גדולי ישראל על חינוך: ללמוד איך ללמד

בשעת הלימוד

הגאון הגדול רבי יצחק זילברשטיין שליט"א:

מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן שליט"א, אומר: בשעת הלימוד, המלמד חייב להיות מרומם.

(ועידת החינוך החמישית, אדר תשע"ג)

כיצד ללמד גמרא באופן שכולם יבינו

הגאון הגדול רבי יצחק זילברשטיין שליט"א:

שאלתי את מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן שליט"א, איך מעבירים שיעור שימצאו בו ענין החלשים והמצוינים, ואמר שהמלמד יכין טוב הגמרא.

ואבאר דבריו: ילד קיבל מצלמה בפורים, ורדף אחרי חברו לצלמו, אך הוא לא רצה. מכיוון שרדף אחריו ולא הרפה, הוא הסיט עם ידו את חברו ובטעות שבר את המצלמה. הלך המלמד ואמר לתלמידים, 'ילדים, מי יודע להשיב מה הדין?', ורמז שהוא מתכוון לפרק כיצד הרגל בבבא קמא.

הילדים מצאו שהגמרא דנה במקרה ששור אחד קם על השור השני ורצה להורגו – אם הייתה לו דרך להישמט, העליון חייב, ואם אין דרך, פטור. הילד שרצה לצלם את חברו, הרי הוא כמו השור העליון, והילד שלא רצה הוא השור התחתון, אם יכול להדפו מבלי לשבור חייב, ואם אין דרך הוא פטור.

זו התשובה: כל עמוד גמרא אפשר ללמוד עם הסיפור הזה. להשקיע מחשבה, במקום שור לספר על מצלמה.

(ועידת החינוך החמישית, ניר עציון, אדר תשע"ג)

באיזו רמה לומר את השיעור לתלמידים

הגאון רבי מרדכי בונם זילברברג שליט"א, רב שיכון ה' בני ברק:

שאלתי את רבינו מרן ראש הישיבההגראי"ל שטינמן שליט"א, בדרך כלל כיתה מורכבת ממוכשרים, בינוניים וחלשים. באיזו רמה צריך לומר את השיעור לתלמידים?

והשיב: לבינוניים, שבזה יהיה תועלת לכולם, גם למוכשרים וגם לחלשים, שאם הם יתאמצו יוכלו להתחבר לדברים.

(ועידת החינוך העשירית, שבט תשע"ו)

לדאוג לרוב התלמידים

כ"ק האדמו"ר מביאלא שליט"א:

המלמד ימסור את השיעור בכיתה ברמה שהבינונים יבינו, חייבים להתחשב עם רוב התלמידים, התלמידים שמסוגלים יותר ילמדו באופן פרטי מסכת נוספת.

אין למנוע מכל הכיתה מבצע או לימוד מסוים, בגלל ילד אחד שאינו מסוגל להשתתף. אכן, יש קושי רב בזמננו שהכיתות מורכבות ממספר רב של תלמידים ברמות שונות, שלא כמו בעבר לפני כמאה שנה, שלא היו מלמדים כיתות, אלא, היו שוכרים מלמד לכל משפחה, וכן בנש"קים קיבלו מלמד אישי. היום, ב"ה, התרבו התלמידים ואי אפשר לתת לכל אחד מלמד, אך על המלמד לדאוג לרוב התלמידים.

(בפני משלחת רבני "ועדת החינוך", כ' בשבט תשע"ד)

החדרת סיפוק בלימוד להגברת חשקת התורה

הגאון הגדול רבי משה הלל הירש שליט"א:

חשיבות רבה לכך שהמלמדים יחדירו סיפוק בלימוד בקרב התלמידים, שכך תתעצם חשקת התורה בצעירי הצאן.

(כנס חינוך למנהלים במודיעין עילית, מוצאי שב"ק פרשת ויקהל, אדר א' תשע"ו)

ללמד בנועם ורכות

מרן הגאון רבי גרשון אדלשטיין שליט"א, ראש ישיבת פוניבז':

חובה כיום ללמד בנועם וברכות ולא תחת לחץ ועל המחנך לגלות הערכה לתלמידיו.

(לקראת מעמד החינוך השנתי בבני ברק, אייר תשע"ו)

שהתלמיד יחוש בנוח

מרן ראש הישיבה הגרמ"י ליפקוביץ זצוק"ל:

מו"ר הגאון רבי שלמה היימן זצוק"ל, היה מסביר לתלמיד בלשון שלו: "כך וכך שאלת, לכך וכך התכוונת". הוא דאג שהתלמיד יחוש בנוח וישמח בלימוד התורה.

(ועידת החינוך השלישית, ניר עציון, תשע"א)

איזה מתוק מדבש ה'תוספות'!

מרן ראש הישיבה הגרמ"י ליפקוביץ זצוק"ל, הרחיב על הדרך החינוכית המשפיעה בה הקפיד לנקוט, וסיפר כי תלמידו מרן שר התורה הגאון רבי חיים קניבסקי שליט"א, סיפר על ההתרגשות שעוררה בימי נעוריו הדרך שבה באמצע לימוד התוספות היה מכניס בתלמידים יראת שמים ומדבר על כך: "איזה מתוק מדבש התוספות!"

צוין עוד, כי מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א, בראותו ברבו דוגמא של מופת רוחני, היה מחבב לעמוד לידו בתפילת  שמונה עשרה בעת שהתפללו יחדיו בכולל חזון איש.

(ועידת החינוך השלישית, ניר עציון, תשע"א)

להחדיר בתלמידים את השאיפה לידיעת התורה

רבינו מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל:

והנה, ידוע כי ראשית הכל היא ההתמדה והשקיעות בעסק התורה. יש להחדיר בתלמידים את השאיפה לידיעת התורה, אשר אי אפשר לקנותה אלא על ידי שקיעה תמידית.

ואמנם עיקר הלימוד הוא בהבנת הדברים. ומאוד יש להשקיע עמל ויגיעה להאיר את עיני התלמידים להרגילם ללמוד במתינות ובהבנה, באופן שתהא משנתם ברורה ובהירה. ובעזרת ד' יתברך יזכו להתענג ממתיקות התורה הקדושה, ותתגבר אהבתם ותשוקתם להשקיע בה כל מעייניהם.

(הובא ע"י הגר"י לורנץ שליט"א, בוועידת החינוך השנייה, ניר עציון, תש"ע)

האם לעודד תלמיד מצטיין ללמוד עם תלמיד חלש

נשאל מרן פוסק הדור הגר"נ קרליץ שליט"א, האם לעודד תלמיד מצטיין ללמוד עם תלמיד בינוני או חלש על מנת לעזור לו?

והשיב, כי אי אפשר לתת בזה כלל, משום שאין זה מתאים לכל אחד, אבל אם יש בחור שזה מתאים לו, יש לעודדו לכך!

(מפי בנו הגראי"ש קרליץ שליט"א, ועידת החינוך)

עד כמה חובת המחנך לדאוג לחלשים

נשאל הגאון הגדול רבי יצחק שיינר שליט"א, מה הגדר ועד כמה מחובת המחנך ומגיד השיעור לעזור ולדאוג לחלשים?

והשיב: הזכרנו כמה פעמים את דברי מרן בעל החזון איש זיע"א, שכדי להיות מחנך צריך שכל תלמיד יהא חשוב אצלו כבן יחיד, וכמובן שאם היה לאב בן חלש, היה דואג עבורו כמה שיכול.

(לכותב השורות, שבט תשע"ד)

משל האריה

סיפר הגה"צ רבי חזקיהו משקובסקי שליט"א, משגיח ישיבת "ארחות תורה":

שלחו אותי לשאול את רשכבה"ג מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן שליט"א, איך מחנכים את הילדים לכך ש'גם כי יזקין לא יסור ממנה'.

