אמונה

צער בעלי חיים - לא בכשרויות למהדרין

כשרויות למהדרין מקפידות מאוד על מומים שמתגלים בבהמות ועופות. חיות שנדקרו מהגדר או נמחצות בכלובים במשאיות, או בהמה ששברה את רגלה בגלל התנאים הקשים או לאחר שהיכו אותה קשות - לא יזכו לעולם לכשרות למהדרין

שתף במייל
| ט"ז כסלו התשע"ה |
whatsapp
אא

קיבלנו עד היום שאלות רבות על צמחונות, וזאת בעקבות סדרת סרטונים ומצגות שמעודדות צמחונות (שהינה ההתנזרות מאכילת בשר) וטבעות (שהינה התנזרות מכל מזון המגיע מן החי, ואפילו חלב וביצים). רוב המצגות והסרטונים שמסתובבים ברשת אינם משקפים את האמת הסטטיסטית בתעשייה, והם נוטים מאוד לניסיונות דמגוגיים שמטרתם להגעיל ולהחריד את הצופה. אך יש בכך גם גרעין חזק של אמת: לא ניתן להתכחש לעובדה שבעלי חיים רבים במשק מקבלים יחס כואב ומחפיר. הפונים אלינו שואלים בצדק על הסבל שעוברים פרות ועופות בתעשיית הבשר, ובפרט בצילומים שנחשפו בעבר בידי התוכנית "כלבוטק". השאלה המתבקשת היא, כיצד ניתן לתת כשרות לרפתות שעוברות על איסור מפורש מהתורה של צער בעלי חיים?

קראו עוד על שחיטה למהדרין והקפדה על מניעת צער בעלי חיים 

השחיטה היהודית היא ההומנית ביותר

וכמובן, השחיטה היהודית שהיא ההומנית ביותר. התורה דורשת להרוג את הבהמה אך ורק מן הצוואר ולא מן העורף או האיברים. מכיוון שהעורק המספק את הדם למח עובר דרך הצוואר, הבהמה מאבדת את הכרתה מיד. על הסכין להיות חדה מאוד, במטרה שהחיתוך יהיה מהיר ולא מורגש.

ד''ר טמפל גרנדין הינה פרופסור למדעי החי באוניברסיטת קולורדו, ונחשבת כמומחית הגדולה ביותר להמתה הומנית של בעלי חיים. היא תיארה את תהליך השחיטה היהודית במילים אלו (ג'רוזלם פוסט, 12.17.04): ''אפילו פרים גדולים נותרו דוממים למרות שהתקן הריסון היה כה רפוי שהם היו יכולים בקלות למשוך את הראש החוצה... בידיו של שוחט מיומן בעל החיים אינו משמיע הגה או עושה תנועה והוא נופל מחוסר הכרה תוך 8-10 שניות... אני יודעת שהשחיטה הכשרה, כאשר היא נעשית כראוי, היא שיטת ההמתה ההומנית ביותר...''.

השחיטה הכי הומנית (אילוסטרציות: shutterstock)

לדברי ד"ר גרנדין, השחיטות המקובלות בעולם, הנעשות באמצעות מכת חשמל או ירייה, מגבירות את הסיכויים לכך שהבהמה תחוש בכאב מכיוון שהמח נשאר רווי בדם. השחיטה היהודית מרוקנת את המח מיידית מחמצן ודם ובכך גורמת לאיבוד הכרה מידי ללא כאב. גם על פי מאמרו של ד"ר ס.ד. רוזן מהפקולטה לרפואה ב'קינגס קולג', לונדון, שהתפרסם בכתב העת '''Veterinary Record", חיתוך הקנה הוושט ועורקי הצוואר גורם לבהמה אובדן הכרה בלתי הפיך תוך 2 שניות.

בנקודה זו חשוב לציין שיש להיזהר מסרטי התעמולה הרבים נגד השחיטה היהודית. ארגון הצמחונות הנקרא PETA פרסם בעבר סרט וידאו על "השחיטה היהודית" במפעלים, בו נראה בבירור כיצד הבהמה צועדת על רגליה לאחר שנשחטה, והציגו את הדבר כאילו מדובר בשחיטה היהודית המקובלת. הרבנים שצפו בסרטון טענו שהשחיטה לא היתה כשרה לפי היהדות, והבהמה היתה טרף, כי בהמה לא יכולה להיות בהכרה ואף לצעוד לאחר ששחטו אותה, פירוש הדבר שהסכין לא היתה חדה או שהחיתוך לא היה עמוק דיו. בירור מעמיק יותר הראה שהמפעל בו צילמה PETA לא הציג את השחיטה המקובלת. ולכן, גם כאשר אנו נתקלים ב"תחקיר" כלשהו, עלינו להבחין האם הוא מציג מקרים נפוצים או נדירים, והאם אכן מדובר על כשרות בהכשר גבוה.

