פרשת השבוע לילדים

פרשת פקודי לילדים

יוֹם אֶחָד הִרְגִּישׁ שְׁמוּל-בֶּר שֶׁהוּא חַלָּשׁ מְאֹד. פִּתְאוֹם לֹא הָיָה מְסֻגָּל לָלֶכֶת. הוּא לֹא הִצְלִיחַ לַעֲלוֹת בְּמַדְרֵגוֹת, וְגַם כְּשֶׁהוּא הָלַךְ לְאַט – הוּא הָיָה צָרִיךְ לַעֲצֹר כָּל כַּמָּה פְּסִיעוֹת וְלִנְשֹׁם עָמֹק. "אֲנִי צָרִיךְ לָלֶכֶת לָרוֹפֵא שֶׁיִּבְדֹּק מַה קָּרָה לִי", אָמַר שְׁמוּל-בֶּר לְעַצְמוֹ, וְהָלַךְ לָרוֹפֵא

| י"ג שבט התשע"ד |
אא

"אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן" (שמות לח, כא)

רַשִׁ"י מַסְבִּיר עַל הַפָּסוּק הַזֶּה, שֶׁבַּפָּרָשָׁה הַזֹּאת שֶׁל "אֵלֶּה פְקוּדֵי" מָנוּ אֶת כָּל אֵלֶּה שֶׁנָּתְנוּ נְדָבוֹת לַמִּשְׁכָּן, וְתָרְמוּ כֶּסֶף, זָהָב וּנְחֹשֶׁת.

בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל נָדְבוּ לַמִּשְׁכָּן מִכָּל לִבָּם. מַה קּוֹרֶה עִם מִי שֶׁמִּתְקַמְצֵן וְלֹא רוֹצֶה לָתֵת מֵהַכֶּסֶף שֶׁלּוֹ? אָדָם כָּזֶה הוּא מִסְכֵּן גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁנִּרְאֶה בַּמָּשָׁל הַבָּא:

שְׁמוּל-בֶּר הָיָה קַמְצָן גָּדוֹל. הוּא הָיָה כָּל-כָּךְ קַמְצָן, עַד שֶׁאֲפִלּוּ לֹא הִרְשָׁה לְעַצְמוֹ לֶאֱכֹל אֹכֶל מֵזִין וּבָרִיא, וּבְקֹשִׁי אָכַל מְעַט לֶחֶם בְּכָל יוֹם. כָּל פְּרוּטָה שֶׁחָסַךְ הָיָה שׁוֹמֵר בְּקַפְּדָנוּת. הוּא צֵרֵף פְּרוּטָה לִפְרוּטָה, עַד שֶׁאָסַף סְכוּם כֶּסֶף גָּדוֹל וְנִהְיָה עָשִׁיר מְאֹד.

אֲבָל אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲזַ"ל, שֶׁמִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָנֶה (מֵאָה) רוֹצֶה מָאתַיִם. גַּם הַקַּמְצָן הַזֶּה לֹא הִסְתַּפֵּק בְּמַה שֶּׁהוּא חָסַךְ, וְרָצָה לְהַשִּׂיג עוֹד וָעוֹד כֶּסֶף. הוּא חָשַׁב לְעַצְמוֹ: מִי אָמַר שֶׁחַיָּבִים לֶאֱכֹל מָנָה שְׁלֵמָה בְּכָל יוֹם?! לֹא מַסְפִּיקָה לִי רֶבַע מָנָה?! הֲרֵי אִם אֹכַל פָּחוֹת – אֶחְסֹךְ כַּמָּה מְאוֹת רוּבָּלִים בְּשָׁנָה!

כָּךְ עָשָׂה שְׁמוּל-בֶּר, וּבֶאֱמֶת הַכֶּסֶף שֶׁלּוֹ הָלַךְ וְהִתְרַבָּה. אֲבָל הוּא עֲדַיִן לֹא הָיָה מְרֻצֶּה. כָּל הַזְּמַן חָשַׁב אֵיךְ יוּכַל לִהְיוֹת עָשִׁיר גָּדוֹל יוֹתֵר. לָכֵן אָכַל כָּל פַּעַם פָּחוֹת וּפָחוֹת. הוּא כִּמְעַט לֹא קָנָה לְעַצְמוֹ כְּלוּם, וְעַל כָּל פְּרוּטָה שֶׁחָסַךְ שָׂמַח שִׂמְחָה גְּדוֹלָה.

יוֹם אֶחָד הִרְגִּישׁ שְׁמוּל-בֶּר שֶׁהוּא חַלָּשׁ מְאֹד. פִּתְאוֹם לֹא הָיָה מְסֻגָּל לָלֶכֶת. הוּא לֹא הִצְלִיחַ לַעֲלוֹת בְּמַדְרֵגוֹת, וְגַם כְּשֶׁהוּא הָלַךְ לְאַט – הוּא הָיָה צָרִיךְ לַעֲצֹר כָּל כַּמָּה פְּסִיעוֹת וְלִנְשֹׁם עָמֹק.

"אֲנִי צָרִיךְ לָלֶכֶת לָרוֹפֵא שֶׁיִּבְדֹּק מַה קָּרָה לִי", אָמַר שְׁמוּל-בֶּר לְעַצְמוֹ, וְהָלַךְ לָרוֹפֵא.

