המקור לאיסור שמיעת מוזיקה בספירת העומר

שלום וברכה

כך כתב בילקוט יוסף הלכותספירת העומר גם הנוהגים להקל בכל ימות השנה לשמוע שירי קודש המלווים בכלי נגינה, דרך הרדיו והרשם קול, נכון שיחמירו בימי הספירה שלא לשמוע בהם שירים המלווים עם כלי נגינה, או שמיעת כלי שיר מטייפ.

מקורות הדברים מבוארים בשו"ת יחווה דעת חלק ו סימן לד והנני מעתיק את לשונו בקיצור קצת.

שאלה האם מותר לשמוע בימי הספירה או בימי בין המצרים משבעה עשר בתמוז עד תשעה באב דרך הרדיו או רשם קול שירי קודש המלווים בכלי נגינה

תשובה

משנה סוטה דף מח משבטלה סנהדרין בטל השיר בבתי משתאות שנאמר בשיר לא ישתו יין ובגמרא שם הביאו סמך לזה מהפסוק זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם

ובתלמוד ירושלמי שם אמר רב חסדא בראשונה היתה אימת סנהדרין עליהם ולא היו אומרים בשיר דברי נבלה אבל עכשיו שאין אימת סנהדרין עליהם הם אומרים דברי נבלה בשיר

ובגיטין דף ז ע''א שלחו לו למר עוקבא בר חמא זמר מנין לנו שאסור שלח להם שנאמר אל תשמח ישראל אל גיל כעמים ומסבירה הגמרא שם שהטעם שלא שלח להם ראיה מהפסוק בשיר לא ישתו יין משום שמפסוק זה אין ללמוד אלא שיר של כלי נגינה שכן מסיים הפסוק שם שבת משוש תופים שבת משוש כנור לפיכך הביא להם ראיה מהפסוק אל תשמח ישראל אל גיל כעמים לאסור אפילו שירה בפה

וכן פסק הרמב''ם בפרק ה' מהלכות תעניות הלכה ד' וזו לשונו משחרב בית המקדש גזרו חז''ל שלא לנגן בכלי שיר ובכל מיני כלי זמר וכל משמיעי קול של שיר אסור לשמוח בהם ואסור לשומעם מפני החורבן ואפילו שירה בפה על היין אסורה כבר נהגו כל ישראל לומר דברי שירות ותשבחות להשם יתברך אפילו על היין.

אלא שכתב המאירי בגיטין ז וזו לשונו כל מיני זמר העשויים לנגן בהם לשמחת הוללות ואין בהם כוונה לשבח את הבורא יתברך או לצד מצוה אלא דרך קלות ראש ותענוג במיני מאכל ומשתה אסור לשומעם ולהשתעשע בהם בין שנעשה הזמר בכלי שיר בין בשירה בעל פה וכל שכן במקום שנשים מצויות שם שהדבר מביא להרגל עבירה ומכל מקום כל שיש בו שבח ותהלה להשם יתברך כגון פיוטים ומזמורים מותר אפילו בבית חתנים ומשתאות שכל שאין בו פריצות מותר ואין לו לדיין בדברים אלו אלא מה שעיניו רואות לפי מקומם ושעתם ואף המקראות שהביאו מלמדים שלא נאסר אלא כשעושים כן דרך פריצות וקלות ראש והוא שאמר אל תשמח ישראל אל גיל כעמים כלומר כמנהג העמים וכן בשיר לא ישתו יין שכל אלו דרך פריצות והוללות הם ...

ואף על פי שהארחות חיים הלכות תשעה באב סימן יד כתב ששיר עם כלי נגינה לעולם אסור בכל מקום ואפילו בשירות ותשבחות להשם יתברך ואיסור זה מדברי קבלה שנאמר אל תשמח ישראל אל גיל כעמים ע''ש מכל מקום מדברי המאירי מוכח שאף בכלי נגינה יש להקל כל שאין בו חשש פריצות והוללות אלא שירי קודש וכן המנהג להקל ...... וכבר הארכתי בזה בספרי יחוה דעת חלק א' סימן מה ללמד זכות על מה שנהגו לשמוע שירי קודש בכלי נגינה דרך הרדיו ורשם קול שיש להם על מה שיסמוכו ע''ש .

