פרשת חוקת

גם אם זה לא מה שאני רוצה, העיקר שזה מה שהשם רוצה

צריך אמונה פשוטה, אמונה בשם ובמשה עבדו, אמונת חכמים. תמימה זה לשון שלמות, אי אפשר לקיים חצי מהתורה, ולחיות תחת הנהגת הרב "נוח"

| ח' תמוז התשע"ח |
אא

הפרשה פותחת במילים "זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה". אומרים המפרשים, קבלו את מצוות התורה כחוקה, חוק שצריך לקיים אפילו ללא הבנה.

בדור דעתני כמו שלנו, לא פשוט לקבל את העובדה שקיום המצוות הוא קודם כל מסיבה של "גזרה גזרתי, חוקה חקקתי", כמו שרש"י מפרש.

כשם שהפרה האדומה צריכה להיות תמימה, כך האדם צריך לקבל את חוקי התורה מתוך אמונה תמימה, מתוך תחושת שלמות, ככתוב "תּוֹרַת ה' תְּמִימָה, מְשִׁיבַת נָפֶשׁ" (תהילים י"ח, ט').

תפקידה של הפרה האדומה לטהר את האדם מן הטומאה - לשון אטימות המרחיקה את הנפש מהשמחה בעבודת השם.

 

מה גורם להתרחקות האדם מן האמונה עד כדי אטימות?

כל החטאים באים מההתרחקות מהתורה ומהאור המחייה שבה.

"ואתם הדבקים בה' אלוהיכם חיים כולכם היום!" – נמצא שאדם הרחוק מהתורה נחשב למת, מכיוון שאין בו שום דבר מהמאור המחייה שבתורה.

כשהאדם מתחיל להתעסק עם שאלות מיותרות וספקות – הוא נמצא בחוסר תמימות. "תָּמִים תִּהְיֶה, עִם ה' אֱלֹקֶיךָ" (דברים י"ח י"ג), צריך אמונה פשוטה, אמונה בשם ובמשה עבדו, אמונת חכמים. תמימה זה לשון שלמות, אי אפשר לקיים חצי מהתורה, ולחיות תחת הנהגת הרב "נוח", מצד אחד להתענג על הקידוש בערב שבת ואחרי הארוחה להתענג על הטלוויזיה.

תורת השם צריכה להיות תמימה, בלי התחכמויות מיותרות.

תם – בהיפוך אותיות – מת, התמימות היא "משיבת נפש", היא מחזירה את הדעת לאדם ואת התובנה שמטרת החושך היא להאיר.

כפי שמוסבר בספר עץ החיים של האריז"ל: "דע כי טרם שנאצלו הנאצלים ונבראו הנבראים היה אור עליון פשוט ממלא כל המציאות". במציאות הזאת נבראו הנשמות ככלי לקבל את שפע האור וההטבה של הבורא. אלא שקרה שם דבר נוסף, הנשמות הרגישו תחושת בושה לקבל את כל האור הזה בלי להתייגע עבורו כלל, לכן נבראה מציאות חדשה שנקראת חשך, חלל פנוי, בלשון הקבלה, בריאת החושך נקראת חקיקה.

הבורא חקק חקיקות של חושך שכל מטרתן להתמלא שוב באור על ידי קיום חוקת התורה.

בפרשה שלנו מופיעה שירת הבאר, בארה של מרים, וכתוב בה, "עֲלִי בְאֵר, עֱנוּ-לָהּ. בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים, כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם, בִּמְחֹקֵק, בְּמִשְׁעֲנֹתָם".

המילים, "בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים, כָּרוּהָ", הן ראשי תיבות "בחשך".

הבאר שנותנת מים, חיים, שפע, אור, עולה ממקום החושך, מקום החקיקה.

"כי אשב בחושך, ה' אור לי" – תאמרי לעצמך "אני בעליה, הלוך וגדול", שאי תפילה בכל יום על ה"חיים" תבקשי לחיות את החיים מתוך אמונה, פשיטות ותמימות.