עוד מעניינת העובדה שהתורה התירה ליהודים לאכול אך ורק חיות שהן טיפשות ותמימות, ויחושו הכי מעט סבל בשבי ובהריגתן (כך לדוגמה, התורה אוסרת על היהודי לאכול דולפינים, לווייתנים, כלבים, חתולים, קופים, תוכים, וכל חיה שנחשבת יחסית לאינטליגנטית יותר בעולם החי). ייתכן שבכך חינכה התורה את העם היהודי למוסריות גבוהה יותר משל אומות העולם, כאשר הרגילה את בני עמנו להימנע מהריגה ואכילה של כל בעלי החיים האינטליגנטיים שבכל מחלקה בטבע.

 

מהי דעת היהדות על הסבל שעוברים בעלי חיים במשק?

היהדות אוסרת כל צער בעלי חיים שאינו לצורך, ובפרט במקרים שבהם נגרם צער רב מידי לבעלי החיים. כך לדוגמה, היהדות מגנה ציד של בעלי חיים למטרת שעשוע, כפי שנוהגים בעונות מסוימות של השנה בארצות הברית ובאירופה.

דוגמה נוספת היא בעגלי החלב (עגלים אשר גדלים בתאים צרים עד גיל ארבעה חודשים כדי שבשרם יהיה רך יותר), אשר גונו בידי הרב משה פיינשטיין זצ"ל, וכאשר נשאל בעניין כשרותם הוא כתב: "והנה לאלו שעושין זה איכא (יש) ודאי איסור דצער בעלי חיים, דאף שהותר לצורך האדם הוא כשאיכא (יש) צורך, כהא דלשוחטם לאכילה ולעבוד בהם לחרישה ולהובלת משאות וכדומה. אבל לא לצערם בעלמא שזה אסור"  (שו"ת אגרות משה חלק אה"ע ד' סימן צב).

גם לגבי פיטום אווזים קיים איסור זה, בנוסף לחשש הגדול שהאווז נהפך לטריפה כאשר נפגע הקנה שלו. מסיבה זו כשרויות שהן למהדרין אינן מכשירות כבד אווז אשר מגיע מאווז מפוטם. באתר "הלכה יומית" (שעל פי פסקי הרב עובדיה יוסף זצ"ל), נשאלה השאלה: "האם מותר לאכול כבד אווז?" ושם נכתב:

"מתחילה, לא נהגו באכילת אוזים אלו, אלא בחלק מארצות אשכנז, שהיתה שם עניות גדולה, ושומן האוזים הללו היה בזול, והיתה שעת הדחק גדולה, ולכן כמה גדולים צידדו להקל עד כמה שאפשר באכילת האוזים. אבל בארץ ישראל, לא נהגו מעולם בהלעטת אווזים. ולכן כתב הגאון רבי צבי פסח פראנק זצ"ל, רבה של ירושלים, שאם ניתן לבטל לגמרי את הלעטת האוזים, למצוה יחשב הדבר... לכן, כאשר נשאל מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, מאב בית הדין בפריז, אם יש לתת הכשר למסעדות בפריז המיבאות כבד אווז מארץ ישראל, השיב לו שיפה עשה שמנע מהם קניית הכבד מבני ארץ ישראל, ובפרט שיש בכך עניין חמור של "צער בעלי חיים", שהרי כידוע נעשית ההלעטה באופן אשר הנפש היפה סולדת אף מלהביט בו, ותורתינו הקדושה דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום".

 

ומה לגבי התעללות בבעלי החיים בתעשיית הבשר?

מסתבר שבעקבות פרסום התחקיר שנעשה על מפעלי זוגלובק, כינס הרב דוד לאו (ששימש כרב הראשי במדינה) את מועצת הרבנות הראשית כדי לבחון מחדש את הכשרות של המפעל, ואמר: "כאדם וכיהודי הזדעזעתי מהתמונות הללו, מההתנהלות הברוטלית של אותם עובדים כלפי בעלי חיים חסרי ישע. זהו מעשה שלא ייעשה. התורה אוסרת עלינו להתנהג כך ומחייבת אותנו בהקפדה יתירה על 'צער בעלי חיים'. לא ייתכן שנשתוק אל מול מראות כאלו. אנחנו נפעל בחומרה וביד קשה נגד המפעל" (מתוך כתבה שהתפרסמה ב-Ynet, "פרשת זוגלובק: הרב לאו יבחן הסרת הכשרות", 30.10.13).

