מגזין

אחים ושרים: ראיון משולש עם חיים ישראל, איציק ואבישי אשל

שלושה יוצרים נושאים את המוזיקה המזרחית חסידית על הגב שלהם, כל הדרך מתימן לפולין ובחזרה. התוצאה: תחייה רוחנית לז'אנר שחשב ללכת לאיבוד. חיים ישראל, איציק אשל, אבישי אשל - אחים ממשפחה טובה. הם דיברו ושרו וניגנו. 'בקהילה' לחצו על 'פליי' ומביאים את סיפורם

| ב' כסלו התשע"ה |
אא

מהפכת עומק מתחוללת בשנים האחרונות במוזיקה החסידית המקורית. מז'אנר שוליים שהושמע בעיקר במסגרות המצומצמות של מקורות הולדתו הוא הפך למוביל, מסלק מדרכו ניואנסים מערביים שחדרו אליו. ניגוני חצרות הקודש נעשו קטר מלודי שמושך אחריו את היצירה היהודית.

התפתחות דומה - מדוברת פחות, אבל בעלת עוצמה עזה בהרבה - מתחוללת במוזיקה המזרחית: הסוגה שהיוותה חיקוי דל של שורשים זרים התקדמה והייתה לאבן יסוד. טקסטים שלקוחים מהספרים היהודיים העתיקים, מזמורי השבת ועולם התורה, חודרים אל הזרם המרכזי. למשל: 'אנא בכוח'. או: 'לך קלי תשוקתי', מילותיו הנצחיות של רבי אברהם אבן עזרא שפרצו גבולות, היו לסמני חזרה אל המורשת ויצרו מונח חדש: מוזיקה מזרחית חסידית.

האזינו לשיר של איציק ואבישי אשל

מי שמסומנים כעומדים בחזית עם מובילי השינוי הם בני משפחת אשואל, האחים חיים ישראל ואיציק ואבישי אשל. שלישיית זמרים מראשוני פורצי הדרך למוזיקה החסידית אל תוך העולם המזרחי. "בעבר, הזמר המזרחי חסידי גייר שירים", אומר חיים ישראל, הבכור. "עשו שינוי שם, וזהו. במקום 'אני חוזר הביתה' שרו 'אני חוזר בתשובה'. אני חשבתי שזה לא ראוי, שעלינו להביא את הלחנים שלנו ואת המילים שלנו ולעשות שירים משלנו".

אפשר לומר שהם הצליחו. "השירים התורניים נותנים השראה למוזיקה הכלל ישראלית", אומר איציק. "הציבור, גם לא החרדי, מעוניין לשמוע דווקא מוזיקה יהודית אמיתית. אחת ההוכחות הבולטות לכך היא העובדה שהאלבום המצליח ביותר שהוצאנו, חיים, אני ואבישי, מגיש שירי שבת ותיקים ופיוטים מהאוצר המוזיקלי המקורי. 'כי אשמרה שבת', 'לכה דודי' ועוד. הוא כל כך הצליח עד שהוצאנו לו חלק שני, ועכשיו אנחנו מתכוננים לקראת השלישי".

למעשה, שלישיית האחים הזאת מורכבת מחמישייה. תופעה שהחלה את דרכה בבני ברק לפני שנים רבות, כשברחובות דיברו על חמישה נערים עם קול זמיר נדיר. "אנחנו זוכרים את הימים ההם", הם שבים לאחור. "גרנו בשכונת רמת אהרון. בכל שבת ישבנו סביב השולחן, ומו"ר אבינו עובדיה שיחיה ניצח על כל החבורה. אנשים עצרו כדי להקשיב לשירה שבקעה מהבית. שם התחילה המסורת המוזיקלית שלנו".

בין כסה עשור שבו שלושה מבני המשפחה והתכנסו סביב הפסנתר שבבית משפחת אשואל. שתי החוליות החסרות נכחו מרחוק. "אחרי חיים מגיע שלום, המנהל המוזיקלי שלו", מונה אבישי. "אח נוסף, זוהר, מוזיקלי מאוד ומפייט לפני העמוד, אך הקדיש את עצמו לשירת התורה ומכהן כראש כולל ברמת השרון בנשיאות המרא דאתרא הגר"י אדלשטיין".

בואו נסגור פינה אחת קודם. למה אשל? ואיך ישראל?

הם צוחקים. "כשאנשים מגלים שאנחנו אחים הם מיד מבררים מה קרה לשמות המשפחה שלנו", אומר חיים.

ומה אתם עונים?