ואמר לי, מה זה 'גם כי יזקין לא יסור ממנה', וכי יש דבר שהוא בלא עבודה? כדי ללמוד צריך לעבוד!

שאלתי, והרי כתוב, 'יראת ד' טהורה עומדת לעד', איך עושים זאת לעד?

אמר לי רבינו שליט"א, הרב'עס כבר מסוגלים ליראת שמים והבעיה היא רק התלמידים?...

ונשא משל נפלא: תספר לילד קטן על אריה, תראה לו תמונות, הוא לא יפחד. תן לו פעם אחת לראות אריה, הוא יברח קילומטר. לא צריך כבר להסביר לו ולא להראות לו שום תמונות.

לא יעזור לדבר על פחד מהקב"ה, אם חיים את הבורא עולם, אם לצוות איכפת ומרגיש, ממילא ירגישו התלמידים.

(לכותב השורות)

להחדיר יסודות תוך כדי הלימוד

כ"ק גאב"ד מאקאווא שליט"א:

כ"ק מרן אדמו"ר ה"צמח צדיק" זיע"א מויז'ניץ, שמע מבנו, כ"ק מרן אדמו"ר ה"אמרי ברוך" זיע"א, כי למד ב'חדר' את דברי רש"י הקדוש על לבן: "רשע היה שהקדים לפני אביו". המלמד למד זאת בשטחיות ולרבי מאוד כאב, מדוע לא ניצל את העניין לחיזוק כיבוד אב ואם, שזה יסוד חיי האדם. למחרת הוציא את הילדים מה'חדר' הזה, כיון שלא סמך עוד על המלמד!

הנה כי כן, כאשר לומדים בגמרא ומשניות, יש לנצל את העניין לעניינים האלה ולעורר לבבם של הצעירים. או אז מרגיש הנער כי כל הכוונה היא רק לטובתו, להציל אותו מטעותו, מילדותו עד סוף ימיו.

חז"ל הקדושים השרישו בדבריהם הקדושים השפעה רוחנית נשגבת. כמובן גם בדברי הראשונים והאחרונים. גם בספרי גדולי הדור הזה, ניתן לשאוב קדושה, ואמנם יש ליזהר מללמוד בספרי מחברים שאינם יראי ד'.

(ועידת החינוך השמינית, ניר עציון, תשע"ה)

לתת הרגשה ויכולות שהתלמיד מסוגל

רבי אברהם ישראל גומבו שליט"א, מנהל ת"ת קרלין סטולין:

תעזרו לשאיפות, לתת לתלמידים יעדים גבוהים. היעדר הגדרה של יעדים, לאן הוא צריך להגיע, זו אחת הנקודות שמפריעה לתלמיד לגדול.

היה לנו תלמיד שעבד ארבע שנים על קריאה. הילד משום מה החליט ונתנו לו בלב את ההרגשה והיכולות שהוא מסוגל. לפני תקופה פגשתי את אביו וסיפר לי כי בנו נבחן שמונה מאות דפי גמרא ב"מבחן סיכה". "הוא חתן ובאתי לתת לך ההזמנה", אמר. מדובר בבחור שהיה עם הארץ בגיל שתים עשרה ועתה הוא תלמיד חכם מובהק! הכל עניין של שאיפות.

(ועידת החינוך העשירית, שבט תשע"ו)

החזרה היא עיקר הלימוד

רבינו מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, למשלחת רבנים ומחנכים:

להדגיש אצל התלמידים שהחזרה היא עיקר הלימוד וצריך לעשות הכל בשביל 'ידיעת התורה'.

(כנ"ל)

ההספק לא יבוא על חשבון ההבנה

בעניין "צורת הלימוד", אמר רבינו מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, למשלחת רבנים ומחנכים:

ללא הלימוד במתינות והרצון להבין את הסוגיה לעומקה, הרי זה חיסרון בעצם הלימוד. חובה לדאוג שההספק לא יהיה על חשבון ההבנה.

