ותן חלקנו

ותן חלקנו: מי ראוי לתואר תלמיד חכם?

אֳנִיָּה שֶׁהִפְלִיגָה טְעוּנַת אֲבָנִים שִׁמְּשָׁה לְאֶחָד מִצַּדִּיקֵי עַמֵּנוּ כְּמָשָׁל מַרְהִיב לִסְפִינַת הַחַיִּים שֶׁל כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ. עַל כָּךְ - בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ

| י"ט אב התשע"ז |
אא

אָמַר רַב אָשֵׁי: כָּל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁאֵינוֹ קָשֶׁה כַבַּרְזֶל - אֵינוֹ תַלְמִיד חָכָם… אֲמַר לֵהּ רַבִּי אַבָּא לְרַב אָשֵׁי… דִּכְתִיב, "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל" - אַל תִּקְרֵי "אֲבָנֶיהָ" אֶלָּא "בּוֹנֶיהָ". אָמַר רָבִינָא: אֲפִלּוּ הָכֵי, מִבְּעֵי לֵהּ לֶאֱנָשׁ לְמֵילַף נַפְשֵׁהּ בְּנִיחוּתָא, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָסֵר כַּעַס מִלִּבֶּךָ" וְגוֹ' (תענית, דף ד/א)

 

בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ מְתֹאֶרֶת אַרְצֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה : "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם, לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ. אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל, וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחֹשֶׁת".

אָמַר רַב אָשֵׁי: כָּל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁאֵינוֹ קָשֶׁה כַבַּרְזֶל, אֵינוֹ רָאוּי לַתֹּאַר תַּלְמִיד חָכָם. כְּלוֹמַר: לְאַחַר שֶׁהִסִּיק כִּי כָךְ הַהֲלָכָה, יַעֲמֹד עַל דַּעְתּוֹ וְאַל יֵחַת .

אָמַר רַבִּי אַבָּא לְרַב אָשֵׁי: אֲנִי לוֹמֵד יְדִיעָה זוֹ מִן הַפָּסוּק: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַּרְזֶל". אֶת הַמִּלָּה "אֲבָנֶיהָ" יֵשׁ לִדְרֹשׁ כְּאִלּוּ נִכְתַּב "בּוֹנֶיהָ", וְכָךְ מְלַמֵּד הַפָּסוּק: בּוֹנֶיהָ שֶׁל הָאָרֶץ, הֲלֹא הֵם תַּלְמִידֵי הַחֲכָמִים הַמְקַיְּמִים אֶת הָעוֹלָם, מְשׁוּלִים כַּבַּרְזֶל.

אָמַר רָבִינָא: אֵין כַּוָּנַת הַדְּבָרִים שֶׁתַּלְמִיד חָכָם יְסַגֵּל לְעַצְמוֹ אֶת מִדַּת הַתַּקִּיפוּת, אֶלָּא עַל הָאָדָם לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ לִנְהֹג בְּנַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר : "וְהָסֵר כַּעַס מִלִּבֶּךָ, וְהַעֲבֵר רָעָה מִבְּשָׂרֶךָ".

* * *

מֶסֶר מְהַדְהֵד עוֹבֵר אֵלֵינוּ מֵהָ"אֲבָנִים" הַלָּלוּ. תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הֻשְׁווּ לַאֲבָנִים, הַמְסַמְּלוֹת קֹשִׁי, הֵן כְּבֵדוֹת וְקָשֶׁה לְשֵׂאתָן. אָכֵן, קַבָּלַת הַתּוֹרָה קְרוּיָה "עֹל", עֹל תּוֹרָה וּמִצְווֹת.

מַה פִּשְׁרוֹ שֶׁל עֹל זֶה?

שִׁמְעוּ סִפּוּר.

יֶלֶד בֶּן שְׁמוֹנֶה הָיָה.

