יש מקורות בעניין מחשבות אסורות לנשים?

במדרש ילקוט שמואל (רמז קח) על הפסוקים (שמואל א פרק ט) המספרים על תשובת הנערות לשאול המלך באורך רב על מקום הימצאותו של שמואל הנביא, וזה לשון המדרש: "כל האורך הזה למה, מביטות בנויו של שאול היו, ולא היו שבעות ממנו, דברי רבי יהודה, אמר לו רבי יוסי, אם כן עשית בנות ישראל כזונות, והלא כשם שאי אפשר לאיש לזון את עיניו מאשה שאין ראויה לו, כך אי אפשר לאשה לזון את עיניה מאיש שאינו שלה, אלא שלא הגיעה עדיין השעה וכו`. עכ"ל.

ומבואר מכך שהתבוננות נשים ביופיו של גבר הוא מעשה שאינו ראוי, אולם בתלמוד (ברכות מח ב) מבואר כי אכן לשם כך האריכו הנערות בשיחתן עם שאול כדי להסתכל ביופיו, ולא חש התלמוד לקושית המדרש שזה דבר שאינו ראוי, ומשמע קצת כי לדעת התלמוד אין בכך איסור, אולם הבן איש חי בספרו בן יהוידע (ברכות שם) תירץ כי לדעת התלמוד הסתכלו הנערות רק ביופי גובה קומתו שזה מותר, ולא הסתכלו ביופי תואר פניו. יש מביאים ראיה להתיר מהמבואר בתלמוד (ברכות כ) שרבי יוחנן שהיה מפורסם בתואר פניו היפים נתן לנשות ישראל להסתכל בפניו כדי שגם הן יילדו בנים יפים כמותו.

אולם כמובן שכולם מסייגים דבריהם שאין באמור בכדי להתיר הסתכלות שיש בה מחשבות על תאווה ודברים אחרים. ראה בעניין זה באריכות בדברי מרן אור ישראל הרב עובדיה יוסף שליט"א בספרו שו"ת יביע אומר חלק א - או"ח סימן ו אות ה. בהצלחה - מנשה ישראל