שבת - שאל את הרב

בישל במזיד בערב שבת לפני זמן רבינו תם

י' כסלו התשע"ח | 28.11.17 00:00

שאלה

שלום לכבוד הרב שליט"א. אדם שבישל במזיד בערב שבת אחרי צאת הכוכבים לפי שיטת הגאונים ועדיין לא הגיע זמן צאת הכוכבים לפי שיטת רבינו תם. האם לדעת מרן השולחן ערוך התבשיל מותר בהנאה בשבת? תודה.

תשובה

שלום רב,

מי שבישל בערב שבת בזמן שכבר היתה שקיעה לפי דעת הגאונים ועוד לא היתה שקיעה לפי דעת רבינו תם - אסור לו ליהנות מהתבשיל בשבת.

אמנם דעת הגר"ע יוסף זצ"ל שאם בישל אחרי שקיעת החמה בזמן שהוא עדיין בין השמשות לפי דעת הגאונים - שרשרא ליהנות מתבשיל זה בשבת.

מקורות: אמנם דעת הביאור הלכה (סימן רסא סעיף א, ד"ה ואין מדליקין) שאם עבר ועשה מלאכה בערב שבת בזמן שיש דעות בין הפוסקים אם היתה כבר שקיעה - שיש להקל בדיעבד ליהנות ממנה, ע"ש. ולפי זה אם בישל במזיד לפני שהיתה שקיעה לפי דעת רבינו תם - יש להקל בדיעבד ליהנות מהתבשיל.

אולם ראה להגרא"ח נאה זצ"ל בספרו קצות השלחן חלק ג' (סימן עה בבדי השלחן סק"א) שדעתו שמי שמיקל לעשות מלאכה במוצאי שבת אחר ג' רבעי מיל אחר השקיעה כדעת הגאונים אף על פי דלשיטת רבינו תם עדיין הוי יום שבת, והיינו משום דנקט לעיקר כדעת הגאונים - איך יסמוך להקל בדיעבד בערב שבת בין השמשות כשיטת רבינו תם דהוי תרתי דסתרי, ע"ש. ולפי דבריו מי שבאמת מחמיר כשיטת רבינו תם במוצאי שבת, יוכל להקל בדיעבד ליהנות מהתבשיל בנד"ד.

אכן מדברי אחרוני זמנינו נראה להחמיר בזה גם למי שנוהג להחמיר במוצאי שבת כדעת רבינו תם, ראה להגר"א נבנצל שליט"א במשנה ברורה "ביצחק יקרא" שהביא בשם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל שהיות ופשט המנהג בארץ ישראל כדעת הגאונים, אם בישל אחרי השקיעה של הגאונים, המאכל נאסר, וא"א לסמוך בזה על דעת רבינו תם ולהתיר את המאכל, ע"ש.

אמנם דעת הגר"ע יוסף זצ"ל בספרו חזון עובדיה על הלכות שבת חלק ד' (עמודים תכה-תכז) שאם בישל בזמן בין השמשות לפי הגאונים, יש להתיר תבשיל זה באכילה, בהיות וזמן בין השמשות שהוא ספק יום ספק לילה הוא ספיקא דדינא, יש לומר שמכיון שמעשה שבת דרבנן מדרבנן, ספיקא דרבנן קולא. ודמי למה שכתב הפרי מגדים (סימן שיח סק"ו) דבכל ספק פלוגתא דרבוותא אם עבר על איסור בישול כיון שלא נאסר מעשה שבת אלא מדרבנן, ספק דרבנן לקולא, ע"ש. וכן ראה בספרו מאור ישראל חלק א' בחידושיו למס' שבת (דף לח עמוד א, סוף ד"ה אלא), ע"ש. (אולם הפוסקים האוסרים הנ"ל סוברים כמו שכתב המשנה ברורה סימן רסא סק"ו בשם הפרי מגדים, שאפילו בדיעבד אם הדליק או שעשה שאר איזה מלאכה בין השמשות אסור ליהנות ממנה, כמו אם היה עושה אותה בשבת גופא דאסור אפילו אם עשה אותה בשוגג, ע"ש).

אמנם גם הגר"ע יוסף זצ"ל מודה שאם בישל אחרי צאת הכוכבים, אך עדיין לא הגיע צאת הכוכבים לפי שיטת רבינו תם, שאין להתיר ליהנות מתבשיל זה וכמו שכתב בספר ילקוט יוסף (סימן שיח הערה יב) בשמו (אמנם בילקוט יוסף שם סעיף ח כתב שאף אל פי שלעניין הלכה יש להחמיר בזה, מכל מקום אם אין לו מאכל אחר זולת תבשיל זה שנתבשל קודם זמן רבינו תם, יכול לסמוך להקל ליהנות מתבשיל זה אף אם בישל במזיד, ע"ש).

בברכה,

הלל מאירס

דרגו את השאלה:

ממוצע 5 (90 מדרגים)

כותרות מומלצות

הנקראים ביותר