למה בריבוע

לֹא כְּדַאי לִהְיוֹת חַמְדָנִים, כִּי נְכָסִים רַבִּים גּוֹרְמִים לִדְאָגוֹת רַבּוֹת

כִּנּוּי לְאָדָם בַּיְשָׁן וְצָנוּעַ

אָדָם לאֹ צָרִיךְ לְהִתְפָּאֵר מֵראֹשׁ עַל דְּבַר-מָה שֶׁטֶּרֶם עָשָהׂ. הֶסְבֵּר מִלּוּלִי: מִי שֶׁחוֹגֵר אֶת חֲגוֹר הַמִּלְחָמָה בְּצֵאתוֹ לְמִלְחָמָה – אַל יִתְהַלֵּל מֵרֹאשׁ בְּנִצְחוֹנוֹ כְּאִלּוּ כְּבָר חָזַר מְנַצֵּחַ, וְהוּא מְפַתֵּחַ )מַתִּיר( אֶת הַחֲגוֹר

נֶאֱחַז בִּדְבַר-מָה בִּשְׁאֵרִית כֹּחוֹתָיו. בִּקֵּשׁ מִפְלָט

הִפְחִיד אוֹתוֹ, הִטִּיל עָלָיו אֵימָה וּפַחַד

נֶאֱמָר עַל אָדָם אַמִּיץ, שֶׁאֵינוֹ פּוֹחֵד מִדָּבָר וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ מִשּׁוּם אֶתְגָּר

הֵעֵז, הִתְמַלֵּא אֹמֶץ לֵב

לְאֵיזֶה צַד אַתָּה שַָׁיּךְ? הַאִם בָּאתָ לַעֲזֹר לָנוּ אוֹ לְאוֹיְבֵנוּ?

כִּנּוּי לָאָדָם שֶׁאִי-אֶפְׁשָר לִסְמֹךְ עָלָיו, שֶׁמִּתְגַּלֶּה כַּחֲסַר תּוֹעֶלֶת

אָדָם פַּחְדָן מְאדֹ, הָרוֹאֶה סַכָּנָה בְּמָקוֹם שֶׁהִיא אֵינָהּ קַיֶּמֶת

אָדָם בַּעַל אֹפִי חָזָק, הַשּׁוֹלֵט בִּיצָרָיו, נֶחְשָׁב לְגִבּוֹר

כִּנּוּי גְּנַאי לְאָדָם שֶׁעָלָה מִשֵּׁפֶל לְמַעֲמָד רָם, וְהוּא מְנַצֵּל אֶת מַעֲמָדוֹ לְרָעָה וְרוֹדֶה בַּכְּפוּפִים לוֹ

עָדִיף לִהְיוֹת הָאַחֲרוֹן בֵּין מַנְהִיגִים חֲכָמִים מֵאֲשֶׁר הָרִאשׁוֹן בֵּין הוֹלְכֵי בָּטֵל טִפְּשִׁים.

מַנְהִיג, אָדָם בַּעַל תְּכוּנוֹת מַנְהִיגוּת הָעוֹמֵד בְּרֹאשׁ

כִּנּוּי לְאָדָם מַשְׂכִּיל וּבַעַל זִכָּרוֹן טוֹב, שֶׁאֵינוֹ שׁוֹכֵחַ דָּבָר. הַמַּשְׁמָעוּת הַמִּלּוּלִית: בּוֹר מְסֻיָּד וּמְטֻיָּח הֵיטֵב, כָּךְ שֶׁהַמַּיִם לֹא נִבְלָעִים בְּדָפְנוֹתָיו.

הֶחָכָם אֵינוֹ מַשְׁמִיעַ אֶת דְּבָרָיו בִּצְעָקוֹת, אֶלָּא בְּנַחַת, בְּשֶׁקֶט וּבְסַבְלָנוּת

הַשְּׁתִיקָה מְשַׁמֶּשֶׁת גָּדֵר וּמִשְׁמָר לְחָכְמָה )סְיָג – גָּדֵר(. הֶחַָכָם צָרִיךְ לָדַעַת לֹא לְהִתְפָּאֵר בְּחָכְמָתוֹ

הֵבִין אֶת כַּוָנָתוֹ.

נאמר על אדם בור, שנוהג להתוכח עם יודעי דבר על אף ידיעותיו הדלות

אַל תִּשְׁפּטֹ אָדָם אוֹ חֵפֶץ לְפִי הַמַּרְאֶה הַחִיצוֹנִי שֶׁלוֹ. הַפְּנִימִיּוֹת חֲשׁוּבָה יוֹתֵר מֵהַחִיצוֹנִיּוּת

נֶאֱמָר עַל אָדָם נָבוֹן, שֶׁעֵינָיו פְּקוּחוֹת וְהוּא מֵיטִיב לִרְאוֹת אֶת אֲשֶׁר לְפָנָיו

אָדָם חָכָם מוֹצֵא בְּכָל אֶחָד מַשֶּׁהוּ לִלְמֹד מִמֶּנּוּ

נֶאֱמָר לָרבֹ בַּכַוָּנָה שְׁלִילִית עַל אָדָם מִתְחַסֵּד, שֶׁכְּלַפֵּי חוּץ מְנַסֶּה לְהֵרָאוֹת טָהוֹר וּמֻשְׁלָם

נֶאֱמָר עַל אָדָם צָבוּעַ – מִישֶׁהוּ שֶׁחוֹשֵׁב בְּלִבּוֹ דָּבָר אֶחָד, וְאוֹמֵר בְּפִיו דָּבָר אַחֵר