בעקבות תחקיר כלבוטק גם הרב יונה מצגר (ששימש כרב הראשי במדינה) בחן מחדש את הכשרות של "אדום אדום", ואמר: "מהתיאורים שהובאו לידיעתי עולה תמונה מחרידה של צער בעלי חיים, ודפוס פעולה של עובדי המפעל הנוגד את הלכה היהודית והמוסר האנושי. יש מקום לבחון ברצינות את אופן השחיטה וכשרותה".

 

המדינה והבג"ץ אינם מאפשרים לרבנות לשלול תעודת כשרות בגלל צער בע"ח

לצערנו כוחן של הכשרויות בנושא זה הוא קטן. מדינת ישראל מצרה את צעדיה של הרבנות בישראל, ולא מאפשרת לאסור את הכשרות מטעמים שאינם נוגעים לרגע השחיטה (או מומים שהתגלו בבהמה), כפי שנאמר שם בכתבה: "על פי החוק, הרבנות איננה רשאית לשלול תעודה מבית עסק בגלל עבירות דתיות - חמורות ככל שיהיו - הנעשות בתחומו, אם הן אינן משפיעות מבחינה הלכתית על כשרות המזון"

גם בכתבה השנייה בסדרה התפרסם כי: "על פי החוק אין לרב הראשי סמכות לשלול תעודת כשרות ממשחטה בגלל עבירות דתיות - חמורות ככל שיהיו - המתבצעות במסגרת פעילותה, אם אין לכך השפעה ישירה על כשרות המזון לאכילה. בעקבות עדויות הרבנים, הכריע כי המפעל ימשיך להיות מוכר ככשר, אך קרא למנוע צער מבעלי החיים במהלך השחיטה ובכל השלבים לפניה".

שמעתי שמאז פרסום התחקיר של כלבוטק, נזהרים כעת המפעלים הרבה יותר מגרימת צער לעופות ובהמות שלא לצורך.

 

ומה לגבי כשרויות למהדרין?

כשרויות למהדרין מקפידות מאוד על מומים שמתגלים בבהמות ועופות. ולכן תמונות שבהן רואים עופות שנדקרו מהגדר או נמחצים בכלובים במשאיות, או בהמה ששברה את רגלה בגלל התנאים הקשים או לאחר שהיכו אותה קשות - לא יזכו לעולם לכשרות חרדית בגלל שהדבר הופך אותן לטריפות, והכשרות החרדית מקפידה אפילו על המומים הקטנים ביותר, כך שכל אותם עופות ובהמות שנפצעו הופכים אוטומטית להפסד כלכלי של המפעל. מסיבה זו, הרפתות נזהרות מאוד שלא לפגוע ולא לפצוע בשום דרך, ישירות או בעקיפין, בהמות ועופות שצריכים לעבור שחיטה למהדרין (אפילו דחיסת עופות בכלובים יכול להוביל לשברים ומומים שיאסרו את העוף לאכילה. גם מחסור במים יכול להוביל להצטמקות של הקיבה - ובעקבות כך יפסל כשרותה של בהמה). מכיוון שמדובר בכמויות אדירות של בשר, הכשרויות החרדיות בעצם מאלצות בעקיפין את המפעלים להקפיד על שלמות הבהמות והעופות שברשותן, ולא להניחם במקומות שבהם עשויים להינזק. גם עובדי המפעל לא יכולים להרשות לעצמם להטיל מומים בבהמות ועופות, להכות בצורה ברוטלית וכדו', כי אפילו המום הקטן ביותר יכול לפסול את כשרותם.

עופות שנדקרו או נפצעו - לא יקבלו חותמת למהדרין

בשיחה טלפונית עם הרב אברהם שלזינגר, מומחה לכשרות, נאמר לי שיש פיקוח חרדי על הזריקות שנעשות לעופות, במטרה שלא להכאיב להן וגם למנוע אפשרות למומים, וזאת למרות שלמזריק הכי נוח ואפקטיבי להזריק לעופות בצוואר ובמקום רך בגוף. כמו כן אמר לי שלפי הידוע לו כשרויות שהן למהדרין אינן מכשירות עגלי חלב.

 

מה לגבי התנאים הדחוקים של הבהמות והעופות בכלובים?

