שמחה במפלתם של אויבנו?

שלום

שתי תשובות נאמרו בענין על ידי חכמינו:

1.המלאכים לא רצו לשיר על מפלת המצרים ונצחון ישראל, אלא סתם את שירתם הקבועה מדי יום ששרים לבורא עולם. בגלל זה אמר להם הבורא לא יתכן שבשעה שמעשה ידי טובעים בים, אתם תשירו כאילו שום דבר לא קורה פה. טביעת מעשי ידי זה ארוע קשה שדורש יחס והתבוננות .

2. יש הבדל בין בני ישראל למלאכים, בני ישראל ניזוקו והושפלו על ידי המצרים ולכן הנקמה מהם רואיה לשיר הלל על פדות עם ישראל מתחת ידי הרשעים המצרים. אבל מלאכי מרום שלא עונו תחת ידי המצרים בשעה שטובעים לא מחויבים לשיר על גאולת ישראל ויכולים לחכות עם זה לאחר שיגמר תהליך הטביעה. למעשה נאמר בתורה "באבוד רשעים רינה" - כאשר רואים שרשע נענש יש מקום לשמחה שרואים את השגחת האלוקים בבריאה ואיך שנפרע מרשעים.

בנוסף כל רשע שמת משחרר את העולם מההשפעה הרע שלו על אחרים ועל כל העולם. מה שנאמר בנפול אויבך אל תשמח מדבר על אויב פרטי של אדם (שכן רע שמפריע לו , חבר שיורד לחייו ) ולא אחד שרשע בכל ההתנהגות שלו ביחס לאלוקים ושאר בני אדם, אחד כזה אומרים חז"ל אל תמהר לשמוח בנפילתו, כיון שעצם השמחה מהנפילה של החבר תעורר על השמח טענה משמים מי אתה שתשמח בנזק לאדם אחר... וכי אתה מושלם... ויכול רק לגרום נזק לעצמו..