נוסח המסורה

שלום וברכה

חכמי המסורה בן אשר ובן נפתלי מטבריה לא חידשו חס ושלום את עניין הנקודות והטעמים, הנקודות והטעמים נמסרו למשה מסיני יחד עם התורה עצמה כמבואר בזוהר הקדוש ובעוד הרבה ספרים ובפעם אחרת אאריך בזה בס"ד. היחוס של הנקודות והטעמים לחכמי המסורה הנ"ל יצאה בשגגה מידי רבי אליהו בחור ז"ל שהוטעה על ידי נוצרי כמו שמספר בהרחבה על הקשרים עם הנוצרי בהקדמה לספרו, ואין כאן המקום להאריך בטעות הנבערת הזאת שחכמי ישראל יצאו נגדה בעוז ובתעצומות. בעניין ההבדלים בין הנוסחאות, אכן קיימים שינויים מזעריים בטקסט של ספרי הקודש, בין ספרדים לאשכנזים יש שינוי אחד, וקהל התימנים יש להם עוד כמה שינויים, אולם יש להדגיש ולחזור ולהדגיש שלא נמצא ולו שינוי אחד שיש בה שינוי משמעות, וכפי שלימד אותנו אחד מגדולי הדורות המנחת חינוך (מצוה תרי"ג) מראש כשנמסרה לנו התורה התקבלה ההלכה כי שינוי בכתיב חסר או בכתיב מלא שאינו משנה את המשמעות אין בכך משום פסילת הספר.

ומתוך כך אלו המילים שתלויים בהם הלכות ודינים הנלמדים לפי הכתיב המדויק של המילה [ויש רבים כאלה מאוד], אכן לא חלו שום שינויים, מאחר והמסורת הקפידה על כך מאוד, וספר התורה אף פסולה במקרה של שינוי מהסוג הזה. וידוע כי אכן אין נמנעים אשכנזים מלעלות לספר תורה אשכנזי, וכן להיפך, מאחר והשינויים שישנם, אינם פוסלים, ובאמת יש מקום לשני המסורות בסוד `אלו ואלו דברי אלוקים חיים`.

האריז"ל מבאר את השינויים שישנם בקהילות ישראל בנוסחאות התפילה, על פי ההקדמה שישנם שנים עשר חלונות בשמים נגד שנים עשרה השבטים וכל שבט יש לו חלון אחר דרכו נכנסים התפילות שלו, ולכל חלון ישנו את הנוסחא המיוחדת שלו, וכן הוא בעניין הזה. וראיתי פעם דבר נורא בספר קבלה כי מכיון שהתורה הוא החותמת של הבריאה, וכל מקום ומקום בעולם מכוונת לפסוקים אחרים בתורה, ולפי הסוד שבכתוב שמכוון נגדו כך מתנהלים שם הענינים, ולכן אלו המקומות בעולם שאין שם יציבות, כמו מלחמת אחים, או רעידות אדמה וכדומה, הרי זה משום שבמקרא בתורה שמכוון למקום הזה חלו מחלוקות בין קהילות ישראל איך לכתוב בדיוק, וזהו השורש של אי היציבות שם.

הספר הכי עתיק לפי הידוע הוא `כתר ארם צובא` שהיה מונח בבית הכנסת בארם צובא בסוריה עד לפני כשישים שנה, וכיום רובו נמצא בבית הספרים הלאומי שעל ידי האוניברסיטה העברית בגבעת רם בירושלים. ומעת לעת מתגלה עוד דף מה`כתר` הנ"ל הלוקה בחסר. הספר שכתב משה רבינו שהיה מונח על מדף מצד ארון הברית שבו הלוחות בקודש הקדשים [ולדעה אחת היה מונח בתוככי הארון] נגנז יחד עם הארון והלוחות וכל מה שהיה לצידו יחד עם צנצנת המן שאנו קוראים עליו בפרשת השבוע, שמן המשחה ועוד כמה דברים, במנהרה שמתחת למקום קודש הקדשים במעמקי הר הבית, ובמהרה בימינו כשיעלה רצון מאת הבורא לגלות את ארון הברית תתגלה גם ספר התורה וכו`.

שבת שלום - מנשה ישראל ואביא קצת מלשונו של המנחת חינוך בעניין השינויים: "והנה אין מקיים המצוה [של כתיבת ס"ת] עד שיהא כתוב כדין ספר תורה, אבל אם יש בה דבר הפוסל, או חסר או יתר אפילו אות, אינו יוצא ידי המצוה כי אינו ספר תורה כלל, ולפי זה מצווה זו רופפת בידינו, שהרי מבואר בקידושין (ל` ע"א) שאנו לא בקיאים כל כך בחסרות ויתרות, א"כ כיון שאין אנו בקיאים א"כ אפשר שאנו כותבים מלא חסר או איפכא ואין מקיימים המצוה כלל. וזה קשה, כיון שכתיבת ס"ת מצות עשה היאך לא נתנו לבם שלא לשכוח את הדקדוק הנכון, ולמה נשכח בימי האמוראים, כי בימי התנאים עדיין לא נשכח כמבואר בסנהדרין (ד` ע"א), והיאך נשכח בימי האמוראים".

"ונראה לענ"ד בירורן של דברים דיש שני מיני חסר ויתר, אחד שעל ידי החסר או היתר נשתנה פירוש התיבה או יוכל להשתנות, דרך משל... א"כ משתנה פירוש התיבה ע"י חסר או יתר, בודאי הספר תורה פסול ואין לו דין ספר תורה כי היא תיבה אחרת מכפי שנמסר לנו, אך יש חסרות ויתרות דאינו משתנה פירוש התיבה ע"י זה, כגון אהרן בפרשת תצוה [שמות כ"ט, ט"ו] במסורה קטנה יש מסורת שנכתב מלא בוא"ו, וכן ראיתי בספרי תורה ישנים, אך הרבה בעלי מסורת חולקים על זה, וכן נוהגים כיום, עיין באחרונים. וכן פצוע דכה דיש קצת מסורות שנכתב באל"ף לבסוף וכן ראיתי בספרי תורה ישנים, והיום כותבים בה"א בסוף, דברים כאלו כיון שאין משתנה פירוש המלה על ידי זה, באופן זה אין קפידה בחסרות ויתרות".

"והנה החלק הראשון ודאי לא נשכח כלל, ובפרט שנדרש הרבה דינים מהכתיבה ונפקא מינה לדיני התורה, שהרי ע"י כתיבתו המלא חסר או להיפך מהפך תורת אלוקים חיים, וחס ושלום בודאי לא נשכח אפילו כחוט השערה מהדין, ובפרט שנוגע למצות עשה של כתיבת ספר תורה, וחס ושלום שתתבטל מצות עשה ע"י שכחה, כי בודאי אינו ספר תורה כלל. אך אותם חסרות ויתרות שלא נשתנה פירוש המלה כלל בין חסר או יתר אינו מזיק כלל ופשוט לי שאינו מעכב כלל, וזה שכחו קצת, ויוצאים בכתיבה זו המצוה בשלמות. ואם כי כל התורה כולה שמותיו של הקב"ה כידוע, מ"מ כיון דאינו משתנה פירוש התיבה, ובקריאה אינו ניכר אם מלא או חסר לית לן בה. כן נראה לי, שאין סברא כלל דמצוה הנהוגה תשתכח חס ושלום שלא יוכלו ישראל לקיים מצות עשה מן התורה בכמה דורות חס וחלילה והעיקר כמו שכתבתי". עד כאן העתקתי מלשונו.