לאחרונה התפרסמה על כך כתבה גדולה בעיתון "יתד נאמן", שדנה בהרחבה בשאלה קשה זו. ראשית, צריך לדעת שנושא הכשרות ונושא צער בעלי חיים הם שתי סוגיות נפרדות מבחינה הלכתית. וכפי שגופי הכשרות החרדים אינם יכולים לאכוף בימינו על כל עובדי התעשייה לשמור שבת או צניעות, כך הם גם אינם יכולים לאכוף על אנשי התעשייה להקפיד על צער בעלי החיים הנמצאים ברשותם. הקושי השני נמצא בעובדה שהכשרויות החרדיות אינן גדולות דיין, ולכן אין בכוחן לכפות על המפעלים חוקים שעוסקים בדרך גידול התרנגולות והפרות במשק. רק כאשר רוב תושבי המדינה יזכו לשמור תורה ומצוות - יהיה לכשרויות החרדיות כח ציבורי גדול דיו כדי להפעיל אולטימטום על כל תעשיית הבשר בישראל, ומספיק משגיחים שיוכלו לפקח על איסור צער בעלי חיים. נכון להיום, הכח של הרבנות מוגבל על ידי החוקים האנטי-דתיים של המדינה, והכח של הכשרויות החרדיות מוגבל בשל קטנותן, הן ביחס לגודל התעשייה והשוק והן ביחס ליכולת הפיקוח.

בינתיים נוכל לקוות לשינוי, כי סביר להניח שבמדינה שמתחשבת בהלכה, תהיה לראשונה האפשרות להקפיד הרבה יותר על צער בעלי חיים בתעשייה, גם ברפתות ובמשק, ויהיה בכח הרבנות ומוסדות הכשרות לחוקק חוקים ברורים בנושא וגם לאכוף אותם בישראל. אני בטוח שבמדינה יהודית כשרה לא היו נותנים להרבה דברים גרועים לקרות.

בימינו תפקיד זה מוטל על כתפי הציבור והמדינה שאמורה לחוקק חוקים בכדי למנוע צער מיותר של בעלי חיים בתעשייה. בע"ה נזכה לתקן פגם זה יחד עם כל העוונות בהן נכשל דורנו, ונזכה לרחם על בעלי החיים כיאה ליהודים רחמנים.

 

האם בעלי חיים סובלים כבני אדם?

למרות שהבורא טבע בנו את הצורך והרצון לאכול בשר, עדיין יש אנשים שמרגישים רע עם העובדה, שבעלי החיים נדרשים לסבול על חשבוננו.

בכתבה הקודמת הראינו דוגמאות רבות לרגישות הרבה שהתורה דורשת מאתנו כלפי בעלי החיים שברשותנו, כי אין ספק שבעלי חיים מרגישים צער וכאב. אך האם הם מרגישים צער כמו בני אדם?

נראה שככל שהתרחק האדם מן הטבע ומן הטיפול הישיר בבעלי החיים - כך הוא נוטה יותר ויותר להאנשה כלפיהם.

ההיכרות של מרבית הילדים בדרונו עם בעלי חיים מגיעה מדמויות מצוירות, יותר מאשר הגידול והטיפול בתרנגולות ובעזים. אנשים שוכחים מהם בעלי החיים, ועל כן מאנישים אותם יתר על המידה.

רבים שכחו, או אינם יודעים, שבעלי החיים פועלים על אינסטינקטים (תכונות מולדות), ואינם חושבים מחשבות או מבינים. ציפורים אינן לומדות לעוף, אלא ידיעה זו טבועה במוחן כתכונה מולדת, בדיוק כפי שנמלה יודעת כיצד לבנות קן או להשיג אוכל בשיירה. בעלי חיים אינם יודעים כלל מהם "רחמים": אותה חתולה שדאגה במסירות נפש לגוריה הקטנים, תהיה מסוגלת לתקוף אותם כעבור כמה חודשים על פיסת מזון, כאשר יהיו בוגרים יותר; דובים שנקלעים לרעב ממושך יאכלו את הגורים שלהם, כי רק כך הם יוכלו לשרוד ולהביא עוד גורים לעולם בעתיד.

אין בעלי חיים "טובים" או "רעים" בטבע, כי אין להם בחירה בין טוב לרע. מעשיהם נקבעו עבורם מראש, והם מתנהגים באופן אוטומטי לפי התכונות הטבועות בהם. מכיוון שבעלי החיים פועלים על פי אינסטינקטים, ניתן למצוא דרכים קלות לאלף אותם.

מכאן נבין, שאין לבעלי החיים מחשבה מוסרית או רעיונות של צדק, שכן, כל פעולותיהם נובעות מתכונות מולדות שהבורא טבע בהם במטרה שיצליחו לשרוד בטבע.

הזברות אינן מתלוננות על כך שיש אריות, הן פשוט חיות את הסיטואציה הזו בדיוק כפי שקודם לכן אכלו עשב ושתו מים. ה' ברא את בעלי החיים ללא יכולת מוסרית, כך שהם אינם מבחינים בין טוב לרע, ולכן מטבעם אינם מתלוננים על מה שאנו מגדירים כרוע או סבל. זברה שנטרפת על ידי אריה לא מרגישה את הצער-המוסרי שאנו מרגישים כלפיה, היא אינה שואלת "למה?", ואין לה תחושה של חוסר-צדק, עצב או כעס כלפי הבריאה. היא מטבעה מקבלת את הדברים כפי שהם. בעולם בעלי החיים אין מושג של צדק וערכים. לא מטריד אף בהמה ה"צדק" של האריה הטורף אותה. אף חיה אינה מצטערת על כך שהיא מתה "בלא עוול בכפה".

ניסוי שנערך, בו כלבים ננזפו בידי בעליהם על מעשים "לא רעים" שעשו - לא חשו מבוישים; אולם כלבים שננזפו על מעשים "רעים" חשו מבוישים ואשמים בכל מצב. נראה שעבור הכלבים, הנזיפה של הבעלים שלהם הוא בגדר עונש עבורם. אך כלב לא יחוש אשמה או בעיות עם "מצפונו" אם פגע באדם זר, או בבעלי חיים אחרים, והוא יודע שלא ייענש על כך.

כמו כן, בשונה מבני האדם, בעלי החיים אינם נגעלים מריח רע, ואף עשויים להימשך אליו; בהמות מטבען מצטופפות בקבוצות דחוסות גם בטבע; בהמות מטבען יושבות במקום אחד במשך שבועות וימים, ואינם חשות שעמום כבני אדם. ארנבים וחיות רבות מסוגלות לשבת ימים וחודשים במחילות.

יש לשים לב, כי אין פירוש הדבר שבעלי חיים אינם מרגישים צער וכאב. ברור בתכלית הבירור שיש לבעלי החיים רגשות (כלב ללא ספק מרגיש רגש כלפי בעליו). יש לבעלי החיים רגשות, אך אין להם שליטה ומחשבה על הרגשות הללו. ומכיוון שאין לבעלי החיים מחשבה ובחירה, יש להימנע מהאנשה המציירת להם תכונות אנושיות של הבנה ורגש מוסרי.

הרגשות של בעלי חיים הם מטבעם רגשות בלתי מפותחים, ולא יכולים לכלול בתוכם קונצפט גבוה כל כך כמו מערכת מוסר, צדק, ערכים ובחירה בין טוב לרע. ההתנהגויות שאנו רואים בעולם החי, הם התוצאה של אינסטינקטים, ולא של בחירה מודעת וחשיבה.

גם אין ספק שבעלי חיים מתוחכמים יותר, מרגישים יותר צער, מאשר בעלי חיים "פשוטים". נוכל להבחין בנקודה מעניינת מאוד, וזוהי עצם העובדה שהתורה אוסרת לאכול 99.9 אחוז מכל סוגי בעלי החיים שקיימים בכדור הארץ, בים בשמים וביבשה: התורה אסרה לאכול את הקופים, את החתולים והכלבים והחזירים, את הדולפינים והלווייתנים, את התוכים והנשרים, ולמעשה, את כל בעלי החיים המתוחכמים ביותר בטבע.

לעניות דעתי, אין זה צירוף מקרים שהתורה התירה לנו לאכילה אך ורק את החיות התמימות וחסרות-ההבנה ביותר - הכבשה, התרנגולת, הפרה, העז; בהמות אשר מטבען יושבות בעדרים, דוגרות באותו מקום בטבע במשך שבועות וחודשים מבלי לחוש שעמום. אף במחלקת הדגים, התירה לנו התורה דווקא את הדגים הפרימיטיביים ביותר, בעלי הקשקשת, ולא התירה את כל מיני היונקים החיים בים. העובדה שאנו היהודים אוכלים רק בעלי חיים תמימים וחסרי הבנה, מבטלת מאתנו מידה של אכזריות הנפוצה אצל הגויים האוכלים בעלי חיים אלה.

ישנן דוגמאות למצוות רבות שלכאורה מראות התחשבות כלפי בעלי החיים, ואף הגמרא מציינת דוגמאות רבות להקפדה של ה' כלפי מי שמזלזל בכאבם של בעלי החיים. אך אין פירוש הדבר לומר שמצוות אלה נועדו עבור בעלי החיים, כי עובדה, שבעלי החיים הורגים ונהרגים בטבע, עם או בלי האדם.

התורה אוסרת לאכול גדי בחלב אמו. מובן שמצוות אלה לא נועדו עבור בעלי החיים, שבמילא לא מבינים דבר, לא בחייהם ובטח שלא במותם. אלא שהמצוות נועדו ללמד אותנו לא לזלזל בבריאה ובמה שניתן ברשותנו. זוהי הדרך של התורה להטביע בנו מידת אכפתיות, חשיבות ורחמים, שבאמצעותן זוכים אנו להידמות לקב"ה.