"בתחילת דרכי נכנסתי לאדמו"ר רבי דוד אבוחצירא. אנחנו מקורבים אליו. הוא אמר לי: 'תשנה את שם המשפחה לישראל, ועם ישראל יקשיב לך'. אפשר לומר שההבטחה התקיימה".

ואשל? "כשהחלטתי לפתוח בקריירת זמר התפרסמתי עם השם אשואל", מספר איציק. "בהמשך נכנסתי גם אני לרבי דוד ופרשתי בפניו מספר אופציות. הרב קטע אותי וקבע: 'אתה לא ישראל ולא שום דבר אחר. אתה אשל'. מאוד לא התחברתי לשם הזה. לא אהבתי אותו. הוא נשמע לי כמו מוצר חלב. אבל רבי דוד הרגיע אותי. אמר שלא אדאג, שזה מה שמתאים לי. בתחילה התביישתי. בפעם הראשונה ששמעתי שמשדרים את המוזיקה שלי והקריין אמר: 'עכשיו נשמע שיר של איציק אשואל, מהיום איציק אשל', עברה בי צמרמורת. חשבתי: איך אצא לרחוב ככה? אבל התרגלתי. מאז כבר עדכנתי את השם גם בתעודת הזהות".

עבור אבישי, הצעיר שבחבורה, הדרך כבר הייתה סלולה. רבי דוד הציע להמשיך עם אשל, והוא ציית. "אני חושב שיש בו הרבה רמזים גבוהים", הוא בטוח. "כמו הכנסת אורחים: ראשי תיבות 'אכילה, שתייה ולינה'. על אברהם אבינו נאמר שנטע אשל בבאר שבע".

ועדיין, מה פשר ההחלטה? "כל אחד ומה שמתאים לפנימיות שלו", סבור איציק. "שם הוא עניין גבוה. מבטא משמעויות עמוקות. לגביי, אני יכול לומר שפעם הכרתי אדם מבוגר ששם משפחתו היה אשל. הילדים נהגו ללעוג לו וכינו אותו 'לבן'. הם יכולים להיות אכזריים מאוד ולא להבין את תוצאות המעשים שלהם. מי יודע, אולי קיבלתי תיקון ותזכורת להיזהר בכבוד הבריות".

"על פי הדרכת האדמו"ר, כולנו הצבנו קווים אדומים מולנו ולא נחצה אותם", מוסיף אבישי. חיים מסכים איתו: "כל מה שאנחנו עושים מגיע מתוך חיבור לגדולי ישראל. אני מאמין שבאתי לעולם כדי לבצע שליחות רוחנית דרך המוזיקה. לקרב את עם ישראל ולהביא את האור של היהדות באמצעות התווים".

 

שרים הכי גבוה שאפשר

וגם אם לפעמים מעט עצוב,

מרים ידיים, זה כל כך חשוב.

עוצם עיניים, שומע קול גדול.

שומע את הקול שלי אומר:

תביט למעלה, והוא עכשיו שומר,

מלך העולם, הכול יכול.

('אמונה וזה הכול', איציק אשל)

האבניים של הצלילים ניצבים בתקופות האב והסב. בעלי תפילה ופייטנים. הסבא רבי חיים, שבכור הבנים נקרא על שמו, היה איש חסד מופלא ותומך בתלמידי חכמים. בתימן עסק בצורפות והתעשר, ובארץ נאלץ להתחיל הכול מחדש ונאבק בצרכי הפרנסה. ולמרות זאת, השקיע בעזרה לזולת. "לכבוד כל אורח היה סבא שוחט כבש", מספר איציק. "הקדיש את כל מאודו והחזיק תלמידי חכמים".

האבא רבי עובדיה נולד בתימן ועלה ארצה בגיל חמש. נשלח עם המשפחה למעברה שהוקמה בראש העין, והשתקע. עבד בחברת מקורות, ובכל זמן פנוי עסק בתורה. "אדם מיוחד מאוד וירא שמים", מגדירים בניו. חיים לא היו קלים, והוא חווה טרגדיות. "אשתו הראשונה נפטרה בדמי ימיה והותירה בת קטנה. זמן מה לאחר מכן התאושש מאבלו והשתדך עם אמנו, אלמנה עם ילד קטן ששכלה את בעלה במלחמת ששת הימים. הוא היה שריונר, פרץ עם הכוח הראשון לירושלים, נפגע מכדור בבית החזה ונהרג".

כשנולדו הילדים החליט האב להעניק להם את החינוך הטוב ביותר ולא הסתפק בתלמודי התורה שבראש העין. הוא עבר לבני ברק ורשם את בניו למוסדות 'שתילי זיתים'. לאחר מכן הם המשיכו לישיבות לצעירים ולישיבות גבוהות מהטובות שבעולם הספרדי. בבית הפייטן בן הפייטן הם גם ינקו מוזיקה עשירה. "אבא היה משמיע לנו לחנים מכל הסוגים: גם חסידיים, גם מזרחיים, גם שירה תימנית", אומר איציק. הרקע שלהם רב צבעים, ולכולם טעם בהתאם. "אני מתחבר במיוחד לשירת הבקשות המסורתית. זו מוזיקה מאוד מורכבת, מאוד גבוהה. היא דורשת מאמץ".

"משתלם להיות פתוחים למגוון המוזיקלי של עדות ישראל", מזדהה חיים, "אבל אני אישית אוהב מאוד שירה חסידית מקורית. שירי חסידות מודז'יץ, ובמיוחד 'קה אכסוף' של קרלין". גם המורשת התימנית מפעמת בלבו. "באחד האלבומים שלי אני שר 'לך קלי' בהברה תימנית. הדיקציה המיוחדת מתאימה לשיר הזה".

הוא עשה את צעדיו הראשונים כבעל תפילה, ואת קפיצת הנחשון ביצע עם אלבום הבכורה 'שערי רצון', שנולד לאחר מפגש עם המפיק רוני רומי. המשפחה האמינה בדיסק והשקיעה בו רבות. "הוא לא מאוד הצליח", הוא מודה, "אבל כך הכירו אותי".

החברותא עם רומי מזמנת סיפור מרתק, וחיים לא מוותר עליו: "רוני בא מבית חילוני לגמרי. גדל בראשון לציון ולא שמר מצוות. אכל נבלות וטריפות. בתחילת דרכו פתח מספרה. יום אחד קם מחלום שהסעיר אותו. רב קשיש בעל הדרת פנים וזקן לבן אמר לו: 'אני הרב שלום שרעבי. אנא בוא לבקר אותי'. בראשון לציון חי רבי שלום נתן שרעבי זי"ע, מזקני המקובלים בדור. אדם צדיק וטהור, רב בית הכנסת 'שערי שמים' בעיר. הוא בא אליו ושב בתשובה שלמה. קיבל עול תורה ומצוות. התייעץ איתו בכל דבר".

"הרב שרעבי היה קדוש מרחם והאריך ימים עד גיל מאה", מתערב איציק. "ערב פטירתו אמר לבני ביתו שהשבוע יילך לעולמו. שיתכוננו. הוא לא היה חולה ולא חלש, והמשפחה התפלאה. במוצאי השבת שהגיעה נפטר. כששאלו אותו משהו היה אומר לפעמים: 'בלילה אעלה לשמים ואביא לך תשובה'.

"כשאני פניתי לרוני, הוא בא איתי לרב כדי לשאול אם לקחת את הפקת הדיסק", ממשיך חיים. "הרב הסתכל לי על המצח ואמר: 'יש לך אבא ירא שמים, צדיק גדול. בזכותו, בזכות האבות, תצליח'. בשביל רוני זה הספיק, והדיסק יצא לדרך". והייתה גם סגירת מעגל. "מאוחר יותר, די במקרה, נפגשו הרב שרעבי ואבא", נזכר איציק. "הם לא התראו אף פעם, אבל התחבקו כאילו הכירו זה את זה מאז ומעולם".

האלבום הראשון לא נסק, אבל רומי סמך על ברכת מורו ורבו. "למרות הכול הוא אמר לי: 'ממשיכים הלאה, לאלבום הבא. הרב הבטיח שתהיה הצלחה'. ואז הגיע 'יתגדל ויתקדש'. שמואל יונה, אדם מוכשר וגאון במוזיקה, כתב והלחין. במקור המילים דיברו על תפילה לשיבה הביתה, אבל שמואל החליט לשנות אותן. הן נשמעו לי יומרניות מדי, כמו קדיש, לא משהו שאפשר לשיר, אבל הוא התעקש. 'זה מה שמתאים ללחן', אמר לי".

וצדק. השיר פתח את שערי המסלול המקצועי של ישראל. שיר האמונה 'ממעמקים', מילותיו של דוד המלך עם לחן של הזמר הטרי, דאג שהם לא ייסגרו. האלבום עשה היסטוריה ולראשונה חצה את גבולות הזמר התורני מזרחי והגיע לקהלים רחבים. "יש את המוזיקה המזרחית שלפני 'יתגדל ויתקדש', ויש את המוזיקה המזרחית שאחריו", אומר אבישי.

אחרי ישראל צעד אשל הראשון. "התחלתי ללכת במקביל לאחי", הוא מספר. "תחילה הוצאתי את 'חנני', וכעבור שלוש שנים, יחד עם חיים, את 'בגן של החיים', שהיה להצלחה גדולה, ועוד שורה של אלבומים". אשל הצעיר האזין לקולות, ראה את התעשייה מבפנים וביקש להצטרף. "שיתפתי פעולה עם האחים שלי, ואחר כך יצאתי לדרך עצמאית. שירים כמו 'ה' אחד' ו'אהבת חינם'. בעתיד, בעזרת ה', נצא למסע הופעות משותף".

על אף השונות המבצבצת. גוון קולי אחר, סגנונות מובחנים, קהלים נפרדים. "חיים הוא זמר נשמה", אומר איציק. "הוא לוקח שיר ובוכה אותו. את 'יתגדל ויתקדש' לא שחרר עד שישב באולפן והוריד דמעות, ומי ששמע את 'ממעמקים' מבין איזו נשמה עמוקה יש לו. כולו תפילה ובכי של נפש. אני מביא יותר קצב, מתחבר לשירים מלאי כוח. אבישי מלודי מאוד ומיינסטרימי". חיים מפרגן גם הוא לאח הקטן: "מהיבט הטון, אבישי מציע את הקול הגבוה ביותר. אתה", הוא פונה אליו, "יכול להגיע לגבוהים כאלה שאני מביט עליהם מלמטה".

 

ואז פותחים את הנשמה

אתה בורא כל העולם,

שוכן הלב כולם,

שומר עלינו משמים.

אתה הקל הכול יכול,

נותן לנו הכול,

המלך הגדול.

('ה' אחד', אבישי אשל)

הצלילים שלהם יודעים להסתלסל במאוואלים אותנטיים, הנשמה יונקת ממקורות חסידיים. יצור כלאיים? מה לפולין ואוקראינה למרוקו ותימן? בכל הקשור לאשואלים התוויות מיטשטשות: השלושה קשורים לברסלב, נוהגים לפקוד את ציון רבי נחמן בקביעות, שרים באירועים של החסידות ואף חיברו מספר שירים שהוכרזו כהמנוני אומן. "בסוף כולם יהיו ברסלב", מקווה איציק בסינגל שיצא לפני חודש וקצת.

גם על המשיכה הזאת הכריז ישראל. "כשהתבגרתי ויצאתי מתחומי הישיבה הרגשתי שאני זקוק לתורת רבי נחמן", הוא מגלה. "היא עוסקת בחשיבות השמחה ובכך שכל אחד יכול להתרומם מכל מקום ולהתקרב לקדוש ברוך הוא. אני קשור גם לחב"ד ולמאורות שלה. בעבר טסתי להופעה באוקראינה ופתאום משהו בער בי לפקוד את קבר בעל התניא בהאדיטש. נסעתי במשך ארבע שעות, טבלתי במקווה, לקחתי את הגיטרה ואור נפל עליי מלמעלה בצורת לחן. חיברתי מילים יחד עם הרב שמואל קמינצקי, שליח חב"ד בדנייפרופטרובסק, ונוצר השיר 'מנורה'. אחר כך, כשחזרתי לאוקראינה פעם נוספת, הרב הציע לי לתרגם אותו לרוסית. עבדתי קשה כדי לבטא נכון כל מילה ואות".

"אנחנו נוסעים לאומן קרוב לעשור", אומר איציק. "רבי נחמן נגע בלב שלנו. כתבתי את 'רבי נחמן', להיט גדול בקרב חסידי ברסלב, ועוד שורת שירים על רבנו. האחרון מדבר בעד עצמו: 'בסוף כולם יהיו עם לב בשר, אני יוצא לשדות שמח מאושר'. הוא על חוויית ההתבודדות והדיבור עם הקדוש ברוך הוא".

לאחרונה ביצע ישראל גרסת כיסוי מזרחית ל'ואפילו בהסתרה', והאזנה לה משכנעת שהשיר הורתו בארץ המגרב. "לפני מספר שבועות שלח לי חבר את השיר ואמר לי: 'אתה חייב לעשות אותו'. הקשבתי והסכמתי איתו. אמרתי לעצמי: המילים והביצוע מצוינים, אבל בנוסח הזה הם יישארו בקונכייה החסידית. ישמעו אותם מאות, אולי אלפים. עליי לקחת אותם לכיוון אחר במטרה שלא יהיה יהודי שלא ייחשף אליהם. אני מופתע לגלות כמה אנשים מכל קשת האוכלוסייה הישראלית הושפעו מהשיר".

ההסתרה הפרטית שלו כיסתה את חייו בחושך. לפני מספר שנים הוא נתפס נוהג ללא רישיון ונשלח לכלא. "מאיגרא רמא לבירא עמיקתא. אני לא בטוח שבמקרה הזה היו מחמירים עם אדם מוכר פחות, אבל אני לא מתלונן. עשיתי טעות והיה עליי לשלם את המחיר. למדתי לקח וניסיתי להפיק את המיטב ולהתרומם מהמצב הקשה הזה. הייתי חזן בכלא. כשהגעתי כמעט לא התאסף מניין, אבל אחר כך לא נשאר מקום בבית הכנסת. ניגנתי לאסירים, ומעז יצא מתוק. עסקתי המון ביצירה. כתבתי עשרות שירים, ולדעתי הם הטובים ביותר שלי. מה סייע לי לעבור את התקופה הזאת? דברי עידוד מרבי נחמן. הוא כותב שלאדם יש כוחות להיחלץ גם ממציאות מייאשת".

אבל בבסיס תמיד היה הקשר המיוחד עם מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל. "בפעם הראשונה שעלינו אליו הוא קירב אותנו מאוד", אומר איציק. "אני זכיתי לסטירה על הלחי, ואבישי לצביטה. הוא עודד ובירך שנצליח. אחר כך באנו עוד כמה פעמים לשיעורים ולשוחח איתו. אצילות הרוח שלו מאוד ריגשה אותי, וכך הגיע 'שר ישראל, שר התורה' על מרן".

הוא שמע את השיר?

"אתה יודע שמרן אהב מוזיקה מצרית? בפועל, השיר שלנו היה האחרון ששמע. לאחר ששקע בתרדמת רצו בני המשפחה להעיר אותו והשמיעו לו אותו. מאוחר יותר אמרו לי שעיניו זלגו דמעות".

אבישי: "התקרבנו גם למרן הגר"מ אליהו זי"ע. הוא ערך תפילה על קברו של התנא רבי יהודה בר עילאי, והתבקשנו לבוא כדי לשיר את 'אנא בכוח', שמילותיו נכתבו על ידי התנא רבי נחוניה בן הקנה ויש להן משמעות עמוקה על פי הקבלה. הגענו, שרנו וזכינו לקבל את פניו. מאז דבקה נפשנו בו".

איציק: "הייתה לו אצילות נפש עם פשטות הליכות מדהימה. התייחס לכל אדם בסבר פנים מאירות, ולכבודו חיברנו את 'אביהם של ישראל'. לאחר פטירתו היה לי כאב גדול, אֶבל עצום. נסעתי לציון ושרתי את השיר בלחש. זה נתן לי מעט נחמה".

אתם עדיין מפייטים ועוברים לפני התיבה?

חיים: "שם התחלתי, ועד היום אני רואה בתפילה שליחות. המשימה האמיתית שלנו".

איציק: "אומר לך דבר מוזר, ואין לי הסבר הגיוני בשבילו: קל לי לעמוד בפני אלפים ולשיר 'אנא בכוח' מאשר לעמוד בבית כנסת לפני עשרה איש ולפייט. הרבה יותר אחריות".

מה הסוד שלכם? שלושה אחים עם קריירות מוזיקליות נוסקות ללא קנאה ותחרות. איך זה קורה?

"אנחנו עובדים יחד ונמשיך לעבוד יחד ולסייע אחד לשני", מבטיח חיים. "הלוואי על כל משפחה יחסי אחווה ורעות כמו אצלנו. הסוד? החינוך שקיבלנו בבית. לימדו אותנו לאהוב ולתת".

"יש הדדיות באולפני ההקלטות והתייעצויות מקצועיות", מסכם איציק. "והכול מתחיל מהבית. בסעודות שבת שרנו דואטים, וכל אחד תרם את הסלסול שלו". – הכתבה פורסמה בעיתון 'בקהילה' למנוי לחץ כאן

יום שישי הגיע ומה טוב חלקי,

אסובב בעיר לשוח כדרכי.

מחלון ביתו של החכם נבון

פיוטי שבת נשמעים באון,

פיוטי שבת נשמעים באון.

('יום שישי הגיע', טריו של חיים ישראל

ואיציק ואבישי אשל)

הכתבה פורסמה לראשונה במגזין "בקהילה". למבצע מנויים מיוחד, עבור גולשי הידברות, הקליקו כאן.
הנקראים ביותר
הידברות שופס

מעבר לסגולה - הרב אליהו עמר

55 לרכישה

מוצרים נוספים

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

ספר קהלת עם פירוש ’נזר חכמה’ של הרב זמיר כהן

יפה באמת

הפרשה בה נולדת

שבויות

התחושות שלי - חיים ולדר

לכל המוצרים