ופריו מתוק

השיב לחבירו שגם מחר ר"ח, כדי שיבוא להתפלל בבית הכנסת

היהודי הופיע למחרת בבוקר בבית הכנסת. הודעתי לו מיד שטעיתי, ובכל זאת הוא נשאר להתפלל עמנו

(צילום: shutterstock)
אא

גבאי בית כנסת באחד הערים, פנה אל מו"ר שליט"א בשאלה הבאה:

בבית הכנסת שלנו, מעטים הם הבאים להתפלל שחרית בימות החול. אולם ביום ראש חודש, בית הכנסת כמעט מלא... וזאת משום שישנם כאלו שמתפללים בשאר ימי החודש ביחידות בביתם, וביום ראש חודש, 'זמן כפרה לכל תולדותם', מגיעים לתפילת הציבור בבית הכנסת, לומר הלל בשירה וזימרה, קריאת התורה, וקדושת 'כתר' בתפילת מוסף.

והנה, ביום ראש חודש שבט (שהוא יום אחד בלבד), אחד מאלו שפוקד את בית הכנסת רק בראשי חודשים, פנה אלי טרם עזיבתו את בית הכנסת, וביקש לברר: "האם גם מחר ראש חודש?".

"בוודאי", השבתי... חשבתי בליבי, האיש מן הסתם לא יגלה שמחר לא ראש חודש, וכשיגיע מחר לתפילת שחרית, אתנצל בפניו ואומר שטעיתי והיום לא ראש חודש. ובוודאי שכאשר כבר יהיה בבית הכנסת, יישאר להתפלל במניין... (הגבאי הדגיש, שאותו יהודי אינו 'חשוד' להתפלל ערבית ולא לברך ברכת המזון, כך שאין חשש שיבוא לומר 'יעלה ויבוא' שלא בראש חודש).

וכך אכן אירע, היהודי הופיע למחרת בבוקר בבית הכנסת. הודעתי לו מיד שטעיתי, ובכל זאת הוא נשאר להתפלל עמנו.

אך כעת ליבי נוקפי, שמא היה אסור לי לשנות מן האמת כדי להביא את האיש להתפלל בבית הכנסת?...

השיב מו"ר שליט"א:

במסכת שבת (קט"ו.) מסופר, שרבה רצה להפריש את בני ביתו מאיסור מסויים, ואמר להם שקיבל איגרת מארץ ישראל שהדבר אסור. ומבאר רש"י שאמר כן כדי שיקבלו את דבריו ויימנעו מדבר זה. עוד מצינו בגמרא (שם קל"ט.), ששלחו 'בני בשכר' (שם מקום) לשאול את לוי: האם מותר לנטות כילה בשבת? והשיב להם: "חזרנו על כל צידי כילה, ולא מצינו לה צד היתר"! ושואלת הגמרא: הרי מצינו אופן של היתר? ומשיבה הגמרא: "לפי שאינן בני תורה", דהיינו אילו היה מגלה להם את צד ההיתר, היו מקילים עוד יותר אפילו במקום שבאמת אסור. והגר"ח פלאג'י זצ"ל (בספרו 'החפץ חיים' י"ט-ל"ז), ציין לגמרא זו וכתב: מבואר מכאן שמותר לשנות מן האמת כדי שלא יבואו להקל באיסורים. ויעויין בפלא יועץ (ערך גניבה), שכתב כי מותר לגנוב דעת חבירו כדי להצילו מאיסורים. (וע"ע בשו"ת התעוררות תשובה ח"א סי' ל"ו).

ויתכן לבאר, שהאיסור לשנות מן האמת ולגנוב את דעת הזולת, שייך כאשר גורם עוולה לחבירו, או שגורם לו להחזיק לו טובה וכדומה, אך כאשר מיטיב עמו, פעמים שהדבר מותר. והצלת חבירו מחטא, זוהי הטבה גדולה עבורו. (וכל זה הוא רק באופן שלא ניתן כלל להצילו מחטא בדרך אחרת שאינה כרוכה בשינוי מן האמת).

אולם, לכאורה נידון שאלתנו אינו עוסק בהפרשה מחטא, אלא באחד שחפץ לזכות את חבירו במצוה, ועדיין לא מצינו שמותר לשנות מן האמת לשם כך.

אכן, נראה לטעון, שלא לבוא לתפילה בציבור בבית הכנסת, גם הוא חטא! כי נאמר במסכת ברכות (ח'.): "אמר ריש לקיש, כל מי שיש לו בית הכנסת בעירו (או בשכונתו), ואינו נכנס שם להתפלל - נקרא 'שכן רע'. ולא עוד אלא שגורם גלות לו ולבניו", (וכן נפסק בשו"ע סי' צ' סי"א). וביאר ה'פרישה' בב' אופנים: א) שנעשה שכן רע לבריות הדרים בשכונתו, כיון שהוא גורם שאין השכינה שורה עליהם. ב) כמו ששכן רע אינו נהנה בשכנות חבירו, כן הוא מראה עצמו שאינו נהנה שתגור השכינה איתו.

אמנם, במקום שעלול להיגרם חשש חילול השם, בכך שאותו יהודי יכול להבחין שחבירו שיקר לו, ויבוא חלילה להתריס נגד משפטי ה' יתברך ונגד שומרי התורה - אזי פשוט שאין לשנות לו כלל מן האמת!

לסיכום: יתכן שהיה מותר (בקושי), לומר ליהודי שגם מחר ראש חודש, כדי שיבוא להתפלל בבית הכנסת ולא ייקרא 'שכן רע'. אולם, במקרה שעלול להיגרם חילול השם, בכך שיגלה האיש שרימו אותו, ויקרא תגר על שומרי התורה, חלילה מלשנות לו מן האמת!

לרכישת ספרי "ופריו מתוק" מהידברות שופס.

הנקראים ביותר
הידברות שופס

מעבר לסגולה - הרב אליהו עמר

55 לרכישה

מוצרים נוספים

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

ספר קהלת עם פירוש ’נזר חכמה’ של הרב זמיר כהן

יפה באמת

הפרשה בה נולדת

שבויות

התחושות שלי - חיים ולדר

לכל המוצרים