(כנ"ל)

תלמיד הנופל שוב ושוב

נשאל מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי שליט"א: ישנם בחורים המתקשים מאד בהבנת הגמרא וככל שהם מנסים הם נופלים שוב ושוב, מה לעשות?

השיב מרן שליט"א: "צריכים להתפלל".

(לקראת ועידת החינוך העשירית, שבט תשע"ו)

להשקיע בתלמיד בעל איכות

הגאון הגדול רבי יעקב אדלשטיין שליט"א:

מרן הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצוק"ל, אמר לי, כמה שחשוב לטפח ולהשקיע הרבה בתלמיד שהוא בעל איכות, שיכול לצמוח ממנו אדם גדול יותר וצדיק יותר.

צריך להשקיע בבעלי כישרונות ובעלי מידות טובות ולגדל אותם יותר.

(כנ"ל)

שמחה בלימוד הגמרא

הגאון הגדול רבי יעקב אדלשטיין שליט"א:

בלימוד הגמרא צריכים להוסיף גם את השמחה!

(כנס ארצי למנהלי מוסדות החינוך העצמאי, ניר עציון, כסלו תשע"ו)

מילתא דבדיחותא בתחילת השיעור

הגאון הגדול רבי שלום כהן שליט"א, ראש ישיבת "פורת יוסף":

אם הגמרא אומרת שרבא היה אומר בתחילת השיעור "מילתא דבדיחותא" כדי לקרב את התלמידים לגמרא, אז זה מורה דרך עבורנו.

(הוועידה הארצית השנתית - בני הישיבות, אדר ב' תשע"ו)

ריכוז מלא בשעת הלימוד

כ"ק האדמו"ר מביאלא שליט"א:

חשוב מאד שהתלמידים יהיו בריכוז מלא בשעת הלימוד, גדולי ישראל היו יכולים ללמוד שתים עשרה שעות, אך עיקר החשיבות הייתה שהם היו בריכוז מלא כשהם למדו.

(בפני משלחת רבני "ועדת החינוך", כ' בשבט תשע"ד)

כיצד ללמד על מה שאירע עם יוסף הצדיק ושבטי ק-ה

הגאון הגדול רבי יעקב אדלשטיין שליט"א, רבה של רמת השרון:

כשאנו לומדים את פרשת וישב, זו פרשה קשה מאוד. ילדים קטנים עלולים לחשוב שהייתה קנאה בתוך המשפחה, בין יוסף והאחים. אבל כשמלמדים את זה צריך ללמד לפני הכל על מי אנחנו מדברים, פחד לדבר!

יוסף הצדיק! ראובן הצדיק! שמעון הצדיק! שמעון פסק כך, ויכוחים להלכה, לומדים את הפסוקים.

נכון, את הפשט צריך ללמד, אבל את היחס שלנו זה כל כך גבוה מאיתנו... תלוי באיזו כיתה מסבירים כבר את הרמב"ן, אבל כשמסבירים את הפסוקים כפשוטם צריך לדעת כל הזמן שאנו מדברים על קדושי ארץ, שבטי ק-ה!

(כנס ארצי למנהלי מוסדות החינוך העצמאי, ניר עציון, כסלו תשע"ו)

עד כמה מחויבים בתלמיד שאינו מבין את החומר הנלמד

מרן ראש הישיבה הגרמ"י ליפקוביץ זצוק"ל:

שאלתי פעם את מו"ר מרן הגה"צ רבי אליהו לופיאן זצוק"ל, עד כמה מחויבים בתלמיד שאינו מבין את החומר הנלמד?

והשיב לי, כי החיוב הוא בדיוק כמו שהאבא היה עושה בעבור בנו. כפי שהיה עושה הכל כדי שבנו יתקדם, כך צריך ומחויב לעשות בשביל תלמידו, בתנאי שלא יהיה מזיק לאחרים.

(ועידת החינוך השלישית, ניר עציון, תשע"א)

להדגיש בכל משנה והלכה את חובת הקיום

מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי שליט"א, למשלחת מחנכים:

חובת המחנך להנחיל יראת שמים לתלמידים ולהדגיש בכל משנה או הלכה הנלמדים, לא רק את פרטיה והלכותיה, אלא, גם את חובת הקיום.

בדרך זו של חיזוק ליראה וחיבור לנותן התורה שציווה עליהן, יחלחלו הדברים לליבות התלמידים ויהיו בניין לקומתם הרוחנית על ידי דרך ארץ שקדמה לתורה.

(לקראת כנס מעמד החינוך למנהלי הת"תים בבני ברק, אייר תשע"ו)

להעמיד תלמידים שיעסקו בהלכה בעמקות

הגאון רבי נתן בן סניור שליט"א, ראש ישיבת "בנין ציון":

בצוואת הגאון הגדול רבי בן ציון אבא שאול זצוק"ל, הנחה להעמיד תלמידים אשר ימשיכו את הדרך לעסוק בהלכה בעמקות, ובפרט בסוגיות החמורות של חושן משפט.

(מעמד סיום מסכת בכולל אורח חיים במוסדות "בנין ציון", אדר א' תשע"ו)

ללמד לקחים מפרשיות התורה

כ"ק גאב"ד מאקאווא שליט"א:

יש ללמד את התלמידים לקחים מפרשיות התורה ופרשת השבוע, כמו שכתב הרמב"ן באיגרת הקודש שלו: "וכאשר תקום מן הספר, תחפש באשר למדת, אם יש בו דבר אשר תוכל לקיימו".

כך ידע החניך שהתורה הקדושה מעוררת ומחנכת אותו.

(ועידת החינוך השמינית, ניר עציון, תשע"ה)

לימוד מידות טובות בתלמודי התורה

הגאון רבי צבי אודסר שליט"א, ראש ישיבת "עטרת התורה":

ביקש ממני יהודי שאשאל את גדולי ישראל, מרן ראש הישיבה הגרמ"י ליפקוביץ זצוק"ל ויבלחט"א מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן שליט"א, שילמדו בתלמודי התורה באופן מיוחד על מידות טובות ובין אדם לחבירו, ושניהם ענו כמדומני בשפה אחת: אין צורך לעשות זאת, כאשר המחנכים לומדים עם התלמידים גמרא תמיד יש לימוד של מוסר והמחנך יכול להרחיב על כך בפני התלמידים.

וחשבתי להוסיף, שאפשר לשתף את התלמידים מה דעתם על המקרה הזה, וכך אנו יכולים לרומם את התלמידים.

(ועידת החינוך, ניר עציון)

המטרה בעריכת מבחן לתלמידים

נשאל מרן הגר"ג אדלשטיין שליט"א, מהי מטרת מבחן בגמרא, האם לדרוש יותר מיכולותיו של הבחור כדי שיתאמץ להגיע להישגים על אף הקושי הגדול הכרוך בכך, או שמא עדיף לערוך מבחן שמותאם יותר לרמת ידיעתו כדי לתת לבחור תחושת הצלחה?

והשיב: מטרת המבחן היא אך ורק שהבחור יראה וירגיש הצלחה, שייווכח שהוא יודע, וזה ייתן לו כח וחשק להמשיך ולהשקיע בלימוד תורתנו הקדושה.

(לרבני מוסדות "אהל אשר" בביקור הדרכה במעונו, שבט תשע"ה)

איך לנהוג עם ילד שהתאמץ אך אינו מצליח במבחן

כ"ק האדמו"ר מביאלא שליט"א:

יש להחשיב מאמץ של כל ילד ולתגמל אותו בפרס על המאמץ אף כשאינו הגיע להישגים. כדאי שהפרס יהיה שונה מהילד שהגיע להישגים.

(בפני משלחת רבני "ועדת החינוך", כ' בשבט תשע"ד)

מתוך הספר "סברי מרנן", מאת יחיאל סבר