 

השמחה מטהרת את הנפש מטומאתה

מובא בליקוטי מוהר"ן (תורה נ"ה אות ד') ש"פרה" היא בחינת "תפילה" – ונשלמה פרים שפתינו, ונמצא שעניין פרשת פרה, לטהר טמאים וכו', הוא דווקא על ידי מילי דשטותא, שעל ידי זה יכולים להעלות הניצוצות של השכינה הקדושה מגלותא.

וכנ"ל בליקוטי הלכות, נמצא שיש שייכות גדול בין עניין של מילי דשטותא לפרשת פרה.

המילה פורים דומה למילה פרה ובזה יובנו דברי רבינו ז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב תורה עד) וזה לשונו: אחר פורים קורין פרשת פרה שהיא הכנה לפסח, כי פרשת פרה קורין כדי שיהיו נזהרין ליטהר מטומאת מת, כדי שיהיו טהורין לעשות הפסח, ובתחילה הוא בחי' פור, כי פורים ע"ש הפור, ואח"כ נעשה פרה, כי גם פורים הוא בוודאי הילוך ודרך לפסח". ולכן קיום המצוות תוך שלמות מושך שמחה וטהרה לאדם.

 

דבר אל הסלע - אל תכה בו!

הפרשה הזאת מלאה בשינויים ותהפוכות - מות מרים, הסתלקות הבאר, משה מכה בסלע, מות אהרון.

התורה מלמדת אותנו שדיבורים יכולים לרכך גם סלע קשה.

משה רבנו נדרש לדבר עם הסלע, אך הוא מכה בו.

זו לא הדרך, הקדוש ברוך הוא מלמד אותנו לשמור תמיד על לשון נקיה, מרוממת.

אומר רבי נחמן שכאשר מרים הנביאה נפטרת, פתאום אין מים, הסתלקה הבאר, וזה מכיוון שמרים היא הנביאה - הנביעה, שממנה נבע הכוח העצום של האמונה בעם ישראל, היא זו שדברה דבורים מעצימים, מעולם לא "הכתה בסלע", מכיוון שהאמונה שלה השפיעה מים חיים ושוקקים המחיים כל נפש עייפה.

מילותיה המעודדות עוד מהיותה ילדה לאבא שלה, למשה בתיבה: "אתה תצליח!, אתה תהיה הגואל!", היא זו ששרה עם הנשים ואספה את תופי הנגינה לרגע הגדול של הגאולה.

אך, אומר רבי נחמן כאשר הדיבורים שלה הפכו להיות ציניים, חמים כגחלי אש, היא מתה במדבר צין.

כאשר הדיבור של האדם מתחיל להצטנן, להתקרר מאמונה והופך לציני, אז נגמרת ההשפעה התמימה ו"הוא מת"!

פרשת חקת הגיעה בחודש תמוז. בספר היצירה כתוב שהחוש בנפש המקושר לחודש הזה הינו חוש הראיה. ולכן יש לעבוד על ראיה חיובית בימים האלה, ידוע גם שהחודש הזה זמן של דינים לא עלינו, זמן של חסרונות גדולים. ולכן הפרשה מכינה אותנו למלא את החלל הפנוי באור על ידי התמקדות במה שיש לי ולא במה שאין!

מה שחשוב זה לשנן ולדעת שהכל לטובה וכל החסרונות החשוכים הם רק כלים שעתידים להתמלא באור!

 

טיפ: תמימות זה לדעת להשלים עם מה שהשם מזמן לך, גם אם זה לא מושלם...

העיקר לחיות מתוך שלמות ושלום. לדעת שאם משהו לא הולך כמו ש”אני” רוצה – העיקר הוא שככה השם רוצה!


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 4.5 (88 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

חומש אור החיים עם ביאור אור לעיניים

320לרכישה

מוצרים נוספים

כמים ליבך - הרבנית ימימה מזרחי

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

ילדים מספרים על עצמם 11 - חיים ולדר

חבורת תריג 4 - בתעלומת בבל - חיים ולדר

חבורת תריג - עונה 7

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים