מה פירוש הכתוב המתים אינם יודעים מאומה?

שלום

כך מסופר בתלמוד (ברכות יח א, ירושלמי ברכות ב ג, מדרש רבה קהלת ט ד): "רבי חייא הגדול ורבי יונתן היו הולכים בהלוויתו של רבי שמעון בן רבי יוסי, כשהגיעו לבית הקברות היו חוטי הציצית של רבי יונתן נגררים על גבי הקברים, אמר לו רבי חייא הגבה את הציצית שלך, כדי שלא יאמרו המתים לאחר זמן גם הם יבואו אצלינו ועכשיו מביישים אותנו בחוטי הציצית, בזה שהם כאילו מתנשאים עלינו שהם חייבים במצוות ואנחנו פטורים, אמר לו רבי יונתן וכי המתים יודעים כל זה?, והרי כתוב והמתים אינם יודעים מאומה, השיב לו אם קרית לא שנית אם שנית לא שלשת ואם שלשת לא פירשו לך את פירושו של הכתוב, וכך הפירוש הנכון, כי החיים יודעים שימותו, אלו הצדיקים הנקראים `חיים` גם במיתתן, שנאמר ובניהו בן יהוידע בן איש חי רב פעלים ...,

`בן איש חי`, וכי כל בני העולם הם בני מתים?, אלא כוונת הכתוב שהיה בן איש `חי` שאפילו במיתתו קרוי חי, `והמתים` אינם יודעים מאומה, מכוון על הרשעים הנקראים `מתים` גם בחייהן שנאמר כי לא אחפוץ במות המת, וכי המת יכול למות?, אלא אלו הרשעים שאפילו בחייהן קרויין מתים, אמר רבי יונתן לרבי חייא ברוך שלמדני מדרשו של הכתוב הזה, ונשקו על ראשו". ואקוה שגם אתה תברך: "ברוך שלימדני מדרש".

 ישנו פירוש נוסף לפסוק הזה כמו שכתב רבי יהודה החסיד בספרו (ספר חסידים - סימן תשכז): "נאמר (קהלת ט ה) והמתים אינם יודעים מאומה, לומר שאם בא המת בחלום על ענין המצות, כמו שהיה פעם שבא המת ואמר בחלום הכסף הזה של מעשר שני הם, ופסקו חכמים שדברי חלומות לא מעלין ולא מורידין, ואין מקבלים את דברי המת בחלום כדברי אמת". ומכל זה ברור כי אין לפרש את הכתוב כמשמעו, ובוודאי שהמתים יודעים הרבה יותר מן החיים.

בהצלחה - מנשה ישראל