אולם נראה שכל זה בשאר ימות השנה אבל בימי ספירת העומר שמבואר בשלחן ערוך או''ח סימן תצג סעיף א' שמנהג כל ישראל שלא להסתפר ושלא לישא אשה בימים אלה מפני האבל על תלמידיו של רבי עקיבא שכולם מתו מפסח ועד פרוס עצרת כמבואר ביבמות סב וכן בימי בין המצרים שהם משבעה עשר בתמוז עד תשעה באב שמנהג כל ישראל להתאבל בהם על חורבן בית המקדש ולכן כתב המגן אברהם סימן תצג סק''א וסימן תקנא סק''י שאסור לעשות ריקודים ומחולות בימים אלה וכן כתבו האחרונים שם לפיכך בודאי שאסור גם כן לשמוע בהם שירים עם כלי נגינה.

וביותר יש להחמיר בימי בין המצרים כמו שאסרו בהם חז''ל כמה ענינים של שמחה כמו לענין ברכת שהחיינו על פרי חדש שאין לברך בימי בין המצרים אף על פי שבימי הספירה מותר לברך שהחיינו על פרי חדש וכמו שכתבנו בשו''ת יחוה דעת חלק א' סימן כד ולכן בודאי שיש להחמיר גם כן שלא לשמוע בהם שירים המלווים עם כלי נגינה דרך הרדיו או רשם קול

וכן כתב הגאון רבי אהרן אפשטיין בשו''ת כפי אהרן סימן נב לאסור לשמוע שירים עם כלי שיר בימי הספירה ובימי בין המצרים ע''ש וכן כתב הגאון רבי משה פיינשטיין בשו''ת אגרות משה חלק א' סימן קסו שאפילו לדעת המתירים לשמוע שירים עם כלי נגינה בשאר ימות השנה בימי הספירה יש לאסור לכל הדעות וכן כתב עוד .... שיש להחמיר בזה גם בימי בין המצרים ושגם לקטנים שהגיעו לחינוך יש להחמיר הואיל ואבלות דרבים

ומכל מקום שירה בפה כשהיא דרך הודאה להשם יתברך בלי כלי נגינה מותר וכן מותר להשמיע נעימה בתפלה וכמו שנאמר עבדו את ה' בשמחה בואו לפניו ברננה וכל שכן בשבת וכן יש להקל כשעוסק בתורה ללמוד בנעימה וכמו שאמרו במגילה לב כל הקורא בלא נעימה ושונה בלא זמרה עליו הכתוב אומר וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים וכו' ע''ש ..

ומכל מקום בשמחת מצוה מותר להשמיע שירים המלווים בכלי נגינה אף בימים אלה וכמו שכתב מרן החבי''ב בשיורי כנסת הגדולה סימן תקנא הגהות בית יוסף אות לג שמותר להביא מנגנים בכלי שיר ביום המילה כיון שהיא שמחת מצוה ..וכבר פשט המנהג להקל בזה כמבואר בדברי מרן החיד''א בשו''ת חיים שאל חלק א' סימן כא ..... ומכל מקום אחינו האשכנזים אינם נוהגים להביא מנגנים ביום המילה וכמו שכתב האליה רבה סימן תקנא אות כו ע''ש

ונראה שהוא הדין לחתן בר מצוה ששלמו לו י''ג שנה בימים אלה ונכנס לעול המצות שמותר מן הדין לשמוח בשמחתו בשירה ובזמרה עם כלי נגינה והוא הדין גם לחתן וכלה לפי מנהג הספרדים ועדות המזרח שאינם נמנעים מנישואין אלא החל מיום ראש חודש אב והלאה שמותר להם להשמיע כלי שיר ותזמורת בחופה ובשבעת ימי המשתה לפי שאין שמחת חתן וכלה בלא כלי שיר

בסיכום אף על פי שמותר מעיקר הדין לשמוע בשאר ימות השנה דרך הרדיו ורשם קול שירי קודש המלווים כלי נגינה אבל בימי הספירה וכן בימי בין המצרים יש להימנע מלשומעם ומכל מקום בשמחת מצוה כגון מילה או פדיון הבן או סיום מסכתא או בר מצוה מותר לשמוע שירי קודש המלווים בכלי נגינה שכל שהיא שמחת מצוה יש להקל בדבר ושירה בפה כשהיא דרך הודאה להשם יתברך בלי כלי נגינה מותרת אף בימים אלה ומכל שכן שמותר להשמיע נעימה בתפלה או בשעה שעוסק בתורה וכל שכן בשבתות שבתוך ימי הספירה או ימי בין המצרים ואין להחמיר בזה כלל.

ע"כ דברי מרן.

בברכה,

בנימין שמואלי