אמונה - שאל את הרב

מעמד הר סיני

כ"ה אדר א' התשע"ד | 25.02.14 00:00

שאלה

שלום, לפני כמה חודשים שלחתי כמה שאלות, ארוכות למדי, אך לצערי לא קיבלתי תשובה - יתכן שהיתה בעיה טכנית כלשהי. על כל פנים, הנה כמה שאלות קצרות יותר, שמתארות את הקשיים האמוניים העיקריים שלי כיום. אשמח לכל מענה, תודה! 1) לגבי הטיעון ´לא ניתן היה להמציא את מעמד הר סיני - העם לא היה קונה את זה אם לא היתה מסורת ישירה, בע´פ, מרב לתלמידו או מאב לבן, שתומכת בו´. מצד שני, במהלך מציאת ספר דברים (מלכים כ´ב, כ´ג), אפשר לראות איך העם מקבל בלי שום בעיה חומש שלם (!) שנשכח מלב - ובוודאי שלא נתמך בידי מסורת ישירה כזו. 2) סיפור מציאת ספר דברים יכול ללמד אותנו גם על מידת האמינות של התורה שבעל פה. שכן, אם שרשרת הקבלה כה אמינה, כיצד הצליח חומש שלם להיעלם מהתודעה? 3) היעדרן במקרא של תפיסות יסוד אקוטיות ביהדות - שלילת הגשמת האל והחיים שלאחר המוות. אין על זה מילה, ובנושאים כאלו חשובים זה בהחלט מצביע על כך שהכותבים בכלל לא חשבו בכיוון. אשמח מאוד לכל תשובה, תודה רבה!

תשובה

שלום וברכה

א - ב]. כן. ההגיון הבריא טוען שבלתי אפשרי לאדם, מוכשר ככל שיהא, לבדות סיפורי מעמד הר סיני, ולשכנע צאצאים של אותם אנשים נשואי סיפור הבדיה, להאמין בסיפור הבדוי, וכתוצאה מכך לקבל הגבלות תורה שכזו על כל צעד ושעל.

התורה, שלפי הטענה שהצגת, היא יכולה להיות פרי דמיון של מחבר פורה, כותבת בין היתר פסוק בפניה לדורות האחרונים, וכך כתוב בפרשת ואתחנן [דברים פרק ד פסוקים כה-לה]:

התורה מנבאת מראש [גם לפי הטענה שהיא תוצר של דורות מלכי יהודה, יש כאן חזון ברור למה שיקרה] השתלשלות הענינים של הגלות והגאולה:

"כִּי תוֹלִיד בָּנִים וּבְנֵי בָנִים וְנוֹשַׁנְתֶּם בָּאָרֶץ, וְהִשְׁחַתֶּם, וַעֲשִׂיתֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כֹּל וַעֲשִׂיתֶם הָרַע בְּעֵינֵי ה´ אֱלוֹהֶיךָ לְהַכְעִיסוֹ:

הַעִידוֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ כִּי אָבוֹד תֹּאבֵדוּן מַהֵר מֵעַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לֹא תַאֲרִיכֻן יָמִים עָלֶיהָ כִּי הִשָּׁמֵד תִּשָּׁמֵדוּן:

וְהֵפִיץ ה´ אֶתְכֶם בָּעַמִּים וְנִשְׁאַרְתֶּם מְתֵי מִסְפָּר בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר יְנַהֵג ה´ אֶתְכֶם שָׁמָּה:

וַעֲבַדְתֶּם שָׁם אֱלֹהִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם עֵץ וָאֶבֶן אֲשֶׁר לֹא יִרְאוּן וְלֹא יִשְׁמְעוּן וְלֹא יֹאכְלוּן וְלֹא יְרִיחֻן:

וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת ה´ אֱלֹהֶיךָ וּמָצָאתָ כִּי תִדְרְשֶׁנּוּ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ:

בַּצַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים וְשַׁבְתָּ עַד ה´ אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹלוֹ:

כִּי אֵל רַחוּם ה´ אֱלֹהֶיךָ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם:

ולאותם בני הדורות האחרונים פונה התורה, וקוראת להם ללמוד את ההיסטוריה ומתוך כך ללמוד איזה מן הדתות צמודה לאמת ואלו הדתות בשקר יסודן.