חשוב לא לצער בעלי חיים - למען חיזוק רגש הרחמים שלנו. הקב"ה לא רוצה שנאבד את צלם האנוש שלנו. אך מותר לשחוט ולאכול בעלי חיים, ולהשתמש בהם לצורך. כך נקשר האדם לבריאה שיצר הקב"ה, על ידי השימוש בטבע ובבעלי החיים, במידה ובהגבלה שמפתחת אצלו את רגש הרחמים. דווקא המגע והצורך בבעלי החיים, מאפשר לנו לקיים מצוות אלה, שמצרפות את הבריות.

 

?האם נועד האדם להיות צמחוני

יש אנשים שנחשפו לצמחונות, ומאז חשים רע עם עצמם על כך שהם מתאווים לבשר, ו"נהנים" על חשבונם של בעלי החיים. בתוך תוכנו, כולנו היינו רוצים להיות בריות רוחניות "מושלמות", שלא מזיקות לאף יצור, ושלא נדרשות לתאוות ויצרים משום סוג. את זאת נשיג ללא ספק בעולם הבא. אך בעולם הזה נבראנו עם גוף בעל צרכים ותאוות שונים, שהתורה מלמדת כיצד להגבילם מבלי להתנזר מהם. מטרת האדם בעולם הזה היא לקדש את החומר ולרומם את נשמתו מתוך החומר, להתמודד ולהגביל את יצרינו למען ה', מבלי להתכחש לטבענו האנושי. לכן השאלה הראשונה שאנו צריכים לשאול היא, האם אכילת בשר היא טבע אנושי מולד או נרכש? האם האדם נועד להיות אוכל בשר, או צמחוני?

התורה טוענת שעד ימי נח היו כל בני האדם צמחונים, מה שיכול להצביע על כך שהפיזיולוגיה שלהם היתה אולי שונה משלנו (ראיה לדבר, שבדורות אלו בני אדם חיו במשך מאות שנים). בנוסף לכך, ייתכן שהתוספתן שלנו הוא שריד מימי האדם הראשון, בהם יכלו בני האדם להשיג את כל הנדרש להם בקלות מן הצומח ולעכל תאית כמו כבשים וארנבים.

מכל מקום, לאחר המבול הותרה אכילת הבשר, ומכאן בני האדם קיבלו לראשונה את הטבע הפיזיולוגי והנפשי מאת הבורא לצרוך בשר.

מבחינה פיזיולוגית, לא ניתן להכחיש את העובדה שיש לאדם בימינו את היכולת הפיזית לאכול בשר ולעכל בשר, תוך שהוא משיג ממנו אנרגיה (קלוריות), חלבונים וויטימנים חשובים לגופו.

מנגד זאת, גוף האדם כלל אינו יכול לעכל תאית (צמחייה ועשב) כמו כל בעלי החיים הצמחונים, כגון ארנבים, פרות וכבשים; כמובן שאכילת בשר בצורה מופרזת, ובמיוחד בשר אדום, אינו בריאה לגוף, במיוחד בתקופה זו של דור השפע וההגזמה. עלינו לזכור שגם שתיית יין במידה מופרזת מזיק לגוף מאוד, למרות שיין מגיע במקורו מן הצומח. כל מאכל יכול להזיק לגוף במידה מופרזת. לשם כך המציאו ארגוני הבריאות את "פירמידת המזון" הידועה.

חכמי ישראל נהגו לאכול בשר רק בשבתות וחגים ולא בימי חול. נוכל לומר כי במידה מבוקרת, הבשר בריא ואיננו מזיק לגוף האדם. על כן פירמידת המזון המקובלת בארץ ובעולם ממליצה לאדם הממוצע לצרוך מרכיבים מן החי.

הבורא יצר אותנו עם הטבע והתאווה לאכול מזון מן החי, בשר, ביצים וחלב, ולא כיצורים צמחוניים. קיימת הסכמה מדעית גורפת שהאדם הוא "אמניבור", שפירושו, אוכל-כל.

עובדה זו נצפית במיוחד אצל שבטים לא מתועשים מרחבי העולם. האסקימואים ניזונים בעיקר מבשר, ובמשך החורף לא ניזונים מן הצומח כלל. ילידים אפריקאים ובני שבטים באמזונס חיים על הציד, ובלא בשר לא היו מצליחים לשרוד מהפירות העונתיים של הג'ונגלים. התזונה של בני האדם בכל התרבויות ברחבי העולם מורכבות ממזונות המגיעים מן החי, כך שניתן לראות בכך עובדה טבעית, ולא רק תרבותית.

