נדר על דבר איסור

לכבוד השואלת,

נא למחול על איחור התשובה עקב רוב פניות לאתר.

על פי ההלכה, יש להבחין בין שבועה לבין נדר. "שבועה" נקראת כאשר אדם משתמש בלשון של "אני אעשה או לא אעשה מעשה פלוני". נדר היינו כשמשתמש בלשון של "החפץ הזה (כגון הסיגריה) אסור עלי". ולכן צריכים לברר מקודם באיזה לשון עשה את ה"נדר".

אם אמר בלשון "שבועה", הכלל שנמסר לנו לגבי שבועות הוא, "שאין שבועה חלה על המצוה". לכן אם הנודר אמר משהו כמו "שבועה שאני אשבות בשבת" או "שבועה שאני לא אוכל בשר בחלב" אין השבועה הזו חלה כלל.

אם אמר בלשון "נדר", וכמו שמבואר לעיל, הנדר כן חל על המצוה; אבל נדיר הדבר שיאמר מישהו "נדר" בלשון של נדר כמו שצריך, אם לא שלמד מקודם את המשניות במסכת נדרים כדי לדעת האיך לעשות נדר כראוי.

מה ששכיח בדרך כלל היינו, שאנשים יאמרו "נדר בלשון שבועה" או "שבועה בלשון נדר"; והיינו, כגון שיאמר שהוא "אוסר על עצמו שלא יעשן בשבת". ולהלכה, נדר כזה שהוא בלשון שבועה או להיפך, הוי מחלוקת בשולחן ערוך אם אכן חל או לא (יורה דעה סימן רו סעיף ה).

ולכן שאלה גדולה אם הנדר שמדברים עליו נחשבת נדר על פי הלכה ובאמת חל או לא. ולמעשה יש להורות לנודר, שהואיל ואכן יש כאן שאלה גדולה, ראוי שהוא יקים את דבריו וכמו שהוא בעצמו ציטט ש"חמור עונשן של נדרים ושבועות"  - ואע"פ שהוא עדיין אינו עומד כעת במדרגת שמירת שאר הענינים שבשולחן ערוך.

בברכה,

רב נחום