"כִּי שְׁאַל נָא לְיָמִים רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם עַל הָאָרֶץ וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם הֲנִהְיָה כַּדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה אוֹ הֲנִשְׁמַע כָּמֹהוּ???:

הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלֹהִים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ אַתָּה וַיֶּחִי???:

אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים לָבוֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי בְּמַסֹּת בְּאֹתֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְמִלְחָמָה וּבְיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְמוֹרָאִים גְּדֹלִים כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם ה´ אֱלֹהֵיכֶם בְּמִצְרַיִם לְעֵינֶיךָ???:

כותב התורה קורא לדורות האחרונים שיתבוננו ויסיקו את המסקנה האמיתית, מתוך הנקודה הזאת, איזה דת מתחילה ממעמד הר סיני, מעמד נבואי שחזו מיליונים, איזה דת מתחילה בגירסה מסויימת של כניסת נערה ארוסה להריון, ואיזה דת מתחילה מסיפור על חזיון של איש אחד בוהה במדבר בנביא גבריאל. נקודה זאת -קוראת התורה- תהא המפתח להוכחה איזה דת היא אכן האמיתית. וכטיעון הנ"ל, חיזיון-דמיון של איש אחד הטוען להתגלות גבריאל יכולה להתהוות בכל דור ודור, ואין ביטחון שמדובר בחזון אמת או בתעתוע של איש חולה נפשית, מוחמד סבל מהתקפי עוית ופירכוסים מוזרים, נפילות באמצע היום, שאנשי רפואה של ימינו, יקראו לזה: ´אפילפסיה´ (מחלת הנפילה). וכך גם קל מאוד לספק הסברים נוספים -לאו דוקא שמימיים- לכניסה להריון אצל נערה ארוסה גם ללא השתתפות החתן.

דת שנולדה בין סדיניה של מרים אם ישו, דת שנולדה במוחו של איש אחד בשם מוחמד, אין להן הוכחות לאמיתותן. נקודה. מאידך דת שמיליונים התנבאו בו זמנית למרגלות הר סיני, ואימתו את נבואתם וחזונם זה מול זה, אין אמת גדולה מזו, אמת אבסולוטית. דבר כזה לא יכול להיות מומצא, אחרת היו הדתות האחרות אף הן מתפארות בסיפור כזה.

וזה בדיוק אומרת התורה לבני הדור האחרון כשיצטרכו לבדוק בין הדתות, עם מי נמצאת האמת. שאל נא לימים ראשונים בכל מהלך ההיסטוריה ותבדוק ותראה שאין דת שטוענת להתגלות של אלוהים לעיני ´עם´ שלם. "הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלֹהִים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ אַתָּה???". וכך גם לגבי ניסי יציאת מצרים.

וכאן נשאלת השאלה, [גם לטענתך, התורה [כולל ספר דברים] נכתבה לפני יסודן של יתר הדתות בעולם], אם התורה הינה המצאה איך מחבר הספר מהמר על כל הקופה, להציב כנקודת מבחן, את מעמד הר סיני, והרי מי כמוהו יודע שסיפור כזה יכול להיות מומצא בכל דור, והרי זה מה שהוא בעצמו עשה, ולמה לא יצליחו בכך גם אחרים???, ואיך הוא מעמיד לקוראי הספר בדורות האחרונים [שאליהם הוא פונה כמאמרו: בַּצַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים...] את הנקודה הזאת של מעמד הר סיני כמבחן, כשההגיון טוען שאם אחד הצליח להמציא דת מבוססת על התגלות לעיני מיליונים הרי שיצליחו בכך גם אחרים.