מנגד זאת, נוכל לראות שמי שבוחרים להיות טבעוניים, נדרשים להשלים את התזונה שלהם לרוב מאמצעים מלאכותיים, כי גוף האדם אינו מסוגל לקבל את כל הוויטמינים שלו מן הצומח. למרות שניתן למצוא את רוב הוויטמינים גם בצומח, גוף האדם מתואם להשיג רבים מהם בצורה היעילה ביותר דווקא מבשר ומזונות מן החי (כך לדוגמה, בקיבתו של האדם מיוצרים אנזימים לעיכול אלסטין - elastin, זהו סוג חלבון שנמצא רק בחי). אדם שבוחר להיות טבעוני יזדקק להשלמה תזונתית של ויטמין B12 המצוי בעיקר בבשר.

בכתבה ששמה "ילדים צמחונים: האם הם בריאים יותר?" (התפרסם ב-Ynet, 13.03.06), הכותב הצמחוני של הכתבה מודה כי: "תזונה צמחונית שאינה מאוזנת יכולה לגרום למחסור בברזל, באבץ ובוויטמין B12. ויטמין B12 חשוב לפעילות מערכת העצבים, ומחסור בו מתבטא באנמיה. הוא נמצא רק במזונות מהחי, ולכן מוצרי חלב, ביצים ומזונות מועשרים בוויטמין הזה מהווים מקור לצריכתו. סידן הוא מינרל שחיוני לגדילת העצמות, להתארכותן ולהתעבותן. חלב ומוצריו הם המקור העיקרי לסידן. הכמות המומלצת בגיל 4-8 הוא 800 מ"ג ליום. בנוסף לכך, חלבון 'מלא' מהחי מכיל חומצות אמיניות (אבני הבניין של החלבון). בחלבון ממקור צמחי, לעומת זאת, לא תמיד נמצאות כל החומצות האמיניות בכמות נאותה לצרכי הגוף, ולכן הוא נקרא 'חלבון חסר'. ילדים צמחונים צריכים לעבור בדיקות תקופתיות לצורך מעקב אחרי רמות הברזל ומאגריו בגופם. אם בבדיקות הדם מתגלה מחסור, הילד צריך לקבל השלמה בכדורים או בנוזל".

דוגמה קיצונית לכך ניתן למצוא במקרה שהתפרסם בשנת 2011, בו זוג הורים צרפתיים בחרו להיות טבעוניים לאחר שצפו בסרט על השחיטה. הם כפו תזונה טבעונית גם על ילדם הרך, ולא סיפקו לו חלב ומזונות מן החי. התינוק מת מחוסר תזונה, בעיקר בשל חיסרון חמור בוויטמינים A ו-B12 הקשורים להתפתחות. כפי שנאמר בכתבה לעיל, הורים שבוחרים בצמחונות, יאלצו לערוך בדיקות דם חוזרות ונשנות לילדיהם, ולהציע להם כדורים מלאכותיים בהתאם, כי גוף האדם בטבעו זקוק למזונות שונים מן החי (בעיקר בשלבי ההתפתחות והגדילה).

בכתבה שמדריכה הורים כיצד להיות צמחונים ששמה: "איך מגדלים ילדים טבעוניים?" (פורסם ב-nrg, (06.03.14 מצוטטת דיאטנית ראשית הטוענת: "לילדים שניזונים מתזונה טבעונית הייתי עושה בדיקות דם כל חצי שנה. ברזל, למשל, הוא המינרל הכי שכיח בחיסרון שלו אצל טבעונים ואצל צמחונים, והוא מאוד משפיע על ההתפתחות של ילדים, על הגדילה. בהחלט יכולה להיות התפתחות גופנית ופסיכולוגית פחות טובה, ורואים זאת גם ברמות האיי-קיו. יכול להיות גם מחסור בוויטמין D שמקבלים אותו מהשמש, מדגים, מבקר וממוצרי חלב. ויטמין D למשל ניתן בטיפות... כדי להפיק מצמח מה שפרה או בעל חיים כבר הפיקו, זו עבודה הרבה יותר קשה. למשל, ברזל, שהוא מרכיב מאוד חיוני בגוף האדם. חוסר בברזל עלול לגרום להפרעות בריכוז ובזיכרון, ובמצבים קשים גם לאנמיה, אפתיה, הפחתה בתיאבון, ותגובה חיסונית מוחלשת. בישראל, למשל, הרבה ילדים נמצאים במצב של אנמיה. הברזל מהצומח נספג בגוף ביעילות נמוכה יותר מברזל מן החי. למרבה האירוניה, דווקא הצמחים עצמם מכילים חומרים שעוד יותר מקטינים את הספיגה של הברזל, כמו למשל פיטאטים, אוקסלטים. גם חלק מהסיבים התזונתיים פוגעים בספיגה של ברזל. במהלך השנים הראשונות לחיים, בהן הילד גדל בצורה מאוד מהירה, חשוב מאוד לתת לו ברזל ואבץ (שנמצאים בבשר בקר רזה, בשר הודו ועוף), חלבון (ביצה), סידן (מוצרי חלב), ויטמין B12 ואומגה 3 (מדגים). נכון שיש אומגה 3 גם בפשתן, אבל כיום יודעים שאומגה 3 שמקורה בפשתן לא דומה לאומגה 3 שמקורה בדגים. נכון שיש תחליפים למוצרים מן החי, אבל הקושי המרכזי טמון ביכולת הספיגה של הרכיבים החיוניים מהמזונות הצמחיים, שהיא נמוכה יותר באופן משמעותי. אנחנו, בני האדם, נולדנו כאוכלי כל, ואם אנחנו צריכים כל כך להתאמץ כדי להיות טבעונים, סימן שלא נועדנו לכך".