הוּא נִצַּב עַל רְצִיף הַנָּמֵל, בְּאוֹתָהּ תְּנוּחָה שֶׁבָּהּ עָתִיד הָיָה לַעֲמֹד כַּעֲבֹר שָׁנִים רַבּוֹת לִפְנֵי קָהָל רַב וּלְהַרְצוֹת אֶת דְּבָרָיו.

עֵינָיו הַפִּקְחִיּוֹת הִבִּיטוּ וְחָדְרוּ דֶּרֶךְ דָּפְנוֹת הָאֳנִיּוֹת שֶׁנִּכְנְסוּ וּבָאוּ אֶל הַנָּמֵל. הַצְּפִירוֹת מַחֲרִישׁוֹת-הָאָזְנַיִם, הָיוּ עֲבוּרוֹ כְּמַנְגִּינָה עֲרֵבָה, וְצַעֲקוֹת הַסַּבָּלִים וְגַעֲרוֹת רַבֵּי הַחוֹבְלִים, הִשְׁתַּלְּבוּ בְהַרְמוֹנְיָה מֻפְלָאָה בְּאָזְנָיו.

לֹא לְחִנָּם הִגִּיעַ הַיּוֹם אֶל הַנָּמֵל. זוֹ תְקוּפָה אֲרֻכָּה שֶׁהִבְחִין בְּתוֹפָעָה מוּזָרָה הַמִּתְרַחֶשֶׁת בַּנָּמֵל. אֳנִיּוֹת עֲנָק פּוֹרְקוֹת אֶת סְחוֹרָתָן בַּנָּמֵל, וּבְתֹם הַמְּשִׂימָה, טֶרֶם שׁוּבָן אֶל הַיָּם הַגָּדוֹל, מַעֲמִיסִים עֲלֵיהֶן סַלְעֵי עֲנָק, אוֹ-אָז הֵן יוֹצְאוֹת לְדַרְכָּן.

מֶשֶׁךְ שָׁנִים הִכִּיר אֶת הַתּוֹפָעָה, אַךְ יוֹם אֶחָד שָׁאַל אֶת עַצְמוֹ, לְשֵׁם מָה מַטְעִינִים אֶת הָאֳנִיּוֹת בְּאַבְנֵי עֲנָק, כְּלוּם חֲסֵרוֹת אֲבָנִים בַּיַּעַד שֶׁאֵלָיו מַפְלִיגוֹת הָאֳנִיּוֹת?

הוּא פָנָה פְּעָמִים אֲחָדוֹת אֶל רַב הַחוֹבֵל, אַךְ הַלָּה פְטָרוֹ בְּקֹצֶר רוּחַ. בְּסוֹפוֹ שֶׁל יוֹם עֲבוֹדָה, נִפְנָה אֵלָיו רַב הַחוֹבֵל וְהִסְבִּיר: הַמִּסְחָר בֵּין הָאֲרָצוֹת מְבֻסָּס עַל יְבוּא וְעַל יְצוּא. מְיַצְּאִים סְחוֹרָה מִמְּדִינָה אַחַת וּמְיַבְּאִים אוֹתָהּ לִמְדִינָה אַחֶרֶת.

בְּצֵאת הָאֳנִיָּה אֶל הַיָּם הַגָּדוֹל, עָלֶיהָ לִהְיוֹת טְעוּנָה וּמְלֵאָה, שֶׁאִם תְּהֵא רֵיקָנִית, תִּטַּלְטֵל בֵּין גַּלֵּי הַיָּם הַגָּדוֹל וּפְעָמִים לֹא תַעֲמֹד בַּגַּלִּים הַגְּבוֹהִים וּבַסְּעָרוֹת וְתִשְׁקַע לִמְצוּלוֹת הַיָּם. לָכֵן, יֶלֶד יָקָר, הַמְּדִינוֹת שֶׁמְּיַצְּאוֹת וְגַם מְיַבְּאוֹת, מַעֲמִיסוֹת סְחוֹרָה עַל אֳנִיּוֹתֵיהֶן; אַךְ מְדִינָה זוֹ, עֲנִיָּה הִיא, אֵין לָהּ מַה לְּיַצֵּא, וְרַק מְיַבְּאִים אֵלֶיהָ אֶת מַחְסוֹרָהּ; לֹא נוֹתְרָה כָל בְּרֵרָה, אֶלָּא לְהַעֲמִיס בַּאֲבָנִים אֶת הָאֳנִיּוֹת הַשָּׁבוֹת אֶל הַיָּם הַגָּדוֹל לְאַחַר שֶׁהֵן פּוֹרְקוֹת אֶת מִטְעָנָן בַּנָּמֵל, כְּדֵי שֶׁיִּצְלְחוּ אֶת הַיָּם בְּשָׁלוֹם.

