּׁאָמְרוּ בִּבְרָכוֹת (כ"ו.) (קֹהֶלֶת א` ט"ו), "מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן", זֶה שֶׁבִּטֵּל קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל עַרְבִית אוֹ קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית, אוֹ תְּפִלָּה שֶׁל עַרְבִית אוֹ תְּפִלָּה שֶׁל שַׁחֲרִית. וּכְשֶׁהָאָדָם זָהִיר מִלַּעֲבֹר עַל הַלָּאוִין שֶׁבַּתּוֹרָה, הוּא מַמְשִׁיךְ אוֹר הַקְּדֻשָּׁה עַל גִּידֵי נַפְשׁוֹ, וּכְשֶׁלֹּא יִזָּהֵר - יִהְיוּ, חַס וְשָׁלוֹם, מְקֻלְקָלִין, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּאֹרֶךְ בְּסֵפֶר "שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה" פֶּרֶק א`, עַיֵּן שָׁם: וּמִזֶּה יוּכַל לְהִתְבּוֹנֵן כָּל אָדָם, אֵיךְ שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת זָהִיר בְּכָל הַתַּרְיָ"ג מִצְוֹת בְּכָל כֹּחוֹ בִּימֵי חַיָּיו, כִּי הֵם הֵם הַמַּמְשִׁיכִין חַיּוּתוֹ לָנֶצַח בְּאֵיבְרֵי וְגִידֵי נַפְשׁוֹ. [וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב בְּפָרָשַׁת אַחֲרֵי (וַיִּקְרָא י"ח ה`), "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם" וְגוֹ`, וְלֹא כְּתִיב וָחַי עֲבוּרָם, לְהוֹרוֹת לָנוּ שֶׁאוֹר הַמִּצְוָה גּוּפָא הִיא חַיּוּתוֹ לֶעָתִיד לָבוֹא.]

כְּמוֹ שֶׁכָּל אֶחָד רוֹצֶה לִהְיוֹת שָׁלֵם בְּכָל אֵיבָרָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בַּעַל מוּם אַף בְּאֵיבָר קָטָן שֶׁבַּקְּטַנִּים: ו ּבִפְרָט בְּעִנְיַן שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן, דְּאִם יַתִּיר, חַס וְשָׁלוֹם, לְנַפְשׁוֹ לִהְיוֹת מִכַּת מְסַפְּרֵי לָשׁוֹן הָרָע בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּמִמֵּילָא בְּוַדַּאי לֹא יִמְנַע אָזְנָיו גַּם כֵּן מִלִּשְׁמֹעַ תָּמִיד לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת וּלְקַבְּלָם, וְגַם כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אַחַר כָּךְ מַה לְּסַפֵּר, דְּזוֹ הִיא מִדַּת הוֹלֵךְ רָכִיל לֵילֵךְ וְלִשְׁמֹעַ בְּמָקוֹם אֶחָד כְּדֵי לִמְכֹּר הַסְּחוֹרָה הַזּוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר כְּמוֹ הָרוֹכֵל בִּסְחוֹרָתוֹ, [כְּמוֹ דְּאִיתָא בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים וּבְפֵרוּשׁ רַשִּׁ"י בַּחֻמָּשׁ], וְאִם כֵּן יְקַלְקֵל בְּחַיָּיו אֶת חוּשׁ הַדִּבּוּר וְחוּשׁ הַשְּׁמִיעָה, וּבְוַדַּאי יֵעָנֵשׁ כְּנֶגְדָּם לֶעָתִיד לָבוֹא בְּנַפְשׁוֹ בְּאֵלֶּה שְׁנֵי הַחוּשִׁים גּוּפַיְיהוּ שֶׁהֵם הַדִּבּוּר וְהַשְּׁמִיעָה: וְזֶה לְשׁוֹן הַגְּרָ"א עַל פָּסוּק, "בָּז לְדָבָר יֶחָבֶל לוֹ וִירֵא מִצְוָה הוּא יְשֻׁלָּם" (מִשְׁלֵי י"ג י"ג), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ, כִּי יֵשׁ רְמַ"ח אֵיבָרִים בָּאָדָם, וּכְנֶגְדָּן רְמַ"ח מִצְוֹת עֲשֵׂה, וְכֵן כָּל דָּבָר יֵשׁ לוֹ כֹּחַ חִיּוּנִי מִן הַמִּצְוֹת, וְלָכֵן הַבָּז לְשׁוּם דְּבַר מִצְוָה, הוּא מְחַבֵּל אֶת עַצְמוֹ, כִּי הוּא נַעֲשֶׂה חָסֵר מִכֹּחַ הַחִיּוּנִי מֵאוֹתוֹ דָּבָר.

אֲבָל הַיָּרֵא מִלַּעֲזֹב שׁוּם מִצְוָה וְרוֹאֶה לְקַיֵּם כָּל דָּבָר, יִהְיֶה שָׁלֵם בְּכָל אֵיבָרָיו, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וְזֶה גַּם כֵּן כַּוָּנַת הַכָּתוּב בְּהַאֲזִינוּ (דְּבָרִים ל"ב ה`), "שִׁחֵת לוֹ לֹא בָּנָיו מוּמָם", פֵּרוּשׁ, שִׁחֵת לוֹ לֹא, דְּהַיְנוּ בְּהָעֲוֹנוֹת שֶׁעוֹשִׂין - אֵין מַשְׁחִיתִין, רַק לְעַצְמָן וְלֹא לוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ דִּכְתִיב (אִיּוֹב ל"ה ו`), "אִם חָטָאתָ מַה תִּפְעָל בּוֹ", וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י שָׁם.

"בָּנָיו מוּמָם" עַיֵּן פֵּרוּשׁ רַשִּׁ"י דְּפֵרֵשׁ, דְּמוּמָם שֶׁל בָּנָיו הוּא וְכוּ`, עַיֵּן שָׁם. וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה כִּפְשׁוּטוֹ, דְּנַעֲשִׂין עַל יְדֵי הָעֲוֹנוֹת בַּעֲלֵי מוּמִין לְבַסּוֹף, דְּהַיְנוּ, אִם נַעֲשֶׂה בְּעֵינָיו הֶפְקֵר חַס וְשָׁלוֹם, נַעֲשֶׂה בְּאוֹתוֹ אֵיבָר הַמְכֻנֶּה נֶגֶד הַמִּצְוָה הַהִיא בַּעַל מוּם לְבַסּוֹף, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בְּשֵׁם הַגְּרָ"א. ובְּאִסּוּר סִפּוּר לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת שֶׁסִּפֵּר בְּפִיו עָבַר עַל (וַיִּקְרָא י"ט ט"ז) "לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּךָ", שֶׁתָּלוּי עִקָּרוֹ בַּפֶּה, וְעַל שְׁמִיעַת לָשׁוֹן הָרָע וְקַבָּלָתוֹ פָּגַע בַּלָּאוִין הַתְּלוּיִין בָּאָזְנַיִם. וְיָדוּעַ שֶׁהֵם הַחוּשִׁים הָרָאשִׁיִּים שֶׁבָּהֶם תָּלוּי צוּרַת הָאָדָם וּשְׁלֵמוּתוֹ אֲפִלּוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, (וּכְמוֹ שֶׁיָּדוּעַ גַּם כֵּן מַאֲמָרָם, דְּחֵרֵשׁ, שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר, הוּא כְּמוֹ שׁוֹטֶה וְקָטָן לְכָל עִנְיָן, וּבְבָבָא קָמָא (דַּף פ"ה ע"ב), חֵרְשׁוֹ - נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי כֻּלּוֹ, כִּי מֵעַתָּה אֵינוֹ שָׁוֶה כְּלוּם) וְכָל שֶׁכֵּן בָּעוֹלָם הַבָּא. וְאַף אִם נֹאמַר דְּלֹא יֶחְסַר לוֹ לְגַמְרֵי אֵלּוּ הַחוּשִׁים, כִּי הֲלֹא עָסַק בָּהֶם בִּימֵי חַיָּיו גַּם בְּדִבְרֵי תּוֹרָה וּקְדֻשָּׁה, עַל כָּל פָּנִים מְקֻלְקָלִין בְּוַדַּאי יִהְיוּ, שֶׁקִּלְקְלָן בְּעוֹדוֹ בַּחַיִּים וְלֹא עָשָׂה תְּשׁוּבָה.

וְזֶה יָדוּעַ לְכָל מֵבִין, דְּאַף בָּעוֹלָם הַזֶּה, אִם יְקֻלְקַל, חַס וְשָׁלוֹם, כֹּחַ הַדִּבּוּר וְהַשְּׁמִיעָה לְאָדָם, אַף שֶׁהוּא יָכוֹל עֲדַיִן לְדַבֵּר וְלִשְׁמֹעַ אַךְ בְּקֹשִי גָּדוֹל, זֶה יָצֵר לוֹ לָאָדָם בִּימֵי חַיָּיו, וִיבֻזֶּה הַרְבֵּה יוֹתֵר עַל יְדֵי זֶה, מֵאֲשֶׁר יִהְיֶה לוֹ קִלְקוּל בִּשְׁאָר אֵיבָרָיו, כִּי הֵם הַחוּשִׁים הָרָאשִׁיִּים אֲשֶׁר בָּאָדָם, וְגַם לֹא יוּכַל לְהַעֲלִים אֶת חֶסְרוֹנָן, וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, כַּמָּה יִצַּר לוֹ לְנַפְשׁוֹ בְּגַן עֵדֶן עַל יְדֵי זֶה לְעֵינֵי כֹּל, אַף אִם לֹא הָיוּ עוֹשִׂים לְבַעַל לָשׁוֹן הָרָע שׁוּם עֹנֶשׁ כְּלָל, רַק שֶׁיִּהְיוּ מְקֻלְקָלִין כֹּחַ הַדִּבּוּר וְהַשְּׁמִיעָה שֶׁלּוֹ, כַּמָּה בֹּשֶת יַגִּיעַ לוֹ עַל יְדֵי זֶה, כִּי שָׁם יָדוּעַ וְנִכָּר לַכֹּל, כִּי פְּגִימַת הַדִּבּוּר וְהַשְּׁמִיעָה שֶׁלּוֹ הוּא עֲבוּר שֶׁהָיָה בַּעַל לָשׁוֹן הָרָע וּמַחֲלֹקֶת בָּעוֹלָם הַזֶּה:

וְזֶה יָדוּעַ שֶׁהַמַּרְגִּיל עַצְמוֹ בְּעָוֹן זֶה בִּתְמִידוּת, חַס וְשָׁלוֹם, קָשֶׁה לְהַמְצִיא לוֹ שׁוּם תְּרוּפָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל, שֶׁלֶּעָתִיד לָבוֹא הַכֹּל מִתְרַפְּאִין חוּץ מִבַּעַל לָשׁוֹן הָרָע, אִם כֵּן יַגִּיעַ לוֹ לְנַפְשׁוֹ בֹּשֶת גָּדוֹל לָנֶצַח עַל יְדֵי זֶה, וְעַיֵּן לְקַמָּן פֶּרֶק ה` מַה שֶּׁהֶעְתַּקְנוּ מֵהַמִּדְרָשׁ, אָמַר ר` שִׁמְעוֹן וּמַה מִּרְיָם וְכוּ` אוֹתָם הָרְשָׁעִים שֶׁמְּכַוְּנִים לוֹמַר לָשׁוֹן הָרָע עַל חַבְרֵיהֶן לַחְתֹּךְ אֶת חַיֵּיהֶם, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיַּחְתֹּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת לְשׁוֹנָם שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים י"ב ד`), "יַכְרֵת ה` כָּל שִׂפְתֵי חֲלָקוֹת":

וְזֶה מְיֻחָס לְהִקָּרֵא צָרַת הַנֶּפֶשׁ יוֹתֵר מִן הַכֹּל, כִּי בָּזֶה מְקֻלְקָל שְׁלֵמוּתָהּ שֶׁנִּקְרֵאת נֶפֶשׁ הָאָדָם מִצַּד כֹּחַ הַדִּבּוּר שֶׁבָּהּ, כְּפֵרוּשׁ רַשִּׁ"י בְּפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי כ"א כ"ג), "שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ" פֵּרוּשׁ, בָּעוֹלָם הַזֶּה, "שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ". וְזֶהוּ גַּם כֵּן כַּוָּנַת דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, מַה שֶּׁיִּחֵד זֶה הַפְּרָט, כִּי זֶהוּ תּוֹעֶלֶת גָּדוֹל לְחַיֵּי הַנֶּצַח . ספר שמירת הלשון ח"א - שער הזכירה - פרק א חֵלֶק רִאשׁוֹן - שַׁעַר הַזְּכִירָה: פֶּרֶק א`: בְּפֶרֶק זֶה יְבֹאַר טַעַם עַל מַה הֶחְמִיר הַכָּתוּב בְּעָוֹן זֶה כָּל כָּךְ: כְּתִיב (תְּהִלִּים ל"ד י"ג), "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע".

