מצוות שאנו עושים, מה זה עושה בשמים?

  • כ"ה אדר א' התשע"ד
אא

שאלה

אני הייתי מסורתית כזאת. עושה קידוש בערב יום שבת ולא מדליקה אש אבל עם טלוויזיה והכול. והתחלתי לשמור שבת !! ממש אבל בלי טלויזיה בלי מחשב בלי כלום. זה משנה משהו למעלה בשמיים אפשר להגיד שאני מנסה לרצות את ה` ואם יש לי חטאים זה יכול לכפר ועוד שאלה שלא קשורה ממש .. ביום כיפור אני צמה כמובן ויש עוד מלא אנשים שצמים,זה אומר כאילו שנה חדשה הכל נמחק משנה שעברה

תשובה

שלום וברכה

אשרייך שזכית לעשות את הדבר הכי גדול למען עם ישראל ולמען נשמתך, החלת לשמור שבת !!!, אי אפשר לתאר את העומק שיש בכך, אם הקב"ה מתחנן בפנינו, בתורתו, ובפי נביאיו, עשרות רבות של פעמים, שנשמור שבת, נכראה שהדבר בעל משמעות עמוקה, וכי יש לזה השלכה בכל העולמות. אם הגאולה השלימה שלה משתוקקת כל הבריאה תלויה ועומדת בשמירת שבת, ואילו שמרו ישראל שני שבתות מיד היו נגאלים, כדברי חז"ל הרי שבוודאי שהשבת פועלת ומשפיעה מה ששום מצוה אחרת לא משפיעה. שמירת שבת שקולה כשמירת כל התורה כולה, ואכן בשביל כך, אמרו חז"ל שאפי` מי שעבד עבודה זרה ומקבל עליו שמירת שבת כהלכתה מוחלים לו על כל העבר. יש בשמירת השבת הצדעה על כל עיקרי היהדות, ומשום כך החשיבות המיוחדת שיש לשבת, יש בזה הוראה כי אנחנו מאמינים שיש בורא לעולם, שיצר הכל, ויש מערכת הוראות בין הבורא לנבראים, וגם מערכת תמלוגים.

שכרם של שומרי השבת, בכך שיזכו להיות מהנוחלים ליום שכולו שבת, הכוונה לעולם הבא שאין לנו מושג במהותו, אבל בטוחים אנו ששומרי השבת יזכו אליה, וגם בעולם הזה אלו ששומרים שבת ומתרגלים בכך מרגישים `כולם` מעין עולם הבא, השראה עילאית והרגשה רוחנית מספקת את הנשמה, עד שאין שום הרגשה של הגבלה במערכת חוקי השבת, אדרבא מרגישים כזה מין פורקן וחירות אמיתית מכל ההגבלות של העולם החומרני, ומתענגים על זה שברא את העולם ומסר לנו את המתנה היקרה ששמה שבת. ברור, כי כל החטאים מתכפרים על ידי שמירת שבת כהלכתה, בתנאי שלא שבים יותר אל החטאים, ומתנתקים מהם טוטאלית גם במעשה וגם במחשבה, אין צורך אפי` לחשוב על העבר המקולקל כששומרים את השבת כהלכתה.

ואכן צום ותשובה ביום כיפור, מכפרת על כל החטאים של השנה הקודמת, על השגגות ועל הזדונות, גם אם נכשלו במקרה בשמירת שבת בשוגג, יום הכיפורים עם התשובה מכפרים כאילו לא היה חטא בכלל. חזקי ואמצי בת מלך, ותודה לך על התגבורת שאת נותנת לעם ישראל במה שאת שומרת שבת. אחד מבני ישראל – מנשה ישראל אני מעתיק לך בזה מאמר על ערך שמירת השבת מאחד מהראשונים [תורת המנחה פרשת ויקהל דרשה לא] נשמה יתירה בשבת, ושכר עונג שבת כנגד יום השביעי יהיו הנשמות מתעדנות ונהנות מהאור המתוק שממנו מתעדנות הנשמות, וזהו מאמרם ז"ל (ביצה טז א) נשמה יתירה נותן הקב"ה באדם בערב שבת מפני שהוא כדוגמת העולם הבא, ואמרו עוד שבת אחד מששים בגן עדן, שביום השבת נתוספת באדם בתולדה יתרון כח, ובנשמה יתרון שכל. לפיכך צריך אדם להתענג בשבת זכר לעולם הבא, כדאמר ר` יוחנן (שבת קיח א) כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלא מצרים, וזהו העולם הבא שאין לו מצר ולא גבול.

ורב יהודה אומר נותנין לו משאלות לבו שנא` (תהלים לז ד) והתענג על ה` ויתן לך משאלות לבך, עונג זה איני יודע מה הוא כשהוא אומר וקראת לשבת עונג, הוי אומר זה עונג שבת. ובמה מענגה אמר רב יהודה משמיה דרב בתבשיל של תרדין ודגים גדולים וראשי שומים. ורב חייא בר רב אשי אמר אפי` דבר מועט ולכבוד שבת עשאו זהו עונג שבת, מאי היא - אפי` כסא דהרסנא. שכר המכבד את השבת וכמו ששכר מענגיה גדול, כך שכר מכבדיה גדול.