חָלְפוּ עָבְרוּ שָׁנִים.

וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיְהִי לְמַגִּיד מֵישָׁרִים שֶׁל הָעֲיָרָה קְרִינִיק, וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר:

בִּימֵי יַלְדוּתִי סִפֵּר לִי רַב חוֹבֵל, מַדּוּעַ מַטְעִינִים אֲבָנִים גְּדוֹלוֹת עַל אֳנִיּוֹת רֵיקָנִיּוֹת.

מוֹרַי וְרַבּוֹתַי, "יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה, וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה". עָלֵינוּ לִצְלֹחַ אֶת יַם הַחַיִּים. בַּשָּׁעָה שֶׁעָמְדוּ רַגְלֵינוּ לְמַרְגְּלוֹת הַר סִינַי, הֻטְּלָה עָלֵינוּ הַמְּשִׂימָה הָאֱלֹקִית לְקַיֵּם אֶת מִצְווֹת הַתּוֹרָה, חֻקֶּיהָ וְאִסּוּרֶיהָ, וְלַהֲגוֹת בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. כָּךְ עוֹבֵר הַיְּהוּדִי אֶת הַחַיִּים. מָלֵא. גָּדוּשׁ. עָמוּס. "הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְווֹת". נְשָׁמָה גְדוֹלָה זְקוּקָה לְמִטְעָן רַב, אִם לֹא תֻטְעַן, תְּרַחֵף וְתָעוּף לְלֹא כִוּוּן וְאֶל יַעֲדָהּ לֹא תַגִּיעַ.

עַתָּה, הִמְשִׁיךְ הַמַּגִּיד, נָבִין לַאֲשׁוּרָם אֶת דִּבְרֵי חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה : "כָּל הַמְקַבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה, מַעֲבִירִים מִמֶּנּוּ עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ"; הָעֹל יֻטַּל גַּם יֻטַּל עַל הָאָדָם, שֶׁכָּךְ טִבְעוֹ שֶׁל עוֹלָם. בְּרַם, יְהוּדִי הַמְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ עֹל תּוֹרָה, וּמְמַלֵּא אֶת עַצְמוֹ בְּעֹל חִיּוּבִי, אֵין צֹרֶךְ לְהַטִּיל עָלָיו אֶת עֹל הַחַיִּים, אֵין צֹרֶךְ לְהַעֲמִיסוֹ בַּאֲבָנִים וּבִסְלָעִים…

מתוך ספרון הלימוד היומי "ותן חלקנו" - חוויה רוחנית מרגשת. לקבלת ספרון התנסות חינם, הקליקו כאן.

הנקראים ביותר
הידברות שופס

הכי חזק שיש - חיים ולדר

69לרכישה

מוצרים נוספים

הרב זמיר כהן - המדריך המלא לנישואין מאושרים

USB הרב יגאל כהן - שמע

שנה וברכותיה - היומן השנתי של הרבנית ימימה מזרחי תשע"ח

מגש לחלה מהודר מזכוכית

חובות הלבבות עם פירוש כאיל תערוג

קופת צדקה מהודרת

לכל המוצרים