לכן, המסקנה ברורה, עצם הצבת מעמד הר סיני כנקודת מבחן בין דת האמת ליתר הדתות, מוכיחה שהספר אלוקי, ומעמד הר סיני אכן היה, כי בכל כיוון שנסתכל יש כאן הוכחה שמעמד הר סיני אכן היה, אם נתחיל מנקודת מבט שמעמד הר סיני אף פעם לא היה, הרי שמחבר התורה לא היה מסתכן בהצבתו כנקודת מבחן בין דת האמת לדת אחרת, שכמו שהוא המציא את זה יכול גם מי שהוא אחר להמציא סיפור דומה. ואם נתחיל מנקודת מבט שמעמד הר סיני אכן היה, הרי די בכך לקבוע את האמת. ואכן צדק התורה שבמהלך כל ההיסטורה אין דת הטעונת למעמד נבואי של עם שלם בהתייסדות הדת. דת הנצרות הורתה ולידתה בין סדיני מרים ופנדירא [אלוהותו של ישו, איננה אלא פרי הגותו של פאולוס, ואומצה אחר כך כדעה רשמית, בתוצאה של הצבעה פרלמנטרית רומאית]. ודת האיסלאם נוסדה במוחו ההוזה של מוחמד [וקבלת הדת על ידי ההמונים היה בכח הזרוע והחרב, ראה ויקיפידיה ערכי -איסלאם - מוחמד].

אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה´ הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ

בכל מה שכתבתי עד כאן לא נזדקקתי לטיעוני אמונה וקבלה, אלא דברים מהגיון צרוף, דברים המוכיחים על עצמם את אמיתותם.

ועכשיו לגבי האמת בסיפור בספר מלכים.

היה זה מאז ומתמיד המנהג לשמור את מגילות התורה שכתב משה רבינו יחד עם ארון הברית שבו הלוחות, וככתוב בתורה "ויצו משה את הלווים נושאי ארון ברית ה´, לאמור, לקוח את ספר התורה הזה ושמתם אותו מצד ארון ברית ה´ אלוקיכם, והיה שם לעד כי אנוכי ידעתי את מריך", [דברים לא, כה-כז]. בימי המלך מנשה נעשה הרס רב במקדש ששונה ונפרץ בצורה חסרת אחריות, עד כי נחוץ היה שיפוץ כללי בימי יאשיהו המלך, כמפורט בספר מלכים. במשך תקופת מבוכה זאת נעלם ספר התורה ששכן כבוד לצד ארון הברית. עקב כך, ששנותיו הראשונות של יאשיהו כמלך היו עדיין חלק מתקופת חוסר הסדר, ושיחזור המקדש לא התחיל להעשות ביסודיות עד השנה ה-18 למלכותו, תיכננו לשים עותק חדש של התורה לצד הארון, לאחר שיושלמו השיפוצים.

לפתע פתאום, נמצא ספר התורה העתיק. הדבר גרם התרגשות גדולה, אך היתה זאת רק ההתחלה, עוד יותר מרגשת היתה העובדה שהספר לא היה גלול לראשיתו כפי שצריך היה להיות [בבא בתרא יד עמוד ב], אלא היה גלול אל הפרשה העוסקת בפסוקי הנבואה המצמררים אודות השואה שימיט ה´ על המלך ועל העם באם יעזבו את תורתו. המלך יאשיהו הצדיק נסער עמוקות מסימן מבשר רע זה, קרע את גלימתו ובכה. לא היה זה מפני שהוא ועמו לא שמעו מעולם נבואות כאלו. כל העם הכיר היטב את התורה, והנביאים ישעיהו [א ז-ח], מיכה [ג יב], ירמיה [ה טו], דיברו תכופות באופן דומה. התרגשות יאשיהו נבעה ממציאת ספר התורה האבוד ויקר המציאות גלול בדיוק באותם פסוקים מבשרי רע. אבל אפילו אירוע כזה לא היה מותיר רושם רב על אחרים, או שהיו מתעלמים מכך לחלוטין כמקרה בלבד. אבל יאשיהו היה אדם שהשתוקק לשמוע את דבר ה´, וחרט את המסר על לבבו. הוא שלח מיד לדרוש מאת ה´, והנביאה חולדה [ירמיה היה אז בשליחות להחזיר אנשים מהשבטים הגולים (מגילה יד עמוד ב)] אימתה את האות על ידי שליחת אזהרה מאת ה´ כי חטאי העם עתידים להביא את העונשים שנחזו באותם פסוקים בהם נמצא ספר התורה פתוח. היא הוסיפה כי בגלל הרצינות בה קיבל המלך את אזהרת התורה, לא יבוא החורבן בזמנו.

