אמונה - שאל את הרב

מה מיוחד בימי השובב"ים?

כ"ז טבת התשע"ח | 14.01.18 00:00

שאלה

בס"ד

קודם כל תודה על הכל! רציתי לשאול מה מיוחד בתקופת השובב"ים? מתי צמים? והאם צריך להגיד במנחה שלפני הצום?

אשמח לקבל מידע על כל מה שקשור. תודה רבה !

תשובה

שלום וברכה

ישנם דברים רבים ועמוקים על ענין השובבי"ם, ואעתיק מספר התודעה שובבי"ם ת"ת: שובבי"ם ת"ת - ראשי תבות של שמונה פרשיות השבוע: שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו, משפטים, תרומה, תצוה: מנהג יראים, חסידים ואנשי מעשה, שבשנה מעוברת שהחורף שלה ארוך בחֹדש אחד יותר מבשאר השנים, הם מתענים שמונה תעניות, כל יום חמִשי מן השבועות שקוראים בהם את הפרשיות שובבי"ם ת"ת.

ודין תעניות אלה כדין תעניות יחיד, אבל אינן צריכות קבלה בשעת המנחה של יום קודם, כיון שהתעניות קבועות להם בכל שנות העיבור: ואם יש מנין עשרה של מתענים, קוראים במנחה בפרשת `ויחל`, אבל בשחרית קוראים בפרשת השבוע. ויש שלא נהגו בקריאת `ויחל`: ענין שמונה תעניות אלה, מפני שימי החורף בשנה מעוברת מרובים משאר השנים, ויש בין תעניות בה"ב של מרחשון (ר` בעמוד רחצ) ובה"ב של אייר הפסק של יותר מחצי שנה. והואיל ותענית בה"ב שזקני העם וחסידיו מתענים, באות לכפרה על כל העם מחטואתיהם, אחת בחצי שנה, לכן באות תעניות אלה לכפר על חֹדש העיבור שהוא נוסף על חצי שנה: ובדין היה שיתענו רק בארבעה שבועות בימים ב` וה` שהם ימי הדין בכל שבוע, אלא מפני טורח הציבור המתענים, חלקו התעניות לשמונה שבועות, תענית אחת בכל שבוע:

ועיקר מה שהם מתענים הוא, שיפרו ישראל וירבו ולא תפיל אשה עוברה, לכן קבעו התעניות ביום חמשי שנבראו בו הדגים ונאמרה בהם הברכה פְּרוּ וּרְבוּ ובהם מברכים תמיד וְיִדְגּוּ לָרֹב: סדר תעניות אלה מתחיל בפרשת שמות שכתוב בה: וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ, ונגמר בפרשת תצוה שהוא גמר הצווי על מלאכת המשכן שעל ידו הקדוש ברוך הוא שוכן בתוך בני ישראל ועל ידי שכינת כבודו הם מתברכים:

ותעניות שובבי"ם ת"ת מסוגלות גם לתיקון חטאות נעורים כמבואר בספרים הקדושים: אין מתענים תעניות שובבי"ם ת"ת לא בראש חדש ולא בט"ו בשבט, ואם חל ר"ח או ט"ו בשבט ביום ה` של שובבי"ם ת"ת דוחין את התענית לשבוע שקורין בו פרשיות `ויקהל פקודי`, אבל בשבוע שקוראים בו `כי תשא` אין מתענים, לפי שיש בה זכרון מעשה העגל והוא קטגוריא על ישראל, ואין עושין סנגוריא בשעת הקטגוריא: ימי התעניות כנגד ימי השמחה: הרי שאמרנו שתעניות שובבי"ם ת"ת באות במקום תעניות בה"ב - אם כן, למה נוהגים בתעניות שובבי"ם ת"ת שמונה ימים, ולא שלשה, כמו בה"ב:

התשובה לכך: תעניות בה"ב נתקנו אחרי סוכות ופסח, לכפרה בעד עוון קלות ראש, שמא נכשלו בו בשעת תוקף שמחת החג. ועיקר תקפה של שמחת החג הוא בשלשה ימים שפנויים מכל מלאכה ואין עוסקים אלא בשמחת החג, - יום ראשון של סוכות, ושמיני עצרת, ושבת שבתוך החג; וכן בפסח - ראשון, ושביעי, ושבת שבאמצע; לכך תקנו להתענות שלש תעניות כנגד שלשה ימי תוקף השמחה שבחג. ובשנת העיבור כשהתעניות בה"ב אינן מגינות על אורך ימי החורף, כשהנהיגו תעניות נוספות - סמכו גם אותן כנגד ימי השמחה שבאמצע החורף, והם שמונה ימי חנוכה; שמא נכשלו ח"ו בימים אלה בעוון קלות ראש ואין תעניות בה"ב מכפרות עליו - באות שמונה תעניות של שובבי"ם ת"ת ומכפרות על עוון קלות ראש שבשמונה ימי שמחה אלה:

ואף על פי שתחילת התקנה של תעניות שובבי"ם ת"ת, לא היתה אלא לשנה מעוברת בלבד, כבר נהגו ישראל להתענות תעניות שובבי"ם גם בשנים פשוטות, אבל אין מתענים בהן תעניות ת"ת. נמצא שכל יום חמשי מן השבועות שקוראים בהם בתורה את הפרשיות: שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו, משפטים, מתענים בהם בין בשנה מעוברת ובין בשנה פשוטה. אבל ביום החמשי של השבועות שקוראים בהם בתורה פרשיות תרומה ותצוה, בשנה מעוברת מתענים, ובשנה פשוטה אין מתענים: ועיין עוד בשל"ה דרוש ארוך על ענין השובבים.

בברכה - בנימין שמאולי

כותרות מומלצות

הנקראים ביותר