מהו המאכל "מן" שאכלו אבותינו?

שלום

התורה עצמה משבחת את טעמו של המן, כעוגת דבש, וכשאכלו אותו היה זה מתוך רצון ותענוג. אולם עצם הדבר שעם שלם הולך במדבר מבלי צידה, וכל יום נושאים עין לשמים ללחם שירד, הוא נסיון גדול מאין כמוהו, וכך כתב הרמב"ן (דברים ח ב): "כבר פירשתי בפרשת המן (שמות טז ד) טעם למען ענותך לנסותך לדעת את אשר בלבבך התשמר מצותיו אם לא - כי היה נסיון גדול להם, שלא ידעו עצה לנפשם ויכנסו במדבר הגדול לא מקום לחם, ואין בידם כלום מן המן אבל ירד דבר יום ביומו וחם השמש ונמס, וירעבו אליו מאד.

וכל זה עשו לשמור מצות השם ללכת כאשר יצוה. והשם היה יכול להוליכם בדרך הערים אשר סביבותיהם, אבל הביאם בנסיון הזה כי ממנו יודע שישמרו מצותיו לעולם".

בהצלחה - מנשה ישראל