אירוע זה זומן מאת ה´ עבור חלקיה הכהן הגדול ושפן הסופר [שרק לאחרונה התגלתה חותם בנו גמריהו בן שפן הסופר בחפירות הארכיאולוגיות בעיר דוד], הם האיצו במלך לנצל עתה מאורע יוצא דופן זה לשם הפגנה פומבית בה יכנס כל העם לברית עם ה´. המלך קיבץ אז את כל זקני יהודה וירושלים [הסנהדרין] (מלכים ב כג א). ובבית ה´ התאספו כל "איש יהודה וכל יושבי ירולשים אתו, וכל הכהנים והנביאים וכל העם למקטן ועד גדול, ויקרא באוזניהם את כל דברי ספר הברית הנמצא בבית ה´ (שם כג ב). דברים המתייחסים ל´אלה דברי הברית´ (דברים כח סט) הנאמר בסיום האזהרה שניתנה מהקב"ה למשה בארץ מואב, נוסף לאזהרות ה´ברית אשר כרת אתם בחורב´ (שם). כך מילא ספר התורה את מטרתו לה הועד: "ושמתם אותו מצד ארון ברית ה´ אלוקיכם, והיה שם בך לעד".

זהו הסיפור האמיתי במציאת הספר, כפי שפירוש חז"ל.

חס ושלום שנשתכחה תורה בשום זמן מן הזמנים, לא תורה שבכתב ולא תורה שבעל פה, הקדוש ברוך הוא הבטיח אותנו על כך במאמרו (דברים לא כא): "כי לא תשכח מפי זרעו", שזוהי הבטחה קיימת לעולמי עד שלא יהיה מצב שהתורה תישכח לגמרי מבני ישראל. וכך אמר גם הנביא (ישעיהו פרק נט): "וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר ה`, רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ אָמַר ה` מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם". שזוהי התייחסות מפורשת לתורה שבעל פה, ככתוב `דברי אשר שמתי בפיך – לא ימושו מפיך.

וכמובן שאילו לא היו אלו דברי אמת, לא היו הנביאים מסתכנים בהבטחות מסוכנות וחסרות בסיס. שההיסטוריה תשפוט על אמיתתם.

בנוסף לאמור. בוא ניקח את המצב כפי שיהא היום לדאבונינו בעם היהודי, וניווכח באמיתות הדברים. בקום המדינה הוקמו לדאבונינו פה בארצינו הקדושה, קיבוצים על בסיס טהרת החילוניות, הכפירה בעיקר, וכפירה בתורה, קיבוצי השומר הצעיר ועוד, זקניהם של המתיישבים הראשונים היו על הרוב יהודים של צורה תלמידי חכמים יראים ושלמים, שהיו מהם אף רבנים בעלי שם בקיאים בכל התורה כולה, [אני יודע אישית, על רב גדול שחיבר המון ספרים והוא כיום אחד מעמודי הפסיקה של היהדות האותנטית, ולדאבונינו יש לו צאצא המשמש כחבר כנסת מטעם מר"ץ]. עכשיו, אם יקרה הנס, וירשו לאיזה רב להיכנס לקיבוץ `עין חרוד` לדוגמא, לדבר בפני המתיישבים בהלכות תפילה ושבת וכדומה, הלא יסתכלו עליו כאומר דברים חדשים לגמרי, כאילו תורה חדשה מתחדשת כעת. אכן, יש בשבעים שנות כפירה בכדי להשכיח כל זכר של תורה.

