למה העונש כבד כל כך?

אנו נמצאים בשבת שלפני חג הפורים, בו עם ישראל חוגג את "ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם". הגמרא במסכת מגילה שואלת, מפני מה נגזרה כזו גזירה קשה על עם ישראל "להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים, מנער ועד זקן, טף ונשים ביום אחד"? ועונה הגמרא: "אמר רבי שמעון בר יוחאי לפי שנהנו מסעודתו של אחשוורוש".

ונשאלת השאלה: הרי בתורה יש כללים מה העונש לכל עבירה, ועל עבירה של אכילת מאכלי גויים - שזהו איסור לאו וזה החטא בו חטאו עם ישראל בסעודת אחשורוש - אין עונש של מיתה, ומדוע נענשו בעונש חמור כל כך?

כדי להבין זאת נפתח במשל. מנהל בנק חיפש פקיד זוטר בעמדת ה'עובר ושב'. ראיין מספר מועמדים ולבסוף בחר במועמד שנראה לו. ביום הראשון של עבודתו איחר העובד להגיע. מיד נקרא למנהל שהזהירו להגיע בזמן. אך הנה גם למחרת איחר הפקיד בתירוצים שונים של פקקים בדרך וכדו', הזהירו הנמהל כי זו התראה שנייה ואחרונה וכי שוב לא יתקבלו תירוצים לאיחור, ואם יאחר שוב - יפוטר מיד. באותו בנק יצא מכרז לקבלת פקיד נוסף שיהיה אחראי על פתיחת חשבונות ללקוחות חדשים. המנהל ראיין מועמדים ובחר באדם הנראה לו מתאים וקבלו לעבודה. ביום הראשון לעבודתו נכנס לקוח חדש שרצה לפתוח חשבון בבנק כשהגיע לפקיד אמר לו הפקיד: "מדוע לך לפתוח חשבון בבנק זה? לך לבנק המקביל, שם יש תנאים יותר טובים, פטור מעמלות וריבית גבוהה יותר. לא כדאי לך לפתוח חשבון אצלנו". שמע ש זאת הלקוח ועזב מיד את הבנק. הדבר חזר על עצמו וכל לקוח חדש שנכנס עזב מייד לבנק המקביל.

מנהל הבנק ראה שבאותו יום לא נפתח שום חשבון חדש וכל לקוח חדש שננס עוזב מייד . המתין ללקוח חדש שנכנס לפקיד ומיד כשבא לצאת קרא לו מנהל הבנק ושאלו, מדוע אתה עוזב ולא פותח חשבון? ענה לו הלקוח: הפקיד שלך המליץ לי ללכת לבנק המקביל, שם  אקבל תנאים טובים יותר. כעס מנהל הבנק ומיד בו במקום פיטר את הפקיד החדש והורה לו לעזוב מיד את הבנק.

ראה זאת אחד הנוכחים ושאל את המנהל: מדוע לפקיד הראשון שאיחר, נתת התראה והזדמנות נוספת לשיפור, ואילו את הפקיד הזה פיטרת מיד? ענה לו המנהל: הדבר פשוט, הפקיד הראשון קיבל על עצמו  שהוא שייך לבנק שלנו, ורק איחר, ולכן נתתי לו הזדמנות נוספת. אך הפקיד הזה, ששלח לקוחות לבנקים אחרים, הוציא את עצמו משייכות לבנק שלנו. אין לו מה לעשות פה אפילו רגע אחד, לכן אין מה לתת לו הזדמנות נוספת לא ראי זה כראי זה.

הנמשל פשוט: כשיהודי מאושר להיות חלק מעם ישראל, ורק פעמים שהוא חוטא מחמת יצר הרע - הוא שייך לעם ישראל ולכללים של חטא ועונשו. אך פה לא כתוב שאכלו בסעודת אחשורוש אלא "נהנו" מסעודתו של אחשוורוש, דהיינו היה להם "כיף " להיות עם הגויים. זו לא היתה השתתפות  גרידא בסעודה של גויים מחמת אין ברירה, אלא הנאה לשבת עם הגויים להרגיש שייכות איתם. זה כבר הוכיח כי הם שייכים לבנק אחר, לעם אחר. הם עזבו את צור מחצבתם וכרו להם בורות נשברים. במצב כזה אין דינם כיהודי שחטא אלא כעובר לדת אחרת, שנידון אחרת. לכן התחייבו עונש חמור כל כך.

אך לאחר הצום ותענית שגזרו אסתר ומרדכי נאמר "קיימו וקבלו עליהם " תיקנו זאת שקבלו תורה מאהבה ולא בכפייה, הרי שחזרו לצור מחצבתם, ונעשה הנס "ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם".

נקבל על עצמינו ללמוד תורה ולקיים מצוות מתוך אהבה להקב"ה ונזכה לניסים ונפלאות אמן.