סיון רהב מאיר על פרשת שופטים: לתרגם מעברית לעברית

הייתי בת 14, והרב דיבר והרעים בקולו, ואני לא הבנתי כלום: "שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך אשר ה' אלוקיך נותן לך! זה אומר שצריך לשים שופטים ושוטרים אצלנו, בשערים שהשם ברא לנו. תסתכלו על הפרצוף שלנו – העיניים, האוזניים והפה הם שערי הפרצוף, וצריך לשים בהם שופטים ושוטרים. לשים לב מה אנחנו מכניסים לגוף, לתודעה, מה אנחנו אוכלים, מה שומעים, רואים, וגם מה מדברים ואומרים החוצה".

לא הבנתי מילה. יש פער גדול בין השפה ה"דוסית" והתורנית היומיומית לבין זו החילונית-ישראלית. הקפיצות בין עבר להווה, בין תורה שבכתב לבין תורה שבעל פה – כל זה בלבל אותי אז מאוד. לא הכרתי גם את העובדה שכמעט תמיד יש מסר חינוכי, לפעמים מפורש ולפעמים בין השורות, ושיש איזו תכלית שגם אם לא מזכירים אותה בכל דרשה, תמיד מרחפת מלמעלה.

מישהי שישבה אז לידי, באותו אירוע לפני כ-20 שנה, לחשה לי הסבר: "הרב לקח את הפסוק הראשון של פרשת השבוע, פרשת שופטים: 'שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך'. מה שהוא אומר זה מדרש, זו פרשנות. הפסוק אומר שצריך למנות שופטים ושוטרים אמיתיים, פיזיים. אבל זה רק הפסוק, הרב מתייחס אליו כאל רעיון על ה'שערים' בפנים של האדם, ועל כך שצריך לשים בהם 'שופטים ושוטרים'. לי למשל ברור מה הוא רוצה להגיד לנו, בני הנוער, בקהל. הוא מתכוון שאנחנו צריכים לחשוב באילו תכנים אנחנו צופים, כלומר מכניסים לעיניים, או אם אנחנו מדברים לשון הרע, כלומר מה אנחנו מוציאים מהפה".

כל שנה מחדש, הפסוק הזה שפותח את פרשת "שופטים" מזכיר לי את המעמד ההוא, את הפער שחשתי, ואת הרצון שהתורה תהיה יותר מובנת ונגישה.

תרופה נגד גאווה

מהי הסכנה הגדולה ביותר כשמצליחים ועולים לגדולה? גאווה. ההיסטוריה מלאה בשליטים אכזריים ושיכורי כוח. פרשת השבוע מזהירה את המלך וכותבת עליו: "לְבִלְתִּי רוּם לְבָבוֹ מֵאֶחָיו". הביטוי הזה גורם לפרשנים רבים להתעכב על המכשול המרכזי שמול המלך. השלטון, ההצלחה, המעמד הגבוה, הפרסום – כולם מציבים סכנה. הכוח משחית. המלך עלול לשכוח מאיפה בא ומה מקור כוחו, ולשים את עצמו במרכז. רבנו יונה כותב: "לבלתי רום לבבו מאחיו – הוזהרנו בזה להסיר מנפשנו מידת הגאווה, ושלא יתגאה הגדול על הקטן". כלומר, לא רק המלך נמצא בסכנה כזו, אלא כל אחד מאיתנו, בכל משרה חדשה, תפקיד או מעמד חדש, עלול להתגאות יותר מדי. גם פקיד בעל כוח בעירייה וגם עיתונאי בכיר. ומה עושים כשנכנסים לקבוצת סיכון כזו? התורה מציבה סייגים רבים בפני השליט, ואחד מהם הוא עצם הקשר לתורה. המלך אמור לכתוב לעצמו ספר תורה וללמוד בו, כתרופה מפני ההתנשאות והשררה: "וְהָיְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו לְמַעַן יִלְמַד לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹוקיו לִשְׁמֹר אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת וְאֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה לַעֲשֹׂתָם –  לְבִלְתִּי רוּם לְבָבוֹ מֵאֶחָיו".

לתקן ליקויים

ליקוי חמה היסטורי בשידור חי. מיליארדי אנשים ברחבי העולם עקבו אחרי התופעה האסטרונומית הנדירה, שנייה אחרי שנייה. האירוע המרהיב והמרתק הזה התרחש בדיוק בשעות שבהן החל ראש חודש אלול, חודש התשובה והרחמים. חודש שלא עוסק בשינוי גרמי השמיים ולא במה שמתרחש בכוכבים רחוקים, אלא במה שקורה הכי עמוק בפנים. באדם, במידותיו, בדיבורו ובהתנהגותו.

חגי תשרי לא נוחתים עלינו פתאום. בכל שנה אנחנו מקבלים חודש עבור הכנה, מחשבה וגם אופטימיות. אפשר לשנות, אפשר להשתנות. אפשר לתקן יחסים בין אדם למקום ובין אדם לחברו. אבל את זה אי אפשר לתעד בשידור חי רצוף, וזה מורכב ומסובך אפילו יותר ממערכת השמש והירח. ליקוי החמה השבוע הזכיר לי את הסיפור הבא:

לפני כחמישים שנה, כשבאו וסיפרו לרב יוסף כהנמן שניל ארמסטרונג הגיע לירח, הוא פתח את וילון חדרו, הצביע לעבר האנשים ברחוב, ואמר: "אדם לירח הגיע, אדם לאדם עדיין לא הגיע!".

שלום לתמימות

האם זו מחמאה, להיות אדם תמים? האם מישהו מאיתנו יציין זאת כתכונה חיובית של מישהו? לא ממש. בראיון עבודה או כשמבררים על הצעה לדייט, אף אחד יגיד בהתלהבות "כדאי לך, הוא מה-זה תמים!". אבל בפרשת השבוע מופיע פסוק מקסים: "תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיךָ". הוא מזכיר לנו שתמימות היא לא סתם נאיביות ילדותית, אלא תכונת אופי חיונית.

הפסוק מופיע בפרשה על רקע האזהרה מפני עולם המאגיה והכישוף ושאר סוגים של עבודה זרה. כלומר, תמים הוא אחד שלא מנסה לנחש את העתיד בדרכים פסולות ושגויות, אלא מקבל את המציאות ומחפש את הטוב שבה. הוא לא מתמכר למיסטיקה ול"מה יהיה", אלא מאמין אמונה תמימה בבחירה החופשית של האדם וביכולת שלו לתקן ולהשפיע. רש"י מגדיר זאת כך: "תמים תהיה עם ה' אלוקיך – התהלך עמו בתמימות ותצפה לו, ולא תחקור אחרי העתידות, אלא כל מה שיבוא עליך קבל בתמימות, ואז תהיה 'עם ה' אלוקיך'".

אז אפשר לאחל שיהיה לנו יום תמים?

להצטרפות לקבוצת "החלק היומי" של סיון רהב מאיר, נא לשלוח בהודעת ווטסאפ את שמכם בלבד למספר 054-8151949

לרכישת ספרה החדש של סיון רהב מאיר, "הסטטוס היהודי", דרך הידברות שופס, חייגו 073-2221250 או הקליקו כאן.