חברה והשקפה

מדוע בע"ח צריכים לסבול?

  • ט' ניסן התשע"ז
אא

שאלה

שלום ברור לי שקיום העולם הוא ע"י שבע"ח מתקיימים ע" שאוכלים אחד את השני אך מדוע הבורא לא עשה שזה יהיה ללא כאב לנאכל הרי "ורחמיו על כל מעשיו" ?

 

תשובה

בס"ד

שלום וברכה,

"ורחמיו על כל מעשיו" הוא מידת הרחמים של בורא עולם אשר מקיים את כל המינים בטבע, ומקיים את גלגל החיים. נא לראות הסבר מלא:

http://www.hidabroot.org/article/212673

עם זאת צריך להבין ששאלות של מוסר וצדק קיימים רק אצל בני האדם, שניתנה להם מהבורא תכונת הרחמים (עובדה שחתול שרואה את חבירו נדרס על הכביש אינו מתייחס אליו ולא מיילל בגללו).

תכונה חיובית זו של הזדהות עם השני (הרחמים שקיבלנו בלבנו) יכולה להוביל בטעות להאנשה מוגזמת של חפצים ובעלי חיים.

עובדה פשוטה היא שבעלי החיים אינם חושבים את המחשבה שחשבת, כי אין להם יכולת חשיבה עצמית משלהם, הם פועלים על פי אינסטינקטים (תכונות מולדות על פיהם פועלים באופן אוטומטי), הם מודעים רק להווה, והנם חלק בלתי נפרד מהטבע הסובב אותם. הזברה לא שואלת את עצמה מדוע האריה טורף אותה, בדיוק כשם שהיא לא שאלה לפני כן מדוע היא אוכלת עשב. היא חלק בלתי נפרד מהעולם הסובב אותה - העשב והארץ והשמים, ופועלת בדיוק כמותם. אנו שרואים אותה נטרפת מדמיינים את עצמנו בעורה, כאילו היתה אדם בדמות זברה, כשבפועל בראשה לא קיימות מחשבות אנושיות.

נא לראות כאן תשובה בהרחבה: "מדוע בעלי חיים סובלים בטבע?"

http://www.hidabroot.org/article/132434

עם זאת, יש אומרים שעם בוא הגאולה כל העולם ישתנה ויעלה מדרגתו עד שיגור זאב עם כבש כפשוטו כבימי האדם הראשון בגן עדן, כך שלא נידרש עוד לראות מראות כואבים בטבע. חטאי האנושות הורידו גם את הבריאה, וכך גם את ההתייחסות שלנו לבריאה, הגורם לנו לצער. כשעוונות אלה יתוקנו, גם יחסנו לבריאה יתוקן, ולא נכאב עוד בצער זה.

בברכה,

דניאל בלס


להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il
תגיות:סבלבעלי חיים

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה