ה' אוהב אותנו?
- כ"ה אדר א' התשע"ד
שאלה
האם נכון לומר שהאל "אוהב" אותנו? ואם כן כיצד זה ייתכן. מטרידה אותי מאוד התחושה כי אלוהים "אדיש" אלינו. כלומר, בשל היותו אינסופי ולא אנושי כמותנו, אין הוא מחזיק ברגשות של אהבה ושנאה. הוא לא אוהב אותנו ולא שונא אותנו. הוא פשוט ברא אותנו. מהי גישת היהדות לעניין זה?
תשובה
שלום דנה
גישת היהדות , שאכן בבורא עצמו אין לנו כל תפיסה, ואנו מכירים אותו על דרך השלילה זאת אומרת . שלא ישיגו אותו מושגי גוף ולא שייך בו שינה, אהבה, תאוה, גודל מראה , צורה, משקל. וכו. כל מושגי הגוף אינם שייכים בו כלל.
אבל מצד שני אנו יודעים את הנהגתו שאלו הם המידות שבהם פועל ואיתם מראה לנו את הנהגתו ורוצנו. מידות אלו הם אהבה הטבה חסד חננינה. והבורא עצמו אומר שאינו נוהג על פי מידות של רוע אכזריות וכו.
ובאמת מובא בספרים שהטענה של בלעם הרשע לבני ישראל היתה בעיקר אחת: שסוף סוף לקב"ה לא הכפת מעם ישראל ואינו אוהבם יותר מאחרים. ובעצם בנקודה הכי פנימית אין לבורא שום הבדל ויחס לכלום. כיוון שלא שייך בו שום צכונה גשמית. אבל אנו יודעים וזה מה שהוכח בנצחון על בלעם שסוף סוף בנקודה הכי פנימית כן הקב"ה אוהב את עמו ישראל, ומתנהג איתם באופן הזה.
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il