תורה ומדע - שאל את הרב

מה היחס של עם ישראל לטבע, למדעי הטבע ולטכנולוגיה

ב' אלול התשע"ז | 24.08.17 00:00

שאלה

1.האם הרב שם לב להבדלים ביחס של עם ישראל לטבע, למדעי הטבע או לטכנולוגיה בתקופות שונות של ההיסטוריה של עם ישראל? במה? 2 .האם הרב שם לב להבדלים של חלקי עם ישראל השונים ביחס שלהם לטבע, למדעי הטבע או לטכנולוגיה? מה ההבדלים? 3 .האם הרב שם לב למושגים או מילים שהשתרבבו לתוך מקורות חז"ל, או לשפה העברית שהם זרים ליהדות בהקשר של תפיסת העולם הזה? אילו מושגים ומלים? 4 .איזה סוגיה בהיסטוריה של השו"תים וכתבי חז"ל הרב היה חוקר אילו רצה לגלות מה היה היחס האותנטי של היהדות לטבע, למדעי הטבע או לטכנולוגויה, ומה השתנה? מה ההשערה של הרב לגבי התוצאות הצפויות שהיו למחקר זה?

תשובה

בס"ד

שלום וברכה,

חכמי ישראל לא ראו חשיבות ביצירת טכנולוגיה, כי לא זו היתה מטרת חייהם. הם חיו כפי רמת החיים הנהוגה בתקופתם. אך מעולם לא ראו בעיה להשתמש במדע המתחדש - ככלי - לפסיקת ההלכה, ולהשגת בריאות ונוחיות לעבודת הבורא. מאותה סיבה לא התקשו להשתמש במילים ומושגים משפות אחרות שעזרו להם להביע מסרים תורניים. הרמב"ם השתמש בחכמת אריסטו כדי להשיג התפעלות נוספת מחכמת הבורא.

ביחס זה מעולם לא היה שינוי. היהדות לאורך כל הדורות ראתה במדע כלי לשימושנו בעבודת הבורא, ולא עיקר ותכלית כשלעצמה.

אילו היתה חשיבות כה גדולה ללימודים אקדמאיים, היינו רואים את כל גדולי ישראל הולכים לאוניברסיטאות ללמוד מדע. את הגאון מווילנא, החפץ חיים, הרב שך, הבן איש חי, הרב עובדיה יוסף ועוד.

אין לנו אלא את גדולי ישראל שידריכו אותנו בדרך התורה והמצוות. וזו למעשה גמרא מפורשת האם מותר ללמוד חכמה יוונית (כלומר לימודי המדע של זמנם) והשיבו על כך בגמרא: "ילמדנו בשעה שאינה לא יום ולא לילה דכתיב (יהושע א) והגית בו יומם ולילה".

המדע נועד לגויים, על כן אמרו חז"ל "חכמה בגויים האמן". עם ישראל נועד ללמוד את חכמת התורה, שהיא החכמה האלוקית שמקיימת את העולם וניצבת מאחורי כל הדברים הקיימים.

הרי הבורא כבר נתן לבני האדם שכל וכישרון לגלות טכנולוגיה וידע מדעי על העולם, לשם כך לא היה צורך במתן תורה. ההגיון נותן שהתורה נועדה לתת לעם ישראל דבר שהמדע לעולם לא יהיה מסוגל לתת לו, וזוהי התגלות נבואית המגלה הוראה מעשית ומשמעות רוחנית לחיים. רק הא-ל לבדו יכול לגלות את רצונו בדרך עבודתו. דבר זה השכל לא יכול לגלות בעצמו, גם לא עם המיכשור המדעי המתקדם ביותר. המדע שייך לעולם החומר, והוא לא יותר מאמצעי להבנה חומרית וחיים נוחים בעולם הזה. התורה לעולם זאת שייכת למימד גבוה בהרבה, של עשייה רוחנית בתוך החומר. על כן תורה ומדע לעולם לא יעמדו בסתירה.

מהו המדע, אם לא מחקר על הקליפה החיצונית של חוקי הטבע - של העולם הגשמי שבו אנו חיים לזמן קצר?

מהי הטכנולוגיה, אם לא אמצעי לנוחיות, מבלי להשיג שום דבר על מהות החיים, על מוסר וערכים?

האם הפרופסור לפיזיקה לוקח איתו משוואות בפיזיקה לעולם הבא? האם הכימאי מקדם את המוסר האנושי? האם איש ההייטק מגלה לעולם נדבך נוסף של משמעות החיים והרצון האלוקי?

ההתקדמות הטכנולוגית מתרחשת בכל העולם המערבי, ונאמר בזוהר שבאחרית הימים יתגלו שערי חכמה רבים. והתכלית של גילוי החכמה החומרית והשפע היא כדי להובילנו למסקנה הבלתי נמנעת - שהחומר לא יכול לספק אושר. וזו עובדה שמחלת הדכאון הפכה למחלה הנפוצה ביותר בעולם המערבי. ואין זה צירוף מקרים. המדע אינו נותן אושר ולא מוצא מזור לריקנות.

בברכה,

דניאל בלס

הנקראים ביותר