שאל את הרב - כללי
סגולה להינצל מחיבוט הקבר
- כ"ט ניסן התשע"ה
שאלה
שלום כבודו,
יש לי כמה שאלות
1. מה זה חיבוט הקבר ומי ניצל מי זה.עוד שאלה
2. מתי שבן אדם מת באים בקבר מלאכי החבלה מרביצים לו שואלים אותו איך קורים לך אבל המת לא זוכר.שאלה היא מה צריך לעשות עד שבן אדם חי שהוא יזכור את השם שלו שימות.עוד שאלה
3. ואיך ניצלים מחיבוט הקבר. עוד שאלה
4. מי איזה עוונות בן אדם מיתגלגל בצמח דומם ובעלי חיים איזה עוונות ספציפיות? עוד שאלה
5. אומרים שיש 12 חודשים גהנום ואומרים שיש אלפי שנים גהנום מה נכון מי שנהים?
6. עוד שאלה אומרים שמי שמת ביום שישי בלילה ניצל מי חיבוט הקבר רק מי שמת ביום שישי ניצל או שמי שמת ביום חול גם ניצל?
אני ובעלי מתחזקים חוזרים בתשובה ושאלות מה שאני שאלתי מאוד יחזק אותנו.אני מאוד ישמח לתשובה על כל השאלות מה ששאלתי.
תודה רבה מראש.
תשובה
שלום וברכה
מסכת שמחות ספר חיבוט הקבר פרק א : הלכה ו שאלו תלמידיו את ר' אליעזר כיצד דין הקבר אמר להן כיון שנפטר אדם מן העולם בא מלאך המות וישב לו על קברו ומכה אותו בידו אומר לו הגידה לי מה שמך אומר לו גלוי וידוע שמי לפני מי שאמר והיה העולם שאיני יודע מה שמי באותה שעה מכניס רוחו ונשמתו בגופו ומעמידו ומושיבו בדין הלכה ז אמר ר' יהושע שלשלאות חצין של ברזל וחצין של אש מביא ומכה אותו פעם ראשונה אבריו מתפרקין שניה עצמותיו מתפרדין ובאין מלאכי השרת ומקבצין אותו פעם ג' דנין אותו בכל מדה ומדה יום ראשון ושני דנין אותו בכך ויום ג' דנין אותו מרגליו ומשתי עיניו ומשפתיו ומלשונו ומרגליו למה מפני שהקדים רגליו לדבר עבירה מכאן אחז''ל כל המקדים עצמו לדבר עבירה מקדימין לו מלאך המות וכל המספר בלשון הרע מיתתו באסכרה.
חסד לאברהם
ענין חיבוט הקבר עניינו לתקן כל זה, כי אחרי מיתת האדם ונקבר בארץ, אז תיכף ומיד באים ארבעה מלאכים והם משפילים קרקע הקבר ומעמיקים אותו בארץ כגובה קומת האדם כנזכר במדרש, ומחזירים באדם נשמתו כדרך שהיה בחיים כי אותה הקליפה היא קשורה עם הנשמה ועם הגוף, ולזה מחברים אותם יחד ואז אוחזים אותם המלאכים באותו האדם כל א' מן הקצה שלו, ומנערים אותו וחובטים אותו במקלות של ברזל כמו שמנער אדם את כסותו וחובטו להסר ממנו העפר הדבק בו עד שנעקרת ממנו אותה הקליפה לגמרי. והנה הצדיקים אשר זכו ועשו מצות וסבלו יסורים ועסקו בתורה המתשת כחו של אדם בענין כשיבא זמן חיבוט הקבר אין צריך לו רק דבר מועט להפרידה, כי אי אפשר להפרידה לגמרי בחיים, ולזה אין איש ניצול מחיבוט הקבר, אמנם אין כולם שווים בו כי כפי חוזק קישורה ודבקותה באדם יהיה תוקף החיבוט כל אחד לפי מדריגתו:
אמנם מי שנקבר ביום ו' אחרי ה' שעות ביום אין רואה חיבוט הקבר, כי קדושת שבת מפרידה ממנו בלתי צער, וכן האדם בהיותו בחיים אם יכול לידע שם אותו קליפה ואיך הוא תיקונה, היה יוכל לתקן אותם המלבושים ואז היא נפרדת ממנו אפילו בחיים ולא יצטרך לחיבוט הקבר באופן שהכל תלוי בידיעת שם הקליפה, ולזה הרשעים שלא נשתדלו בחיים להפרידה מהם לזה יכבד עליהם הצער, ועל שם אותו הקליפה שואלים אותם אינם יודעים אותו, וזה שאמרו
בהמשך שם
אמרו חז''ל הדר בארץ ישראל ומת בערב שבת ונקבר קודם שתחשך השמש בשעת תקיעת שופר אינו רואה חיבוט הקבר וכל מי שאוהב צדקות ואוהב תוכחות וגמילות חסדים ומכניס אורחים ומתפלל בכוונה ואפילו דירתו בבבל אפילו דינה של גיהנם אינו רואה שנאמר קראתי מצרה לי אל ה' ויענני מבטן שאול שועתי שמעת.