אבל, אף אם ירבו קיבוצים כאלה, ואף אילו היו כל קיבוצי הארץ במצב כזה, ה` ישמור, ברית כרת עימנו הקב"ה שישארו אנשים נאמנים להקב"ה ולתורתו שישאו עמם את הגרעין, והם ישמרו על התורה בטהרתה ללא כל פגם, בין בתורה שבכתב ובין בתורה שבעל פה, בכדי שאם ישתנו התנאים ורוח טהרה תעבור בארץ, יוכלו המה להחיות את העצמות היבשות וללמד את העם תורת משה כנתינתה. וזוהי ההבטחה האלוקית שהתרחשה בהרבה זמנים במשך ההיסטוריה. גם בראשית ההתיישבות היהודית באירופה לא היו שם אנשים שהיו בקיאים בתורה שבעל פה, עד שהקב"ה למען בריתו אשר כרת עמנו, הכין לנו את `ארבעת השבויים` שבצירוף מקרים מדהים, נשבו מבבל מרכז התורה בזמן ההוא, ממש לפני שקיעתה, והובאו אחרי כבוד לאירופה ולאפריקה בכדי להביא את התורה שבעל פה למרכזי התורה המתחדשים במקומות הללו.

ונחזור להיסטוריה [החוזרת על עצמה מדי פעם], מנשה מלך יהודה היה עובד עבודה זרה, עד שאמרו רבותינו ז"ל כי מנשה היה קודר את השמות הק` הכתובים בתורה, וכותב שם עבודה זרה תחתיהם, שנות העריצות שלו שלא נתן ללמד תורה לבני ישראל, יחד עם השנים בהם מלך בנו המלך אמון הרשע, שגם הוא לא נתן ללמד תורה לבני ישראל, ארכו כשבעים שנה וקצת יותר, יש בידי שבעים שנות כפירה בכדי לעקור את התורה מפיות כלל בני ישראל, אך מה שלא ידעו המלכים האלה כי כל אותה העת הקב"ה שומר על הברית שלא תישכח התורה מפי זרעו, והשאיר לנו את השושלת המקבלת איש מפי איש, עד משה רבינו שהם וקבוצה הקטנה יחסית מתלמידיהם הם שהצילו את התורה לזמנים יותר טובים, וכך נשמרה התורה בטהרתה.

כל אותה עת נורא ואיום, למדו את התורה שבכתב ושבעל פה, בשקט בשקט, הרחק מעיניהם של העריצים והמושלים, אליהו הנביא קיבל את התורה כולה מאחיה השילוני ובית דינו. ואלישע קיבל מאליהו ובית דינו. ויהוידע הכהן קיבל מאלישע ובית דינו. וזכריה קיבל מיהוידע ובית דינו. והושע קיבל מזכריה ובית דינו. ועמוס קיבל מהושע ובית דינו. וישעיה קבל מעמוס ובית דינו. ומיכה קיבל מישעיה ובית דינו. ויואל קיבל ממיכה ובית דינו. ונחום קיבל מיואל ובית דינו. וחבקוק קיבל מנחום ובית דינו. וצפניה קיבל מחבקוק ובית דינו. וירמיה קיבל מצפניה ובית דינו. והוא זה שזכה להגיע לזמנים יותר טובים, והוא עמד לנס עמו בימי יאשיהו כשהתהפכו פני הדברים, וכשבקשו בני ישראל ללמוד על תורת אבותיהם ידעו אל מי לפנות, אל ירמיהו ובית דינו ששמרו על התורה בטהרתה.

כך שמר הקב"ה את הברית, וכך הדבר נמשך לעינינו ממש, יום יבוא והוא לא רחוק, בו יקיים הקב"ה את דברו וישלח רעב בארץ, לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דבר ה`, ואז יפתחו הקיבוצים את שעריהם, ובתי הספר הממלכתיים את דלתותיהם, ויקראו לחכמי ישראל ללמד אותם אורחות יושר, ותורת סיני שבכתב ושבעל פה, היא תהיה השיעור היסודי אצל כל שדרות העם, ואז יפתחו את פיהם ויחשבו כי תורה זו חדשה היא כי לא שמעוה מעולם לא מאבותיהם ולא ממוריהם, אך האמת תהיה ידועה כי תורה חדשה זו היא עתיקת יומין והיא שניתנה לאבות אבותינו ביום מעמד הר סיני לפני כשלשת אלפים ושלש מאות שנה. זוהי פירושו של הרד"ק (מלכים ב פרק כב פסוק ח) בסיפור מציאת ספר התורה.

