הלכות ומנהגים
ברכת המזון ושיר השירים
- כ"ה אדר א' התשע"ד
שאלה
שלום רב: האם כאשר אוכלים אוכל האם יש עניין להשאיר מעט אוכל בצלחת בגודל של גפרור.. לפי המשפט´ מה שאכלנו יהיה לשובע ומה ששתינו יהיה לרפואה ומה שהותרנו יהיה לברכה´ האם חובה להשאיר אוכל בצלחת? ואם כן מה העניין פה כי גם ככה האוכל שנשאר נזרק לפה וזה ביזוי לאוכל... ועוד שאלה אדם שלקח על עצמו בתור סגולה קריאת שיר השירים במשך 40 יום במשך תק" ארוכה בתוך 40 יום הוא אמר את השיר ברצף רק שלקראת הסוף התחיל לשכח לומר יום ויומיים...האם אדם זה יכול להמשיך לומר את שיר השירים יעני השלמה ל40 יום מאותו יום שפיספס ? תודה ויום נעים.
תשובה
שלום וברכה
א. בתלמוד במסכת עירובין [נ"ג:] כתוב: אין משיירין פיאה באילפס, אבל משיירין פיאה בקערה, ופי´ רש"י, כשהשמש מערה מן האילפס לתוך הקערה אין דרך להניח באילפס כלום לצורך השמש, אבל כל אחד מניח פאה בקערה ומחזירה לשמש והוא מאכל השמש, עכ"ל. וכן כתבו הטור והשולחן ערוך סי´ קע סעיף ג. ומבואר שכל עניין השיור היה לחשבון האוכל של המשרת בסעודה שהיה סומך על הנשאר מכל קערה וזה היה לסעודה שלו. וכיום, שאין דרך לאכול שיריים מקערה של אחרים אין עניין לשייר.
אבל במסכת דרך ארץ [פ"ו] נראה שטעם השיור אינו כדי לשייר להשמש, אלא שכן הוא ממדת דרך ארץ, שלא להיראות כרעבתן, וכתב הערוך השולחן כי בזמן הזה נהגו שאורח אצל מי שהוא אחר משייר מעט משום דרך ארץ, אם אינו משלם בעד סעודתו, אבל כשאוכל על שולחן עצמו בביתו אינו משייר כלום.
ב. אפשר, ויתקבל לרצון.
בהצלחה - מנשה ישראל
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il