סגולה לזיכרון השם לומר פסוק שם לפני היהיו לרצון השני ראי http://www.hidabroot.org/he/question/19582
והנה עוד מספר חסד לאברהם
ודע כי על עון המשמש מטתו לאור הנר יתגלגל בעיזים. והפרנס המתגאה על הצבור יתגלגל בדבורה, כי הדבורה גוותנית גם היא דברנית. גם המדבר דברים שלאכהוגן מתגלגל ג"כ בדבורה. והשופך דמים יתגלגל במים ואין לו מנוחה, ועיקר צערו במקום אשר מקלח המים ונופל על הקילוח, וסי' על הארץ תשפכנו כמים, ואלו הוי ידעי עלמא בצער הדין הוו בכיין תדיר. גם מי שענשו במיתת חנק הוא נענש במים ונחנק שם בכל עת. והבא על אשת איש מתגלגל ברחיים שטוחנין במים, ושם נידונין שניהם האיש והאשה בסוד תטחן לאחר אשתי. והמדבר לשון הרע וכיוצא מתגלגל באבן דומם, ולזה בלעם נתגלגל בדומם ואח"כ בנבל, וכל זה על עוון לשון הרע. והמאכיל נבלות לישראל מתגלגל בעלי האילן והרוח בה ומגלגלו והוא צער גדול, וסוף ענשו הוא כשנופל העלה ההוא לארץ כי אז נחשב לו למיתה ממש בעת שנכרת מן העולם. ומי שלא נטל ידיו גם הוא מתגלגל במים, וז"ס אזי עבר על נפשנו המים הזדונים ברוך י"י שלא 'נתננו 'טרף 'לשיניהם ר"ת נטל, גם תחבר תיבת שלא יהיה שלא נטל, הוא אשר יעברו עליו המים הזדונים הנז', אמנם מי שקיים ברוך י"י שנטל, עי"ז לא נתננו טרף לשניהם. גם מי שלא היה מקפיד לברך ברכת הנהנין נידון בעונש הזה במים:
ספר עמק המלך
כל החוטא בפיו מתגלגל בדומם.
ספר שער הגילגולים
והנה נבאר עתה קצת מיני מגולגלים, דע, כי המדבר לשון הרע וכיוצא בו, מתגלגל באבן דומם, כמו שביארנו בענין נבל, שכתוב בו ויהי לאבן, כי תמורת הדבור הוא דומם:
המאכיל נבלות לישראל, מתגלגל בעלה האילן, והוא הצומח, ואז ענשו הוא, שהרוח מכה בעלה ההוא, ומחזירתו לכאן ולכאן, ואין לו מנוחה. וכשנשלם זמן הקצוב לו, נעקרת העלה ההיא מן האילן, ונובלת ונופלת לארץ. וזהו בדוגמת מיתה ממש אצלו שנכרת ונעקר מן העולם. וז"ס פסוק והעלה נובל. כי מי שמאכיל נבלות לישראל, מתגלגל בעלה הנובלת לארץ. גם ז"ס כי תהיו כאלה נובלת עליה. ולפעמים כי אחר שהעלה הזאת נובלת, חוזר להתגלגל בעלה אחרת, וגם היא נובלת עד כמה פעמים, ע"ד האדם שמתגלגל בעה"ז כמה פעמים כפי העונש הראוי להם:
ויש מי שמתגלגלים במים, והם גם כן נקראים צומח, כנז"ל והם אלו, מי ששופך דמים בעה"ז, מתגלגל במים, וסימניך על הארץ תשפכנו כמים, ונאמר שופך דם האדם באדם דמו ישפך, וענשו הוא שעומד בקלוח המים, ושם המים נקלחים עליו תמיד, והוא רוצה לקום ולעמוד, והמים מפילים אותו בכל רגע, ואין לו מנוחה כלל, ותמיד הוא מתגלגל סביב במקום קלוח המים ההם. גם נרמז זה בפסוק (שמואל ב' י"ד) כי מות נמות וכמים הנגרים ארצה. גם כל מי שמיתתו בחנק, ולא נענש בב"ד של מטה, מתגלגל במים, ושם נחנק בכל רגע כנזכר:
והנה הבא על אשת איש, אשר מיתתו בתנק, מתגלגל בריחיים, שנותנים בהם החטים, וטוחנים על ידי המים המגלגלים הריחים, ושם נידונים האיש והאשה ההיא, בסוד תטחן לאחר אשתי:
