חברה והשקפה

כיצד יתכן שחז"ל "המציאו" מצוות?:-\

י"א שבט התשע"ז | 07.02.17 00:00

שאלה

שלום, נשאלתי ע"י תלמידות לגבי מצוות מדרבנן (שאינם סייגים שלא להגיע למצוות מדאורייתא) מדוע חז"ל הוסיפו מצוות שאינן כתובות בתורה, וכיצד יתכן שאנחנו חייבים בהן, האם הקב"ה נתן להם רשות לכך? הייתי שמחה לקבל את תשובתכם.

 

תשובה

שלום וברכה,

 

לפני קריאת התשובה, חשוב לעיין במאמרי על סמכות החכמים מן התורה:

http://www.hidabroot.org/he/article/2587

במאמר זה מבואר שהקב"ה נתן לחכמים את הרשות לפסוק הלכות ולהדריך את העם באופן שמירת התורה, והעם מחוייב לשמוע לחכמיו.

  

יש לזכור כי בספר התורה (חמישה חומשי תורה) ישנן בדיוק תרי"ג מצוות. חז"ל מעולם לא הוסיפו מצווה אחת, או החסירו מצווה אחת, מתרי"ג מצוות התורה.

תקנות חכמים אינן חלילה המצאת מצווה חדשות, כי אם רק גדרים ומסגרות לשמירת המצוות הקיימות שציוותה התורה. גם עזרא הסופר הוסיף תקנות לחיזוק שמירת התורה בימיו, כפי שמסופר עליו בתנ"ך.

 

לגבי עצם המצווה לא לגרוע ולא להוסיף - חשוב להבין מה נקרא בשם הוספה ומה לא.

אם אדם רוצה להוסיף מקרר בדירתו, מובן שהוא אינו צריך לגשת לעירייה כדי לבקש "תוספת בנייה". כי זו פשוטה לא נקראת הוספה. אך אם אדם רוצה להוסיף חדר לדירתו, דבר זה הוא כמובן "תוספת בנייה" והוא חייב באישור בנייה.

התורה אוסרת להוסיף מצוות מהתורה. אך היא אינה אוסרת להוסיף תקנות סופרים, הרי עזרא הסופר מסופר בתנ"ך עצמו כמי שהוסיף תקנות ואיסורים שונים מדרבנן, אירוע אשר מוזכר בתוך התנ"ך.

 

אך כמובן אסור להוסיף מצווה חדשה למצוות התורה - הוספת מצווה פירושה הוספת פסוק שלא משה מסר, או הוספת מצווה מדאורייתא שעליה מתחייבים בדיני תורה - עונשי כרת וארבע מיתות בית דין. דבר זה נקרא הוספה.

אך חכמים מעולם לא המציאו מצוות חדשות, וכל תקנה מאוחרת שתיקנו היתה תמיד "מצווה דרבנן" כך שלא הענישו עליה בעונשי תורה, ולא הוסיפו אותה לספר התורה. כך שזו לא נקראת הוספה לתורה. כי המצוות הללו לא נוספו לספר התורה ואין על המצוות הללו עונשי תורה.

 

אנו מברכים על נר חנוכה "וציוונו במצוותיו", אך כמובן שידוע וברור לכולם שחג החנוכה נקבע בעקבות ולאחר מלחמת החשמונאים. כמובן שזו מצווה מדרבנן, והעובר עליה אינו עובר איסור דאורייתא, אלא על תקנת חכמים. והכל יודעים זאת, כך שאין זו "הוספה".

 

אנו מברכים "אשר קדשנו במצוותיו וצוונו..." על מצוות שהם מדברי סופרים כגון: הדלקת נר שבת, נר חנוכה, קריאת המגילה, נטילת ידיים וכד' הוא, וזאת על פי הפסוק: "על פי התורה אשר יורוך, ועל המצווה אשר יאמרו לך תעשה, לא תסור מן המצווה אשר יגידו לך ימין ושמאל" – כפי שאתה רואה נאמר במפורש "מן המצווה אשר יגידו לך", הרי שצווינו לשמוע למצוות החכמים מן התורה (נא לראות עוד במסכת שבת דף כ"ג). 

 

בורא עולם קורא את כל הדורות מראש. אנו שמאמינים שספר התורה ניתן מבורא עולם - כבר יודעים שהתורה לא שונתה ולא נשכחה במרוצת הדורות, כי ה' הבטיח בתורתו: "כי לא תשכח מפי זרעו" (דברים לא, כא).

וכן גם הבטיחו הנביאים: "ואני זאת בריתי אותם, אמר ה', רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך - לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ה' מעתה ועד עולם" (ישעיהו נט, כא).

 

כל מה שמסרו לנו החכמים, הם מסרו על פי התורה הקדושה, ולא מדעתם חלילה. 

התורה מספרת לנו שמשה רבינו הקים את הסנהדרין הראשונה בהיסטוריה על פי שליחות אלוקית, וזה היה מוסד הרבנות הראשון של החכמים, שהמשיכו להסמיך זה את זה מדור לדור, ולפסוק הלכה לבני ישראל. עליהם נאמר בתורה: "ועשית ככל אשר יורוך, על פי התורה אשר יורוך... לא תסור מדבריהם ימין ושמאל".

בלעדי החכמים, לא היינו יודעים כיום האם מותר או אסור להדליק נורת חשמל בשבת, או לנסוע במכונית ביום השבת, ואינספור הלכות שדורשים שיקול דעת וידע נרחב במקורות. לשם כך יש לנו רבנים גדולי ישראל בכל דור שפוסקים את ההלכה.

חשוב להבהיר שהחכמים לא "ממציאים" הלכות חלילה, אלא קובעים תקנות וגדרים להלכות קיימות, ולכן יש מצוות שנקראות "מצוות דרבנן" (כלומר מצוות שפסקו החכמים לשמירת התורה), ומצוות שנקראות בשם "מצוות דאורייתא" (כלומר מצוות שהצטוונו בהן כבר במתן תורה).

 

בברכה,

דניאל בלס

כותרות מומלצות

הנקראים ביותר

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה