מדוע העם הנבחר צריך לסבול יותר מכולם?

איך ייתכן שהעם בו בחר ה' לעם סגולה, מקבל מכות יותר מכל עם אחר בהיסטוריה?

זוהי שאלה שיהודים שאלו לכל אורך הדורות. כאשר ה' נגלה לפני השופט גדעון, הוא שאלו: "ויאמר אליו גדעון: בי אדוני, ויש ה' עימנו, ולמה מצאתנו כל זאת? ואיה כל נפלאותיו אשר סיפרו לנו אבותינו לאמור, הלא ממצרים העלו ה' ועתה נטשנו ה' ויתננו בכף מדיין"... ה' השיבו: "לך בכוחך זה והושעת את ישראל מכף מדיין". כך גם באחרית הימים, יתגלה ה' למשיח ישראל, וימסור לנו את בוא הגאולה מכל שנות הגלות והשיעבוד שעברו על עמנו, ואז יזכה עם ישראל להצלחה ונחת ושלום.

אך מדוע ה' מקשה על עם ישראל יותר מכל העמים?

התורה מלמדת אותנו שהקב"ה אוהב אותנו כמו שאב אוהב את בניו: "בנים אתם לה' אלוקיכם" (דברים יד, א), וכן נאמר כי אנו העם הנבחר מכל העמים: "בך בחר ה' אלוקיך להיות לו לעם סגולה מכל העמים אשר על פני האדמה. לא מרובכם מכל העמים חשק ה' בכם ויבחר בכם, כי אתם המעט מכל העמים" (דברים ד, ד), "כי עם קדוש אתה ל-ה' אלוקיך" (דברים ד, ד).

מדוע אם כן מביא ה' על עמו הנבחר ייסורים רבים כל כך?

גם על כך משיבה לנו התורה הקדושה:

"כל המצווה אשר אנוכי מצווך היום - תשמרו לעשות למען תחיון...  וזכרת את כל הדרך אשר הוליכך ה' אלוקיך זה ארבעים שנה במדבר... למען הודיעתך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם... וידעת עם לבבך, כי כאשר ייסר איש את בנו, ה' אלוקיך מייסרך, ושמרת את מצוות ה' אלוקיך ללכת בדרכיו וליראה אותו, כי ה' אלוקיך מביאך אל ארץ טובה" (דברים פרק ח). התורה מתארת את הייסורים שעובר עם ישראל כייסורים של אהבה, הנובעים מרצונו של האב לתקן את בניו ולהובילם לדרך ישרה שתטיב להם טובה גדולה. כך ה' מייסר את עם ישראל במטרה לתקן את נשמותיהם שבכל דור, בין מגלגול זה ובין מגלגולים קודמים, במטרה להביאם למקום הכי גבוה בעולם הבא, המקום השמור לבני ישראל בגן-עדן, כפי שאמרו חז"ל: "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא" (סנהדרין דף י). אך כדי להשיג מטרה נצחית גדולה כל כך, צריך לתקן את החטאים, ולרומם את הנשמות למדרגה הראויה להן, ולכן ה' מדקדק בנו יותר מכל העמים. כפי שרופא מנתח מתקן את הגוף, כך ה' מתקן את הנשמות.

רבותינו המשילו על כך משל: תאר לעצמך שני חולים, האחד גוסס ועומד למות, והחולה השני עתיד לשרוד ולחיות. הרופא המטפל בשני החולים, אומר לחולה הראשון, הגוסס, שהוא יכול לאכול ולשתות כל מה שירצה, וגם אינו נותן לו זריקות ותרופות מרות, ולא מכאיבו כלל. אולם אצל החולה השני שעתיד לשרוד, הרופא אוסר עליו לאכול מאכלים רבים, דורש ממנו לשתות תרופות מרות, לקבל זריקות, ומעבירו עוד ניתוח וייסורים. החולה השני שואל את הרופא: "מדוע אתה נוהג בי בחוסר צדק שכזה, ומגלה יותר רחמים על החולה הראשון?", הרופא משיבו כמובן, כי החולה הראשון עתיד למות בכל מקרה, כך שאין טעם לייסרו בניתוחים והגבלות לרפואתו, כי אין רפואה למכתו, בעוד הוא עתיד לחיות, ולכן מתקנים את גופו. מאותה סיבה בדיוק אב יעניש את בנו, אך לא ינסה לחנך את ילדי השכנים.

העולם הזה הוא עולם זמני, לפני הכניסה לעולם הבא, שהוא העולם האמיתי. ובעולם הזה הקב"ה נוהג לעיתים כרופא מנתח שחייב לרפא את הנשמות ולתקן את חטאיהם מגלגולים קודמים. על בניו היהודים, שעתידים לחיות חיי נצח בגן-עדן במקום הגבוה ביותר שיש - ה' מטפל במסירות רבה, אך בגויים שאינם קרובים לקב"ה, אין ה' מקפיד כל כך לתקנם.

יחד עם זאת עלינו לזכור, שכפי שאב לעולם אינו מפסיק לאהוב את בנו - אפילו כשהבן חוטא ומורד, כך ה' יתברך אינו מוותר על עמו הנבחר אפילו כאשר אנו חוטאים ונופלים. כך נאמר בתורה: "וקם העם הזה וזנה אחרי אלוהי נכר הארץ, אשר הוא בא שמה בקרבו, ועזבני והפר את בריתי אשר כרתי איתו... ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם, לא מאסתים ולא געלתים לכלותם - להפר בריתי איתם, כי אני ה' אלוקיהם" (דברים לא). מסיבה זו עם ישראל שרד את כל הרדיפות בעולם, ולמרות שאנו העם הנרדף והמפוזר ביותר בעולם, בדרך נס אנו גם העם השורד ביותר בעולם. כי עובדה שאף האימפריות הגדולות ביותר בהיסטוריה ניסו ולא הצליחו להשמידנו: מצרים, עמלק, פרס, בבל, יוון, רומא, גרמניה הנאצית, וכיום מדינות ערב המבקשות בהשמדתנו. באגדה של פסח אנו קוראים מזה אלפי שנים בכל שנה ושנה: "בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו והקב"ה מצילנו מידם". אף לא אחת הצליחה וגם לא תצליח להשמיד את עם ה', כי למרות חטאינו, ה' שומר עלינו כאב אוהב, שאינו מוותר לעולם על טובת בנו האהוב.

ומה היה קורה אם ה' לא היה גורם לכך שהעמים ישנאו אותנו? בדרך הטבע עם ישראל היה מתבולל ונעלם בין העמים הרבים לאורך ההיסטוריה. שנאת העמים, קשה ככל שהיא, למעשה שמרה על הזהות היהודית שלנו ועל תורתנו הקדושה במשך 3300 שנה. אנו הופרדנו מכל העמים, ובזכות כך זכינו לשמור על קדושת נשמותינו. בלעדי עובדה זו, קרוב לוודאי שלא אני ולא אתה היינו היום יהודים.

אך איננו חייבים לסבול.

בפרשת "כי תבוא" מתוארת הברכה והקללה שהוטלו על עם ישראל. אם ימרדו בקב"ה חלילה, יפסידו ויתייסרו, אך אם ישמרו את התורה יזכו להצלחה רוחנית וחומרית יותר מכל עם אחר בכדור הארץ! כך הבטיחה לנו התורה (ויקרא כ, כו) "ואבדל אתכם מן העמים להיות לי" - ביארו חז"ל בתלמוד "אם אתם מובדלים מהם, הרי אתם שלי, ואם לאו - הרי אתם של נבוכדנצר וחבריו" (כך גם ביאר רש"י את הפסוק). כל עוד העם היהודי דבק באלוקיו, גם האומות הגדולות בעולם לא יצליחו לפגוע בו כלל, והוא יצליח וירווה נחת יותר מכל האומות. אך אם בני ישראל ינסו להידמות לגויים, הם יינתנו בידיהם. היתה תקופה לא רחוקה בהיסטוריה שהיהודים משכילים רצו מאוד להידמות לגרמנים, וחיקו אותם בדיבור, בלבוש ובמעשים, אז הם נהיו שלהם, והגרמנים דקדקו לחפשם עד ארבע דורות לאחור. אם רק נקיים את דבר התורה: "עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב" (במדבר פרק כג, ט) נזכה לישועה אמיתית, ולברכה שנקבל לא יהיה גבול ומידה. אך הדבר תלוי בנו.

זוהי הבטחה אלוקית נצחית, שאם בני ישראל יחזרו בתשובה ויזכו לשמור את התורה - הם לא יראו יותר צרות, לא מאויבים ולא קשיים אחרים, אלא יזכו לעושר, הצלחה ושלום. לצערנו מאז חורבן בית המקדש לא זכו בני ישראל לשוב בתשובה, ולכן ה' נאלץ להמשיך ולתקן אותנו בכל דור עד בוא הגאולה. בע"ה כשיגיע המשיח, יזכה עם ישראל לשוב בתשובה שלמה, ואז גם יזכה ליהנות מכל הברכות הכתובות בתורה. יש לנו סיבה להתחזק בימים אלה, כדי לחזק את עם ישראל ולקרב את הגאולה. הבה נרבה בתפילות לשלום עם ישראל וגאולתו.