גם המזלזל בנטילת ידים, מתגלגל במים. וז"ס פסוק אזי עבר על נפשנו המים הזדונים ברוך ה' שלא נתננו טרף לשניהם. כי הנה ר"ת 'נתננו 'טרף 'לשניהם, ר"ת נטל. וז"ס מ"ש ז"ל האוכל בלא נטילת ידים נעקר מן העולם, ונדון במים כנז"ל. גם ממילא רמז להפך ואמר, ברוך ה' שלא נתננו טרף לשניהם, ר"ת שנטל, כי ע"י שנטלנו ידינו, לא נתננו טרף לשניהם של המים הזדונים הנז"ל, ולכן ברוך ה', שלא עשנו כמו הרשעים, שאינם נוטלים ידיהם, גם מי שאינו מברך ברכת הנהנין, ומזלזל בהם, גוזל אביו ואמו חבר הוא לאיש משחית, וגם הוא מתגלגל במים:
ויש מי שמתגלגלים בבעלי חיים, והנה הפרנס המתגאה על הצבור יתגלגל בדבורים. וכמ"ש רב נחמן בר יצחק, לא יאי יהרותא לנשי, חדא שמה כרכושתא, וחדא שמה זבורתה. והם דבורה הנביאה, שנתגאה על ברק, ושלחה אחריו לקראו והיא לא רצתה ללכת אצלו גם חולדה הנביאה, בזתה לצדקיהו המלך, ואמרה אמרו לאיש הזה אשר שלח אתכם אלי, (מלכים ב' כ"ב) כמ"ש ז"ל והנה בתוך דבריהם רמזו, כי דבורה היא בעלת גאוה, ולכן אינה עושה מלאכה, וגם היא
דברנית, כי בכל שעה לא תשקוט פיה. ולכן פרנס המתגאה על הצבור, וכן מי שמדבר דברים שלא כהוגן, שניהם מתגלגלים בדבורה, שיש בה שני מדות אלו:
ודע, כי אין לך שום אחד מאלו המתגלגלים כנזכר, או שום נשמה שנענשת בב"ד של מעלה, שאין לפניו כרוז אחד שמכריז ענשו ועונו תמיד בכל הזמן ההוא שהיא מתגלגל שם, או שנענש שם כנזכר, ואינו זז מאצלו. גם יש עמו שוטר א', שמעניש אותו באותו ענש הראוי לו, או שמגלגלו באותו גלגול הראוי לו, כגון מי שנתגלגל במים, הנה השוטר ההוא עומד עליו תמיד, להפילו במים בכל רגע, עד זמן הקצוב לו. גם רוב המתגלגלים או הנענשים כנזכר, יש לפניהם ב"ד שדנים אותו בעת גלגולו או ענשו, ומשנים את ענשו מעת לעת, מעונש זה אל עונש אחר, כפי הדין והמשפט הראוי לו:
אמר שמואל, עוד מצאתי לקוטים קרובים אל הנזכר, ואע"פ שבתוך דברי הרב ז"ל, נראה שאינם מפי מורי הרב ז"ל, המשביר בר הגדול זלה"ה, כאשר כתב הוא כן, עכ"ז לא נמנעתי מלהציגם לפניך, וז"ל, זה מצאתי בקונטרס הר"א הלוי ז"ל. ונלע"ד בלי ספק שאינו ממורי ז"ל, הבא על הבהמה, יתגלגל בעטלף. הבא על הנדה, יתגלגל בגויה. הבא על אשת איש, יתגלגל בחמור. הבא על אמו, יתגלגל באתון נקבה. הבא על הזכר, יתגלגל בשפן או בארנבת, כפי מה שחטא או בועל נבעל. הבא על כלתו, יתגלגל בפרדה. הבא על הגויה, יתגלגל בקדשה יהודית. הבא על אשת אביו, יתגלגל בגמל. הבא על אשת אחיו, יתגלגל בפרד זכר. הבא על אחותו בת אביו או בת אמו, יתגלגל בחסידה, ויהרגוהו חברותיה כמ"ש ז"ל. וז"ס פסוק ואיש כי יקח את אחותו בת אביו או בת אמו חסד הוא. וכן הבא על חמותו. השוכב עם בהמה חיה ועוף, יתגלגל בעורב. המסתכל תמיד בעריות ומביע בהם, יתגלגל בראה שרואה למרחוק יותר מכל העופות. וכל זה אם לא עשה תשובה:
בהצלחה,
בנימין שמואלי
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il