אני חיה בפחד תמידי מה ילד יום
- כ"ה אדר א' התשע"ד
שאלה
אפרט. אני מרגישה כלפי ה` שהוא הכל יכול ושהוא רק צודק בהחלטותיו. שבחיים לא נבין מה השיקולים שלו. ולכן עליי לקבל כל מה שישלח גם את הגרוע מכל. ועם הרגשה זו קשה לי. ב"ה אין לי מה להתלונן, הוא חנן אותי בכל טוב אבל אני עדיין צעירה ואני לא יודעת מה ילד יום. אני חיה בפחד תמידי שיום אחד הנסיון הגדול יגיע כי נראה לי שכל אדם מתנסה בלפחות נסיון אחד גדול (מחלה קשה, פטירת צאצא, חוסר פרנסה משוע ח"ו...). האם נכון להרגיש כך? האם לא יותר נכון לצאת מנקודת הנחה שרוב העולם, ולכן למה לא גם אני, מנהלים עלי אדמות חיים שקטים יחסית?
תשובה
שלום
איני יודע כיצד הגעת למסקנתך שרוב העולם מנהל חיים בשקט יחסי. אין בית שאין בו צרה אין אדם שלא חווה סבל.בד"כ אם כל אחד יניח את צרור קשייו ויראה לעומתו את צרות אחרים, מיד יקח הוא את שלו בהכרה שלפחות לצרותיו כבר התרגל.. לגבייך ההפך הוא הנכון.
נפלה בחלקך האפשרות להיות מוכנה לעתיד לא מתוך מתח, אלא מתוך אמונה וחוזק וסיבה להמשיך הלאה למרות כל מה שיגיע. אם מודעים לכך שלכל יש מטרה והכל מושגח ואין סתם מקרה בעולם, אזי בהכרח מכירים שהעתיד באשר הוא, הוא העתיד הטוב והנכון ביותר עבורינו.
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il