אָמַר לוֹ הָרוֹפֵא: "הַגּוּף שֶׁלְּךָ בְּסֵדֶר גָּמוּר, אֶלָּא שֶׁאַתָּה חַלָּשׁ מְאֹד וַחֲסֵרִים לְךָ חֳמָרִים חֲשׁוּבִים בַּדָּם. כְּדֵי לִהְיוֹת בָּרִיא אַתָּה צָרִיךְ לֶאֱכֹל מַאֲכָלִים יְקָרִים וּמְשֻׁבָּחִים, וְלָקַחַת אֶת הַתְּרוּפָה שֶׁרָשַׁמְתִּי לְךָ – הַמְּחִיר שֶׁלָּהּ הוּא מָאתַיִם רוּבָּל".

הַקַּמְצָן כִּמְעַט הִתְעַלֵּף כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת הַמְּחִיר הַגָּבוֹהַּ שֶׁל הַתְּרוּפָה. בְּקֹשִׁי הִצְלִיחַ לִמְצֹא אֶת הַדֶּלֶת כְּדֵי לִבְרֹחַ מֵהָרוֹפֵא הַזֶּה.

שְׁמוּל-בֶּר לֹא הִסְכִּים לִקְנוֹת אֶת הַמַּאֲכָלִים הַמְשֻׁבָּחִים וְאֶת הַתְּרוּפָה הַיְקָרָה, וְכָךְ הוּא נִהְיָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר חַלָּשׁ. נִדְמֶה הָיָה לוֹ כִּי הוּא כְּבָר רוֹאֶה אֶת מַלְאַךְ הַמָּוֶת מִתְקָרֵב אֵלָיו וְרוֹצֶה לָקַחַת אֶת נִשְׁמָתוֹ. לֹא הָיְתָה לוֹ בְּרֵרָה, וְהוּא חָזַר אֶל הָרוֹפֵא וְהִתְחַנֵּן אֵלָיו: "תִּרְשֹׁם לִי שׁוּב אֶת הַתְּרוּפָה הַיְקָרָה, אֲנִי אֲשַׁלֵּם כַּמָּה שֶׁתֹּאמַר לִי – הָעִקָּר שֶׁלֹּא אָמוּת".

אָמַר לוֹ הָרוֹפֵא: "קֹדֶם תַּסְבִּיר לִי מֶה עָבַר עָלֶיךָ, לָמָּה נִהְיֵיתָ כָּל-כָּךְ רָזֶה וְחוֹלֶה?"

סִפֵּר הַקַּמְצָן לָרוֹפֵא אֶת הַסִּבָּה לַמַּחֲלָה שֶׁלּוֹ.

צָחַק הָרוֹפֵא וְאָמַר: "כַּמָּה כֶּסֶף חָסַכְתָּ בְּכָךְ שֶׁלֹּא אָכַלְתָּ אֹכֶל בָּרִיא? אֲפִלּוּ אִם חָסַכְתָּ בְּכָךְ אֶלֶף רוּבָּל אוֹ אַלְפַּיִם – בְּמַה זֶּה עָזַר לְךָ? עַכְשָׁו תִּצְטָרֵךְ לְבַזְבֵּז סְכוּם כֶּסֶף גָּדוֹל הַרְבֵּה יוֹתֵר עַל רוֹפְאִים וְעַל תְּרוּפוֹת, וַעֲדַיִן לֹא בָּטוּחַ שֶׁיַּצְלִיחוּ לְהַצִּיל אֶת הַחַיִּים שֶׁלְּךָ!"

מַסְבִּיר לָנוּ הֶ"חָפֵץ חַיִּים":

יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁעוֹבְדִים קָשֶׁה בִּשְׁבִיל לְהַשִּׂיג כֶּסֶף, לֹא רוֹצִים לָתֵת צְדָקָה לַעֲנִיִּים, בּוֹרְחִים מִגַּבָּאֵי הַצְּדָקָה שֶׁמְּבַקְּשִׁים מֵהֶם לִתְרֹם, וְאַף פַּעַם אֵינָם רְגוּעִים מֵרֹב שֶׁהָרֹאשׁ שֶׁלָּהֶם עָסוּק בַּשְּׁאֵלָה אֵיךְ לֶאֱסֹף עוֹד וָעוֹד כֶּסֶף.

צָרִיךְ לִזְכֹּר, שֶׁאִם נוֹתְנִים צְדָקָה מַרְוִיחִים הַרְבֵּה יוֹתֵר. מִי שֶׁלֹּא רוֹצֶה לָתֵת מִשֶּׁלּוֹ לַאֲחֵרִים – לֹא יַרְוִיחַ, אֶלָּא יַפְסִיד בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁלָּמַדְנוּ: "עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר" – בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר, וּ"בִרְכַּת הַשֵּׁם הִיא תַעֲשִׁיר".


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 4.4 (121 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

יומן "שנה וברכותיה" לשנת תש"פ - הרבנית ימימה מזרחי

65לרכישה

מוצרים נוספים

ערכת חזרה ללימודים לבנות - חיים ולדר וילדות מספרות על עצמן

ערכת חזרה ללימודים לבנים - חיים ולדר וילדים מספרים על עצמם

ערכת חזרה ללימודים - מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל

ילדים מספרים על עצמם בקומיקס 3 - חיים ולדר

60 גיבורים - הרב יוסף ברוק

סדר הדורות הקצר - הרב שלמה בניזרי

לכל המוצרים