דבעא מיניה ר` ישמעאל בר` יוסי (שבת קיט א) עשירים שבארץ ישראל במה הם זוכים, בשביל שמעשרים דכת` (דברים יד כב) עשר תעשר, עשר בשביל שתתעשר וכו`, ושבבבל במה הם זוכים, שמכבדים את התורה, ושבשאר ארצות במה הם זוכים בשביל שמכבדים את השבת. דאמר ר` חייא בר אבא פעם אחת נתארחתי אצל בעל הבית אחד בלודקיא והביאו לפנינו שולחן אחד של זהב ומשוי ששה עשר בני אדם היה, ושלשלאות של כסף קבועות בו וקערות וכוסות וצלוחיות של כסף קבועות בו, וכל מיני מאכל ומיני מגדים עליו, וכשהיו מניחין אותו אומרים לה` הארץ ומלואה תבל ויושבי בה, וכשהם מסלקין אותו אומרים השמים שמים לה` והארץ נתן לבני אדם.

אמרתי לו במה זכית לכך, אמר לי קצב הייתי וכל בהמה יפה שהיתה באה לידי הייתי אומר זו תהיה לכבוד שבת. אמרתי לו ברוך המקום שזכה אותך לכך. ענין שלש סעודות וכיבוד בבגדים וצריך להתענג בה בשלש סעודות אחת בלילה ושתים ביום, וזהו העונג השלם, דאמר רב נחמן (שבת קיח ב) תיתי לי דקיימית שלש סעודות בשבת. ואמר ר` שמעון כל המקיים שלש סעודות בשבת ניצל משלש פורעניות, מחבלו של משיח וממלחמת גוג ומגוג ומדינה של גיהנם. מחבלו של משיח כת` הכא יום וכת` התם (מלאכי ג כג) הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה`, וממלחמת גוג ומגוג כת` הכא יום וכת` (יחזקאל לח יח) ביום בוא גוג וגו`, מדינה של גיהנם כת` הכא יום וכת` התם (צפניה א טו) יום עברה היום ההוא.

וכן צריך לכבדה בכסות נקיה ובהחלפת שמלות דכת` (ישעיה נח) וכבדתו מעשות דרכיך, מאי וכבדתו, (שבת קיג א) שלא יהא מלבושך של שבת כמלבושך בחול, כי הא דר` יוחנן הוה קרי למלבושיה מכבדותי. ואמר ר` יוחנן מנין לשינוי בגדים מן התורה שנא` (ויקרא ו ד) ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים. ותנא דבי ר` ישמעאל בגדים שבשל בהם קדירה לרבו אל ימזוג בהם כוס לרבו. ואם אין לו להחליף ישלשל. שבת נקראת כלה ונקראת מלכתא וצריך להקביל את השבת בשמחה ובטוב לבב, כר` חייא (ב"ק לב ב) דהוה מיעטף וקאי אפניא דמעלי שבתא ואמר בואו ונצא לקראת שבת מלכתא. ר` ינאי לביש מאני מעלי ואומר בואי כלה בואי כלה.

ולמה נקראת כלה ונקראת מלכתא, נקראת כלה על שם ויכל אלקים ביום השביעי, שבה נכללו מעשה בראשית. ונקראת מלכתא על שם מלכותך מלכות כל עולמים, שבה ירגיע הגוף בעולם הזה, ותנוח הנפש לעולם הבא. ועל זה תקנו בתפלת שבת ישמחו במלכותך שומרי שבת וקוראי לו עונג, והקדימו שומרי שבת לקוראי לו עונג, שגדול שכר שומריה משכר מענגיה, שהשמירה היא העיקר ואחר השמירה יהיה העונג והכיבוד, שאם לא ישמרוה מלחללה מה תועלת בכיבוד ובתענוג שעושים לה. בא וראה כמה גדול שמירת שבת שאמר ר` חייא אמר ר` יוחנן (שבת קיח ב) כל המשמר את השבת כהלכתה אפי` עובד ע"ז כדור אנוש מוחלין לו שנא` (ישעיה נו) אשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה שומר שבת מחללו, אל תקרי מחללו אלא מחול לו.

ואילו שמרו ישראל שבת ראשונה לא שלטה בהם אומה ולשון דכת` ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקוט וגו`, וכת` התם ויבא עמלק וגו`. ואמר ר` יוחנן משום ר` שמעון בן יוחאי אלמלא משמרים ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלין שנא` (שם) כה אמר ה` לסריסים אשר ישמרו את שבתותי וגו`, וכת` בתריה והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי וגו`. ואם תרצה לעמוד על סוד שמירת השבת צא ולמד מעבודת המשכן שהוא מקום מקודש לשריית כבוד השכינה, ואעפ"כ צוה שלא תדחה מלאכת המשכן את השבת.

מנין שכשצוה הקב"ה למשה על מלאכת המשכן והשלים כל מצות המלאכה אמר לו אע"פ שעבודת המשכן שקולה כמעשה בראשית כמו שאמרנו, הזהר שלא תדחה שבת מפניה הה"ד אחר צואות של מלאכת המשכן, אך את שבתותי תשמורו וגו`. וכן כשירד משה והקהיל את כל עדת בני ישראל להודיעם ענין מלאכת המשכן פתח בשמירת השבת הה"ד ויקהל משה וגו` ששת ימים תעשה מלאכה וגו`.


להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il
תגיות:

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה