יום כיפור

ערב יום הכיפורים: מנהג הכפרות והלכותיו

כמה תרנגולים צריך לקחת ומה עושים איתם? מה עושים בזמן השחיטה, ומהו פדיון כפרות?

שתף במייל
| ו' תשרי התשפ"ב |
(צילום אילוסטרציה: פלאש 90)
whatsapp
אא

מנהג הכפרות בתרנגולים בעשרת ימי תשובה, יסודתו בהררי קודש עוד מימות הגאונים למעלה מאלף שנה, והיום כבר נהגו כן בכל תפוצות ישראל. ומהדרים לקחת תרנגולים לבנים דוקא, כדי לרמוז מה שנאמר (ישעיה א יח): "אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים, כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ". (רכב)

 

מספר התרנגולים

המנהג לקחת תרנגול זכר לכל אחד מבני הבית הזכרים, ותרנגולת נקבה לכל אחת מבני הבית הנקבות. ולמעוברת, טוב לקחת תרנגול אחד ושתי תרנגולות מספק, שאולי העובר זכר ואולי נקבה. אבל אם קשה לו קצת, די בתרנגולת אחת למעוברת, כי העובר הוא חלק מאמו. ומי שאין ידו משגת, די שיקח תרנגול זכר אחד לכל בני הבית הזכרים, ותרנגולת נקבה אחת לכל בנות הבית. (רכב, רכה)

 

חליפתי. תמורתי. כפרתי.

המנהג לומר בעת שמסובב את התרנגול סביב לראש המתכפר: "זה חליפתך זה תמורתך זה כפרתך, זה התרנגול ילך לשחיטה, ואתה תכנס לחיים טובים ולשלום". וכשמסובב התרנגול סביב לראשו, אומר: "זה חליפתי זה תמורתי זה כפרתי, זה התרנגול ילך לשחיטה, ואני אכנס לחיים טובים ולשלום". (רכה)

 

"וכפר בעדו ובעד ביתו"

טוב שיקדים לסובב את התרנגול על עצמו תחילה, ואחר כך יסובב על בני ביתו. וכמו שנאמר אצל הכהן הגדול בעבודת המקדש ביום הכיפורים, "וכפר בעדו ובעד ביתו", כדי שיבוא זכאי ויכפר על האחרים. (השל"ה, חוות יאיר, כף החיים. רכה)

 

הרהורי תשובה

יש לאדם להרהר בתשובה בשעת עשיית הכפרות, ויחשוב בלבו שכל מה שעושים עתה לעוף, דוגמת ארבע מיתות בית דין, ראוי היה להעשות בו. כי בעת שהשוחט אוחז את הסימנים בצוואר העוף הוא דוגמת 'חנק', וכששוחטו הוא 'הרג', וכאשר משליכו וחובטו בקרקע כשהוא מפרפר, הוא דוגמת 'סקילה', וכאשר מחרכים ומהבהבים אותו באש הוא דוגמת 'שריפה'. ועל ידי שהוא מדמה בנפשו כך ומהרהר בתשובה, ה' יתברך אשר ימינו פשוטה לקבל שבים, מוחל לו. (רכד)

 

שחיטה

לא ישחט את העוף על יד עוף אחר חי, משום צער בעלי חיים, וגם מחשש שמא תצטמק הריאה של העוף החי מהפחד ויהיה טרף. (יו"ד סימן לו סעיף יד. רכח)

 

כיסוי הדם

קודם השחיטה, יכין עפר הראוי לכיסוי הדם, ויאמר בפיו: "עפר זה יהיה לכיסוי דם העופות". ויתן עפר על הארץ, וישחט מעל העפר באופן שהדם יזוב על העפר, ובגמר השחיטה, יכסה את הדם בעפר, וקודם שיכסה יברך: "בא"י אמ"ה אשר קדשנו במצוותיו, וציונו על כיסוי הדם בעפר". (רכז)

לא יכסה את הדם בעפר אלא לאחר בדיקת הסכין. ומצוה זו של כיסוי הדם שייכת לשוחט, כי התורה אמרה: "ושפך את דמו וכיסהו בעפר", מי ששפך - יכסה. אך טוב וכדאי שלאחר שקיים השוחט את המצוה בעוף הראשון, יכבד את בעל העוף בעופות הבאים, [וטוב שיאמר לו השוחט שיכסה בשליחותו]. ומצוה לחזר אחר מצוה חשובה זו, ובפרט בזמן הזה שאינה מצויה כל כך. ואם נמצאים כמה מבני הבית, כל אחד יברך על העוף שלו ויכסה. והוא הדין לנשים בכל זה. (רכז)

 

פדיון כפרות

לאחר השחיטה, ימלח את העוף כדין ויאכל אותו. ויתן את דמי פדיון התרנגולים לעניים. וזה עדיף יותר משיתן להם את התרנגולים עצמם, מחשש שמא יתביישו העניים, שלאחר שהשליך את עוונותיו על העוף נותנו להם. (רכה)

 

כפרות בכסף

יש נוהגים לעשות את הכפרות בכסף, ולוקח מחיר של עוף ומסובב את הכסף מעל הראש, ואומר: "זה הכסף ילך לצדקה, ופלוני יכנס לחיים טובים ולשלום".

מקיימים עכשיו 'פדיון כפרות בהידברות' בהידור!

היכנסו עכשיו להידברות, והעבירו את דמי ה'פדיון כפרות' לנזקקים, כדי שגם גם להם יהיה מה לאכול בחג... לחצו כאן.

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

50לרכישה

מוצרים נוספים

הגדה של פסח הרב זמיר כהן:

ערכה לילדים לליל הסדר

והגדת - הרבנית ימימה מזרחי

כיסוי פסח מהודר מסאטן משובץ אבנים עם נצנצים מוזהבים מעוגל

גביע קידוש מהודר "להבה"

ערכת יצירה מעמד מהודר לבקבוק יין

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה