אמונה - שאל את הרב

איך משיבים על שאלות ספק באמונה?

י"א שבט התשע"ט | 17.01.19 00:00

שאלה

אני חייבת תשובה לשאלה מאוד קשה וחשובה באמונה, שאלה שנשאלתי ע"י חברה נסערת ומבולבלת. היא התקילה אותי בשאלת ספק באמונה, שאמנם לא הכניסה אותי לספקות אך השאירה אותי חסרת מענה.
היא לא מבינה למה הקב"ה לא ברא עולם מושלם כביכול, שאין מציאות של שכר ועונש, סבל וייסורים ועליהם שכר כלשהו. היא שואלת, למה כל הסבל והניסיונות שצריך לעבור. היא מבינה שהעניין נובע מזה שלנשמה תיהיה בושה מכך שניתן לה טוב ושכר על לא עמל ועבודה מצידה, היא מכירה את התשובה הזו ושמעה אותה תמיד, אך היא לא מצליחה להבין- למה מלכתחילה אלוקים לא ברא את העולם כך שהנשמה לא תרגיש בושה מכך שהיא מקבלת טוב ללא עבודה בשבילו? למה הוא לא ברא מלכתחילה את המציאות כך שנקבל פשוט טוב בלי לעבור בשבילו קשיים ונסיונות, ולא היינו מרגישים בושה או חוסר סיפוק בגלל זה. למה שהמציאות לא היתה נבראת "מושלמת"?
בנוסף, אני מוצאת את עצמי חסרת מענה הרבה פעמים מול חברות מיוסרות ומבולבלות, ואני עצמי בתהליך תשובה, שאמנם כבר איני בספקות אך עדיין לא בעלת ניסיון מספיק כדי להשיב להן. אני לא רוצה להיראות לא בטוחה בדרך האמת או כאילו אין תשובות לשאלות שלהן, אך בכל זאת, איך אתנהג מול שאלות של בנות רחוקות ?

תשובה

בס"ד

שלום וברכה,

אמליץ לך על חוברת קצרה שכתבתי בשם "שיחה גורלית" (חפשי בגוגל) אשר עוסקת בהרחבה בשאלה זו, ובשאלות רבות באמונה. כדאי שתלמדי בה, ואולי גם תדפיסי אותה לחברתך. 

"לחם בושה" - הוא מושג שמתאר את השגת השכר של העולם הבא במאמץ ולא בחסד. והרעיון שמאחוריו הוא שהנשמה זקוקה לבנות את עצמה, ולהשיג את גבורתה על ידי הניסיונות והמצוות, שמתוכן היא זוכה לקרבת האלוקים. הרעיון הוא להידמות לאלוקים, וכדי להידמות לאלוקים על הנשמה לבחור בכוחות עצמה להתקרב לאלוקים. 

על כך נשאלת: "אז למה אלוקים לא ברא את הנשמה ללא בושה?", אך צריך להבין כי אושרה של הנשמה אינו יכול להיות מושג על ידי שקר ודמיון, כי האושר האמתי הוא בעצם הקרבה לה', בכדי להשיג מטרה נכבדה זו צריך האדם להידמות לה' באמת, ולא באמצעות שקר ודמיון. ה' אמת, ולכן הנשמה צריכה להיות אמתית כדי להידמות לו ולהתקרב אליו באמת. 

כדי להבין נקודה זו בצורה ברורה, נא לראות את התשובה הבאה:

http://www.hidabroot.org/he/article/109596

ולאחר מכן את המאמר "למה ה' ברא סבל בעולם":

http://www.hidabroot.org/he/article/88622

אב שאוהב את ילדיו, רוצה שילדיו יתבגרו ויהיו לאנשים עצמאים, ישרים וצדיקים בזכות עצמם.

כך להבדיל, הקב"ה רוצה שהנשמות שברא יזכו להגיע למידת הגבורה בכוחות עצמן, וכך יזכו לקירבתו בזכות ולא בחסד-חינם.

