חברה והשקפה
תורה שבע"פ משמיים או מחז"ל?
- י"א טבת התשע"ו
שאלה
אני "חילונית" עקרת ביית ושומעת את ההרצאות של הרב זמיר כהן בהנאה. נהנית לשמוע את הענווה בקולו ואת הציטוטים של מקובלים והמאמץ שלו לדייק בדבריו. לפעמים אני יושבת מול המחשב ושמעת ואפילו כותבת במחברת. ו לשאלתי: הרב מצטט מספר שמות: ועלית עלי ההרה והיה שם ... לוחות האבן ,התורה והמצוות" ומכאן שמשה קיבל את התורה שבע"פ מהקב"ה. בספר אחר ראיתי על ל"ט מלאכות המשכן שחז"ל למדו מסמיכות פרשיות (שבספר שמות עבודות המשכן צמודות לשמירת שבת)שמלאכות המשכן אסורות בשבת. עכשו אם חז"ל למדו/הסיקו זאת מעצמם כלומר זה לא ניתן בהר סיני. אני יודעת שחז"ל אלו הם חכמים מסוף תקופת ביית שני בערך. האם זה אחרי אחרי ר' יהודה הנשיא חותם המשנה? האם אפשר לדעת מי החז"ל כלומר מה שמו של האיש שהסיק על ל"ט מלאכות והתולדות? (אשמח אם בתשובה תתיחס גם למהי הלכה? אני יודעת שיש מדרבנן ויש מדאוריתא אך אני רואה שהתלמוד, משנה תורה של הרמב"ם ושלחן ערוך נחשבים גם כן להלכה. אז עד מתי מבחינת זמנים? ונקדה אחרונה אני מודעת על לא תסורו מן הדבר אשר יגידו לכם.. אבל לא לתשובה הזאת אני מצפה
תשובה
שלום וברכה,
טוב שאת צופה בהרצאותיו של הרב זמיר כהן שליט"א. שמיעת שיעורי תורה בקביעות מרוממת את הנשמה.
כדי ללמוד את הדברים על בוריים לעומק אציע שתבואי לנופש סוף שבוע של ערכים צוהר וכדו' ששם תוכלי ללמוד ולהעמיק בעניינים ששאלת ולפתוח אפיקים חדשים.
אם תרצי בכך נא ללשוח לנו מס' טלפון ונשמח לצרפך לנופש זה.
לגופם של שאלות
אנא ראי תחילה מהי משנה ומהי גמרא כאן:
כעת לגבי שאלתך,
חז"ל קיבלו מסורת שבעל פה על כל אבות המלאכה שאסורים בשבת, והם ידעו אותם בדיוק כפי שהם ידעו מהם ארבעת המינים שעליהם מברכים בסוכות. עם זאת, התנאים חיפשו את המקור למסורת שבעל פה בתוך התורה שבכתב, ודרשו דרשות כדי למצוא היכן רמוזים בתורה שבכתב המצוות שקיבלו בעל פה. מסיבה זו, תוכלי למצוא דיון בתלמוד מהם ארבעת המינים, שכל מטרתו היא להוכיח מאלו פסוקים נלמדת המסורת על ארבעת המינים שקיבלו בעל פה. אך מובן שגם ללא הדרשות - קיבלו חז"ל מדור לדור את ביאור המצוות. זו הסיבה שאין מחלוקת מהותית במשנה ובתלמוד לגבי ארבעת המינים, ולא לגבי תפילין, ולא מזוזה, ולא ציצית וכו' וכו'. כי בדברים אלה קיבלו "הלכה למשה מסיני" - מסורת שבעל פה.
גם מה שלמדו חז"ל מסמיכות פרשיות - לא נועד כדי להמציא מחדש את המלאכות שאסורות בשבת חלילה, אלא רק כדי להתחקות אחר המקור לתורה שבעל פה האוסרת אבות מלאכה אלו בשבת (על סמיכות פרשיות למדו תנאים שחיו אף לפני רבי יהודה הנשיא).
אנא ראי כאן לגבי מחלוקות:
http://www.hidabroot.org/he/question/18734
במילה "הלכה" נכללים כל הפסיקות ההלכתיות שאדם מחוייב לקיים, ולכן נכללים בו גם הרמב"ם ופוסקים נוספים. השולחן ערוך הוא הסמכות ההלכתית האחרונה, הוא נכתב במאה ה-16 בידי רבי יוסף קארו - והתקבל בכל קהילות ישראל, ולפיכך כל הפוסקים בימינו נשענים עליו בפסיקת הלכות.
אך ישנו חילוק בהלכה בין "מצוות דאורייתא" (שהן הלכות שהתורה ציוותה) לבין "מצוות דרבנן" (שהן תקנות וסייגים שחז"ל ורבותינו תיקנו לאורך הדורות כדי לשמור על התורה, אותם אנו מחוייבים לקיים מכח הסמכות שנתנה תורה לחכמים "ועשית ככל אשר יורוך").
בברכה,
דניאל בלס
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il