כמו כן התגלה שטבעונים שלא צורכים סידן ממוצרי חלב, סובלים מיותר שברים.

(מקור:European Journal of Clinical Nutrition, 2007: Comparative fracture risk in vegetarians and nonvegetarians in EPIC-Oxford).

ויטמינים ותרופות להשלמת התזונה אינם זולים בימינו, ובמידה מסוימת נראה כאילו הטבעונות נלחמת בטבע האנושי, ואינה מקבלת את הטבע כפי שהוא. חשוב להבחין, כי אין משום דברים אלה כדי לומר שילד או אדם טבעוני אינו יכול להיות בריא עם התזונה המתאימה, אלא רק שיותר קשה להשיג תזונה שכזו מן הצומח, כי גוף האדם בנוי להשיגה בקלות באמצעות מוצרים ובשר מן החי, אף בכמויות קטנות. מסיבה זו, מעט מאוד ספורטאים בוחרים להיות טבעוניים. מדובר במלאכה קשה, מלאכותית, ולא זולה בימינו.

 

לסיכום

יש הטוענים כי לאחר בוא המשיח והגאולה, כשנהפך לבריות קדושות ורוחניות יותר, נתעלה על רבות מהתאוות האנושיות עמן ירדנו לעולם, ואז לא נזקק שוב לאכילת הבשר. זו היתה גישתו של הרב קוק זצ"ל, שלא היה צמחוני, אך טען שלאחר הגאולה נתקדם שוב למדרגה זו של האדם הראשון. יחד עם זאת, הרב קוק גם הזהיר שהנסיון להגיע למידה שכזו לפני הגאולה, יבוא על חשבון הדאגה לבני האדם, מכיוון שכיום כח האהבה של האדם מוגבל.

במאמר מוסגר יש להוסיף, שבכל מקום ברחבי כדור הארץ - בני האדם חיים על חשבון בעלי החיים. צמחונים צריכים לדעת שגם עבור מזון צמחוני לחלוטין, נאלצת התעשייה החקלאית לרסס ולהדביר, באופן שמביא למותם החוזר ונשנה של אינספור יונקים קטנים שמתים מהרעלה, או מאבדים את סביבת המחייה הטבעית שלהם בגלל האדם. כל הרחבת שטח אוכלוסין הורג ישירות ובעקיפין בעלי חיים רבים, ואין תעשייה שאינה שותפה לכך. האם פירוש הדבר שצמחוני "אמיתי" צריך לגור במערה, רחוק הציוויליזציה האנושית, מן השימוש בחשמל וטכנולוגיה ותעשיות המזון, או שעליו לקבל את הטבע האנושי?

מטרת הדברים הללו היתה לומר, שאם נברא האדם כיצור שאוכל ומתאווה לבשר, ובנוי לצרוך בשר הן מבחינה גופנית והן מבחינה נפשית, הרי שלא יהיה זה הגיוני להטיף "מוסר" שלא לאכול מזונות מן החי. שכן, כך הבורא יצר אותנו. כמובן שכיהודים עלינו להגביל את תאוותנו כפי שמורה לנו התורה, לדאוג ולרחם על בעלי החיים כפי יכולתנו, אך לא מוטל עלינו בשום אופן להתנזר מהטבע האנושי שלנו.

הידברות שופס

האדם במעגל השנה - הרב זמיר כהן

89לרכישה

מוצרים נוספים

נעימות יאמרו - ימים נוראים - הרב ברוך רוזנבלום

יומן שנה וברכותיה לשנת תשפ"ג - הרבנית ימימה מזרחי

ערכת "שירת חיי" - הרבנית חגית שירה

ערכת משחקים לחגי תשרי

ערכה מהודרת לראש השנה מוזהב

סט מחזורים "עבודת השם" מהודר (5 כרכים)

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה