העולם שאחרי

החפץ חיים בירך – והברכה התקיימה שנים אחרי מותו

סיפורו המדהים של צעיר, שנפצע באורח אנוש. שעות ספורות לפני שהיה אמור להיפטר, הזעיקו הרופאים את אביו, כדי שיוכל להיפרד ממנו. אולם האב נותר אדיש והודיע לכולם שהוא לא הולך למות, והכל - בזכות ברכה שקיבל מהחפץ חיים...

אא

מעשה ביהודי צעיר בארצות הברית שנפגע בתאונת דרכים מחרידה, הרופאים שבדקו אותו קבעו מיד לאחר הבדיקה הראשונה, כי מצבו נואש ושעותיו לחיות ספורות. לאחר שהוא זוהה על ידי התעודות שנמצאו בכיסו, הזעיקו מיד את אחותו שהתגוררה בקרבת מקום, כאשר היא הגיעה לבית החולים וראתה את מצבו הנורא של אחיה, היא התחילה לבכות בכי מר קורע לב, תוך כדי בכייתה היא סיפרה, כי יש להם אב זקן המתגורר במושב זקנים. מיד יצאו אל האב להביא אותו למיטת בנו, כדי שהוא יוכל להיפרד ממנו בטרם מותו. בדרך לא סיפרו לאב דבר על מצבו הקשה של הבן, כי לא רצו להבהיל אותו יתר על המידה, ומוטב שהוא יבוא למקום ויראה בעצמו את המתרחש, כאשר הגיע האב הזקן לבית החולים, הוא נעמד ליד מיטת בנו. הוא שכב בלי הכרה, אבל לא ניכרה בו שום התרגשות מיוחדת, הוא היה נינוח מאוד, רגוע, ולא גילה שום סימנים של התפעלות או סערת רגשות.

הנוכחים שם חשבו שבוודאי הוא אינו קולט את חומרת המצב, ולכן ניגש אליו הרופא ואמר לו כי לפי המצב של הבן, נראה כי נותרו לו רק שעות ספורות לחיות. אבל האב אינו מתרגש. הוא נשאר אדיש לחלוטין. כאשר שאלו אותו מה אתה אומר, השיב למרבה ההפתעה: 'אני הולך הביתה. הבן יבריא. אין מה לחשוש. אני בטוח במאת האחוזים שהוא יהיה בריא!'

הנוכחים שם היו בטוחים שהאב איבד את שפיות דעתו, אך בכל זאת הוסיפו לשאול אותו: האם אתה מבין מה קורה כאן? האם אתה מבין את חומרת המצב של בנך?

והאב משיב שוב: מצב, מצב. הכול יהיה בסדר. הוא יבריא. אין לי מה לעשות כאן. אני הולך הביתה. הבן יבריא. אל תסתכלו עלי בצורה מוזרה, בואו ואספר לכם מניין הביטחון הגדול שלי שהכול יהיה בסדר.

----

אני מהעיר רדין, עירו של החפץ חיים, בזמן שהחפץ חיים הדפיס את ספרו ה'משנה ברורה', הוא ארגן קבוצה של בעלי בתים שילמדו את חיבורו, כדי שהוא יוכל להיווכח כיצד הספר מתקבל אצלם, האם הם מבינים את הכתוב. שהרי למענם הוא טרח ויגע להוציא את חיבורו. אני הייתי בתוך הקבוצה הזאת. כמה פעמים זכיתי ללמוד בפניו את ה'משנה ברורה', והלימוד שלי מצא חן בעיניו, והוא רבן של ישראל נתן לי אז שתי ברכות: ברכה אחת הוא נתן לי - שאני אזכה לאריכות ימים, והנה אני היום רק בן שבעים ושש שנים - וזו עדיין איננה אריכות ימים. ברכה שנייה נתן לי קדוש ישראל - שילדיי לא ימותו בחיי.

ולכן - מכיוון שעוד לא הגעתי לאריכות ימים, כיצד יתקיימו שתי הברכות ביחד? הרי בהכרח שהבן שלי חייב להבריא, הוא יבריא ויחיה אם ירצה השם, אין לי כל ספק בכך, ולכן אני הולך הביתה, שקט ורגוע, אין מה לחשוש.

האב חזר לביתו, ולמחרת פקח הבן את העיניים לפתע, הרופאים שקבעו שעוד אתמול היה צריך למות, נדהמו. כולם עמדו מתפעלים ומשתאים על הנס הגדול, הם בדקו אותו וסיכמו מיד שיש לו סיכויים להישאר בחיים. ואכן כעבור שבועיים בלבד הוא ירד מן המיטה והבריא.

(מתוך הספר "שאל אביך ויגדך")

דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 5 (73 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

הגדה לפסח עם פירוש הרב זמיר כהן

45לרכישה

מוצרים נוספים

הגדה לפסח "ברוך יאמרו" - הרב ברוך רוזנבלום

הגדה עומדת

ערכת יודאיקה "בני מלכים" לפסח

הגדה של פסח - חבורת תריג

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

ילדים מספרים על עצמם בקומיקס 1 - חיים ולדר

לכל המוצרים