ה"משחק" נועד לייצר גיבורים. גיבורים לא "בכאילו", אלא גיבורים באמת.

מטרת הסבל והקשיים היא כדי לתת לנשמה את היכולת להחליט בעצמה אם להתקרב לה' מתוך אהבה, ועל ידי כך היא זוכה לקירבתו באמת. אך זו סוגיה קשה, ואי אפשר למסור עליה תשובה קצרה. בקישורים שבסוף התשובה ישנה התייחסות רבה לשאלת הסבל, וההסבר מדוע הסבל נצרך כדי להשיג את מטרת הבריאה. נא לקרוא בקישורים הבאים:

אם הכל לטובה - אז למה צריך להתפלל?

http://www.hidabroot.org/he/article/3024

אם אבא אוהב - אז למה כואב?

http://www.hidabroot.org/he/article/125233

מלך אבא או חבר - כיצד להביט על אלוקים?

http://www.hidabroot.org/he/article/95502

אבא גדול ואבא קטן:

http://www.hidabroot.org/he/article/99775

אך יש לדעת שזו שאלה גדולה ועמוקה, ואין הקב"ה מצפה מאתנו לחקירות כאלה. הוא רוצה שננהג עמו בתמימות, כילד הבוטח באביו שיודע מהי טובתו.

תוכלי להשיב לכל חברה תשובה מחזקת באמונה - המובילה לבטחון ביוצר המציאות, כמו זו:

ברגע זה ממש, פועלים בתוך גופך מיליוני מערכות גאוניות בתחכומן. גופך בנוי ממיליארדי אטומים שפועלים בתיאום, אפילו התא הקטן ביותר שיש באצבע שלך מורכב יותר מכל מערכת התחבורה בעיר ניו יורק. הידיים שלך הם מנופים מורכבים מלאים פרקים תואמים שמאפשרים לך לתפקד בחיים. בכל אחת מן העיניים שלך יש יותר מ-120 מיליון קולטני אור, המאפשרים לך לקבל תמונה חדה וצבעונית של המציאות סביבך. בכל יום הלב שלך מעביר 8000 ליטרים של דם בתוך גופך - פירוש הדבר כי בשלושה ימים משאבת הלב שלך היתה מסוגלת למלא בריכת שחייה! אך כל כך הרבה ליטרים של דם דורשים ניקוי רעלים תמידי, ולכן בכל דקה שעוברת הכבד שלך מסנן 2 ליטר של דם מרעלים. המח שיש בראשך הוא פלא הבריאה, ובכל היקום כולו לא נברא מחשב מתוחכם כל כך - מוחך מפעיל 100 מיליארד נוירונים (תאי עצב) - מספר זה גדול יותר מכל הכוכבים שיש בגלקסיה, וכולם פועלים בתיאום מושלם כדי לאפשר לך לראות לשמוע לנוע לדבר ולחשוב. ואין כאן המקום לתאר את כל התהליכים המדהימים והמורכבים שפועלים בגופך.

האם יש לך ספק בכך, שמי שברא כל זאת, יש לו מטרות גדולות בשבילך?

ויושם לב לעובדה שכל המערכות המדהימות הללו - הן רק הכלי החיצוני שניתן לך בעולם הזה, כדי שהנשמה שלך תוכל להפעיל את הגוף כמו נהג ברכב. אך מהו המסלול שכל אחד מאיתנו בוחר לעצמו בחיים? האם לא נאמין במי שברא אותנו או נדחה את הטבתו חלילה?

הרי אין ספק שמי שיצר את כל המערכת המופלאה והגאונית הזו - ללא ספק יותר חכם ממני וממך, ויודע את מה שאנחנו לא יודעים וגם לא מסוגלים להבין בעולם הזה. רק בורא אינסופי מסוגל לברוא יקום כל כך גדול, וגוף כל כך מתוחכם. הוא יודע את העבר ההווה והעתיד, וכל מה שקורה בעולם. הוא מי שברא את כל תכונות הנפש שלך, את האינטליגנציה שלך, את הכשרונות שלך, את הרצונות הפנימיים ביותר שלך, את המחשבות שלך, הרגשות שלך, וכל מה שקיים בעולמך. והוא יתברך בחר לברוא אותך ולהוריד אותך לעולם הזה, ונתן לך את הגוף הזה, ואת החיים האלה, כי הוא יודע שהמסלול הפרטי שהטווה לך יוביל לבסוף לטובתך.

האם אינך מאמין שהוא יודע מה טוב לך? והרי כל דבר שאנו מחשיבים לטובה בעולם הזה, וכל הנאה או שמחה שהרגשת אי פעם בחייך - הגיעה רק ממנו יתברך. הוא יודע בדיוק מה יעשה אותך אדם שמח ומה יעשה אותך אדם עצוב, ומה היא התועלת האמיתית שלך.

עליך רק לבטוח בו. ולהאמין בו שהוא עושה הכל לטובה. ממש כמו ילד בן שנה שחייב לבטוח באביו ובאמו שיודעים מה טוב עבורו - אפילו כאשר כואב לו שהוא צריך לקבל זריקה מרופא, ולא יודע למה, או כשהוא נאלץ לוותר על חפץ שהוא רוצה להכניס לפיו, ולא מבין מדוע. הוא גם לא יכול להבין, אך הוא יודע שאביו ואמו אוהבים אותו - כי הם אלה שדואגים לו ומטיבים איתו.

האם שמעת על משל התאומים? שני תאומים היו ברחם אמם, תינוק אחד אמר לתינוק השני: "מי אמר שיש לנו אמא? האם אפשר לראותה?", התינוק השני השיב לו: "הרי אמא נמצאת מסביבנו בכל מקום, היא מחייה אותנו בכל רגע, ואנו מרגישים את חומה. בכל רגע אנו מקבלים חמצן דם ומים ומזון דרך חבל הטבור - וכל זה מגיע ממנה, אז אני יודע שהיא דואגת לנו ואוהבת אותנו". אמר לו התינוק הראשון: "אך רע לי פה, והמקום נעשה צר יותר ויותר, וברגע שחבל הטבור יתנתק נמות מיד ללא חמצן. האם זו אמא אוהבת?". השיב לו התינוק השני: "אני רואה במו עיניי שאמא דואגת לנו, היא מאכילה ומשקה אותנו, אין לי ספק שהיא לא הביאה אותנו לעולם כדי לסבול. אני בטוח שיש תכלית מאחורי כל מה שקורה לנו. וגם אחרי שיתנתק חבל הטבור - אני מאמין שיש חיים אחרי הלידה"!

עלינו להאמין שיש חיים אחרי המוות. ושתכלית העולם הזה היא כדי להטיב לנו בעולם הבא. וגם הייסורים שעוברים בעולם הזה הם חבלי לידה, שנועדו לתקן פגמים בנשמות ולהביא לשלמות הרוחנית.

אם החיים האלה באמת לא היו טובים בעבורך - אז הבורא לא היה בורא אותך. כי הוא יודע את העתיד וכל מה שקורה בעולם, וברא אותך בזכות הפוטנציאל האדיר להטיב לך. הוא יתברך יודע שלבסוף תודה לו. כך אמרו חז"ל, שבאחרית הימים אפילו על הרעה יודו הנשמות ויברכו "הטוב והמטיב", כי יבינו את ההטבה שבכל דבר שקרה לנו בעולם הזה. ממש כמו אדם חולה שמתרפא אצל רופא מנתח, והוא מודה לרופא בכל לבו על הטיפול המסור בו. כך נבין שכל מה שקורה לנו בעולם הזה נועד לתיקון שלנו מכל הפגמים הרוחניים שדבקו בנו, למען ההטבה הגדולה ביותר, שהיא ההטבה הרוחנית - קירבתו של בורא עולם.

חפשי את החוברת שיחה גורלית, ותמצאי תשובות נוספות.

בברכה,

דניאל בלס

דרגו את השאלה:

ממוצע 5 (91 מדרגים)

כותרות מומלצות

הנקראים ביותר