ג]. שלילת הגשמה מפורשת בפסוק היחוד, "שמע ישראל ה´ אלוקינו ה´ אחד". וכהסברו של הרמב"ם [יסודי התורה פרק א]:

"אילו היה היוצר גוף וגוייה היה לו קץ ותכלית שאי אפשר להיות גוף שאין לו קץ, וכל שיש לגופו קץ ותכלית יש לכוחו קץ וסוף, ואלהינו ברוך שמו הואיל וכחו אין לו קץ ואינו פוסק שהרי הגלגל סובב תמיד, אין כוחו כוח גוף, והואיל ואינו גוף לא יארעו לו מאורעות הגופות כדי שיהא נחלק ונפרד מאחר, לפיכך אי אפשר שיהיה אלא אחד [שאין כיחודו אחד מן האחדים הנמצאים בעולם, לא אחד כמין שהוא כולל אחדים הרבה, ולא אחד כגוף שהוא נחלק למחלקות ולקצוות, אלא יחוד שאין יחוד אחר כמותו בעולם, שאילו היו אלוהות הרבה היו גופין וגויות, מפני שאין הנמנים השוין במציאותן נפרדין זה מזה אלא במאורעין שיארעו בגופות והגויות], וידיעת דבר זה מצות עשה שנאמר ה´ אלהינו ה´ אחד".

"הרי מפורש בתורה ובנביאים שאין הקב"ה גוף וגוייה שנאמר כי ה´ אלהיכם הוא אלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת, והגוף לא יהיה בשני מקומות, ונאמר כי לא ראיתם כל תמונה, ונאמר ואל מי תדמיוני ואשוה, ואילו היה גוף היה דומה לשאר גופים".

"אם כן מהו זה שכתוב בתורה ותחת רגליו, כתובים באצבע אלהים, יד ה´, עיני ה´, אזני ה´, וכיוצא בדברים האלו, הכל לפי דעתן של בני אדם הוא שאינן מכירין אלא הגופות, ודברה תורה כלשון בני אדם, והכל כנויים הן, שנאמר אם שנותי ברק חרבי, וכי חרב יש לו ובחרב הוא הורג אלא משל והכל משל, ראיה לדבר שנביא אחד אומר שראה הקב"ה לבושיה כתלג חיור, ואחד ראהו חמוץ בגדים מבצרה, משה רבינו עצמו ראהו על הים כגבור עושה מלחמה, ובסיני כשליח צבור עטוף, לומר שאין לו דמות וצורה אלא הכל במראה הנבואה ובמחזה, ואמתת הדבר אין דעתו של אדם מבין ולא יכולה להשיגו ולחקרו, וזה שאמר הכתוב החקר אלוה תמצא אם עד תכלית שדי תמצא".

עד כאן לשונו.

עיקרון החיים שלאחרי החיים, נזכר בתורה במפורש הרגבה פעמים, ראה מה שכתב הרמב"ן בעונש הכרת [ויקרא פרק יח פסוק כט]. ואם אתה באמת חפץ להוכיח את העניין בצורה ברורה תלמד את הספר ´נשמת חיים´ של הרב הגאון רבי מנשה בן ישראל [זה הספר:

http://www.hebrewbooks.org/24192

מהדורה חדשנית מנוקדת אפשר להשיג כאן:

http://www.aron-hasfarim.co.il/product.asp?productid=2707

מומלץ בחום!], ושם תראה כי הישארות הנפש מוכרחת מיסודות התורה, וכי היא נזכרת בתורה במפורש בכמה וכמה מקומות.

בהצלחה - מנשה ישראל

 

דרגו את השאלה:

ממוצע 4.4 (102 מדרגים)

כותרות מומלצות

הנקראים ביותר