וּפֵרְשׁוּ הַמְפָרְשִׁים דְּמַה שֶּׁאָמַר הַכָּתוּב "הֶחָפֵץ חַיִּים", הַיְנוּ חַיִּים הַנִּצְחִיִּים בָּעוֹלָם הַבָּא, וְ"אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב" הַיְנוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהוּא רַק בְּחִינַת יָמִים לְגַבֵּי חַיֵּי הַנֶּצַח. וְלִכְאוֹרָה יִפָּלֵא מְאֹד, מַה זֶּה יִחֵד לָנוּ הַכָּתוּב בִּפְרָט, שֶׁנִּשָּׁמֵר מִן הֶעָוֹן הַזֶּה, הֲלֹא נִצְטַוֵּינוּ בַּתּוֹרָה רְמַ"ח עֲשֵׂה וּשְׁסָ"ה לֹא תַעֲשֶׂה, וְעַל כֻּלָּם אָמַר לָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּפָרָשַׁת נִצָּבִים (דְּבָרִים ל` ט"ו), "רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב וְגוֹ` אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת ה` אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וְלִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקּוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו" וְגוֹ`: ובפרט לְפִי דִּבְרֵי חֲזַ"ל בְּמַסֶּכֶת עֲרָכִין (ט"ו. ט"ז ע"ב) וּבִשְׁאָר מְקוֹמוֹת, שֶׁהֶאֱרִיכוּ מְאֹד בְּגֹדֶל גְּנוּת הֶעָוֹן הַזֶּה וּבְגֹדֶל עָנְשׁוֹ, כְּפִי מַה שֶּׁנַּעְתִּיק אֶת דִּבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים לְקַמָּן בַּפְּרָקִים הַבָּאִים אִם יִרְצֶה ה`, מַשְׁמַע שֶׁהֶעָוֹן הַזֶּה בְּעַצְמוּתוֹ חָמוּר עַד מְאֹד, לְבַד מַה שֶּׁמִּשְׁתַּלְשֵׁל עַל יָדוֹ.

וְלָכֵן אָנוּ צְרִיכִים לְבָאֵר, עַל מָה וְלָמָּה עָוֹן הַזֶּה חָמוּר מִשְּׁאָרֵי עֲוֹנוֹת חֲמוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה וְנִרְאֶה לְבָאֵר זֶה בְּעֶזְרַת ה` יִתְבָּרַךְ בְּכַמָּה גַּוְנֵי, [וְעַיֵּן לְעֵיל בַּהַקְדָּמָה מַה שֶּׁאָמַרְנוּ עוֹד עִנְיָן אַחֵר בָּזֶה]. דְּהִנֵּה אִיתָא בִּירוּשַׁלְמִי פֶּרֶק א` דְּפֵאָה הֲלָכָה א`, דִּכְשֵׁם שֶׁשְֹּכַר תַּלְמוּד תּוֹרָה שָׁקוּל כְּנֶגֶד כָּל הַמִּצְוֹת, כֵּן עָנְשׁוֹ שֶׁל לָשׁוֹן הָרָע שָׁקוּל כְּנֶגֶד כָּל הָעֲוֹנוֹת [וְנַעְתִּיק אֶת לְשׁוֹנוֹ לְקַמָּן], נִמְצָא תַּלְמוּד תּוֹרָה גְּדוֹלָה שֶׁבְּכָל הַמִּצְוֹת, וּכְנֶגְדּוֹ לָשׁוֹן הָרָע חָמוּר שֶׁבְּכָל הָעֲוֹנוֹת.

וְהַטַּעַם לָזֶה נִרְאֶה בִּפְשִׁיטוּת, דִּכְמוֹ שֶׁבְּעִנְיְנֵי הַיְסוֹדוֹת שֶׁהִטְבִּיעַ ה` יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם, דְּהַיְנוּ, אֵשׁ, רוּחַ, מַיִם, עָפָר, הַיְסוֹד הָרוּחָנִי הוּא הַרְבֵּה יוֹתֵר חָזָק מֵהַיְסוֹד הַגַּשְׁמִי, עַד שֶׁכִּמְעַט אֵין נֶחְשָׁב אֶצְלוֹ הַגַּשְׁמִי לִמְאוּמָה, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין בְּחוּשׁ שֶׁבְּהִתְגַּבֵּר הָאֵשׁ עַל דָּבָר הַגַּשְׁמִי מְכַלֵּהוּ, וְכֵן בְּהִתְגַּבֵּר יְסוֹד הָרוּחַ הוּא יָכוֹל לְפָרֵק הָרִים וּלְשַׁבֵּר סְלָעִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (מְלָכִים א` י"ט י"א), "וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים", כֵּן הַדָּבָר בָּעִנְיָנִים הָעֶלְיוֹנִים, כְּמוֹ צִיצִית וְלוּלָב וְשׁוֹפָר וְכָל הַמִּצְוֹת, אַף שֶׁעַל יָדָם פּוֹעֵל גַּם כֵּן תִּקּוּנִים גְּדוֹלִים בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים, וְעַל יָדָם גַּם כֵּן נִתְקַדֵּשׁ הָאָדָם לַה`, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בַּמִּדְבָּר ט"ו מ`), "וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי וִהְיִיתֶם קְדֹשִים לֵאלֹהֵיכֶם".

אַף עַל פִּי כֵן אֵין שׁוּם הִשְׁתַּוּוּת בֵּינָם לְבֵין לִמּוּד הַתּוֹרָה, כְּמוֹ דְּאִיתָא בִּירוּשַׁלְמִי פֶּרֶק א` דְּפֵאָה, שֶׁכָּל הַמִּצְוֹת אֵינָם שָׁווֹת לְדָבָר אֶחָד מִן הַתּוֹרָה, וְהַטַּעַם כִּי כָּל הַמִּצְוֹת הֵם מִצְטָרְפוֹת אֶל הַגֶּשֶׁם, כְּמוֹ מִצְוַת צִיצִית, אִי אֶפְשָׁר לְקַיֵּם, אֶלָּא עַל יְדֵי לְבִישַׁת בֶּגֶד שֶׁהוּא גַּשְׁמִי, וְכֵן סֻכָּה וְלוּלָב וּכְהַאי גַּוְנָא כָּל הַמִּצְוֹת, לֹא כֵן לִמּוּד הַתּוֹרָה, שֶׁעִנְיָנוֹ תָּלוּי בְּכֹחַ הַדִּבּוּר שֶׁהוּא כֹּחַ פָּשׁוּט רוּחָנִי בִּלְבַד, וּלְכָךְ פְּעֻלָּתוֹ שֶׁפּוֹעֵל לְמַעְלָה נוֹרָא עַד מְאֹד, וְעַל כֵּן קְדֻשַּׁת תַּלְמוּד תּוֹרָה הוּא כְּנֶגֶד כֻּלָּם. וְכֵן הַדָּבָר לְהֶפְכּוֹ בְּעִנְיַן קִלְקוּל, כִּי בְּכָל הָאֵיבָרִים שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בָּהֶן עֲוֹנוֹת, מֵחֲמַת שֶׁהֵן גַּשְׁמִיִּים, אֵין קִלְקוּלוֹ לְמַעְלָה גָּדוֹל כָּל כָּךְ, לֹא כֵן בַּעֲוֹן לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת, שֶׁפּוֹעֵל פְּעֻלָּתוֹ עַל יְדֵי כֹּחַ רוּחָנִי בִּלְבַד, קִלְקוּלוֹ לְמַעְלָה בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים הוּא חָזָק וְנוֹרָא עַד מְאֹד, וּלְכָךְ עָנְשׁוֹ גַּם כֵּן הוּא כְּנֶגֶד כֻּלָּם:

בברכה - בנימין שמואלי