פרשת תרומה

פרשת תרומה: אהבה לא קונים בכסף, אבל עם כסף אפשר לבטא אהבה

מה שורש המילה תרומה ומה היא מלמדת אותנו על האופן בו אפשר להשתמש בכסף למטרות רוחניות?

| ד' אדר התשע"ז |
(צילום: shutterstock)
אא

'וזאת התרומה אשר תקחו מאיתם' 'מאת כל איש אשר ידבנו ליבו תקחו את תרומתי' .המילה 'תרומה' שגורה מאד בשפתנו, כל נתינה לזולת, לצדקה, למוסד כל שהוא, לציבור או ליחיד – נקראת תרומה. אפשר גם לתרום דם, לתרום זמן, וכדומה. מה המובן של המילה תרומה? מדוע 'תרומה' ולא נתינה, או נדבה וכדומה?

פרשני הפשט, וכך גם תרגום אונקלוס,  פירשו את המילה 'תרומה' מלשון 'הפרשה', אולם כמדומה כי השורש והמקור הראשוני של המילה הוא 'הרמה' – כפי שמצינו בכמה מקומות בלשון המקרא 'והרמותם תרומה להשם'.

דומנו כי הקשר בין המושגים מתפרש בדרך זו. כל נתינה של ממון או ערך, למטרה נעלית, הינה הרמה של הדבר הנתרם מהמערכת החומרית למערכת הרוחנית!

ידועה גם המשוואה 'ממון' בגימטרייה 136 כמנין 'סולם': משמעות רמז זה, כי הממון יכול להיות סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, תפקידנו להרים את הממון ואת כל האמצעים החומריים העומדים לרשותנו, ולהפוך אותם לרוחניים ומקודשים בהיותם משמשים כאמצעים לנתינה וחסד או להרבות תורה וכבוד שמים. ואם תרצו, על הסולם הזה עולה גם האדם עצמו, גם הוא מתרומם ומתעלה על ידי הממון. כאשר הוא לוקח את האמצעים שיכולים לספק לו הנאות חומריות והוא מייעד אותם למען מטרות נעלות – הוא מתעלה ומתרומם!

כסף...

כסף.... איזו מילה... כמה עוצמה טמונה בכסף, כבר אמר החכם באדם 'הכסף יענה את הכל'. מהו מקור המילה כסף?

אחד מגדולי הפרשנים והבלשנים, רבי אברהם אבן עזרא, מגלה כי המילה כסף שורשה במילה 'כיסופים' כמו 'נכסוף נכספת אל בית אביך' (בראשית ל"א ל') – הכסף נושא את כל האפשרויות, את כל מה שהאדם נכסף אליו...!  אם האדם מרכז את מאווייו להנאות חומריות ברור שפחות או יותר: 'הכסף יענה את הכל' אולם שלמה המלך בא ללמד כי גם אם אדם צמא לרוחניות הוא יכול לרכוש הרבה ממנה בכסף: הוא יכול להרבות תורה וחסד, והוא יכול גם לספק לעצמו עזרים לימודיים או מורה פרטי שיסייע לו להתקדם בתורה, הוא יכול להיות שותף ממש של לומדי התורה על ידי הסכם שותפות של יששכר וזבולון, או למלא את נפשו סיפוק של הטבה לזולת.

אהבה לא קונים בכסף

לא הכל קונים בכסף. 'לב' לא קונים בכסף, אהבה לא קונים בכסף. אבל אפשר לבטא אהבה בכסף, ואפשר לצרף לב למתת כסף, כמו שנאמר כאן בפרשה 'מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי'. כאשר אדם נותן את הממון החביב לו, בו מונחות כל תקוותיו וכל מאודו, הריהו נותן את לבו... וככל שהמאמץ גדול יותר, ככל שההקרבה משמעותית יותר ומעומק הלב,  כך הנתינה חשובה יותר והיא הראויה לבנין המשכן. תרומות לבניינו נלקחו מכל אדם באשר הוא – ובתנאי שתהא זו נתינה של 'אשר ידבנו לבו'. 

את המשכן לא בנו בכסף. הקדוש ברוך הוא שנתן לעם ישראל את ביזת מצרים וביזת הים ונותן לכל אחד את ממונו, אינו זקוק לכסף שלנו, אבל הוא חפץ בלב שלנו... מאת כל איש אשר ידבנו לבו – תקחו את תרומתי!   

שקלים נגד שקלים

ומעניינא דיומא של פורים המתקרב: המן נותן עשרת אלפים כיכר כסף כדי לקבל את הסכמת אחשוורוש להרג היהודים. בפשוטו יש להניח כי הוא בא לפצות את אוצר הממלכה על אובדן הכנסות. אולם חכמינו אומרים כי ל'תרומתו' זו של המן היה משקל סגולי גבוה, וכי מחצית השקל שבה נצטווינו בכל שנה – באה להיות משקל נגד לשקליו של המן, ולבטל את הגזירה של אותם עשרת אלפים ככר כסף. מה כוחם של שקלי המן? מדוע צריך להעמיד נגדם קונטרה?

יתכן שכאשר אדם נותן את ממונו הוא מכניס באותו ענין את כח הרצון והשאיפות שלו.  כאשר אדם נותן סכום נכבד במיוחד – הוא כבר בגדר 'מקריב' מעצמו, זהו בסופו של דבר אחד מההיבטים של קרבן שאדם מקריב. כך גם כשהמן חפץ להפעיל עוצמות רוחניות הוא משקיע משאבי רצון – כסף גבוהים ומכניס את התהליך למהלך של 'אין דבר העומד בפני הרצון'.

אינני יודע האם זהו ההסבר המספק והמוחלט, אבל בודאי הרעיון נכון. כאשר אדם מתאמץ ומשקיע מעבר ליכולתו עבור ענין מסויים הוא מניע כוחות מוגברים. כאשר אדם תורם מכספו והוא משקיע בכך את עומק רצונו – הוא מוסר דבר מהותי מעצמו. ואם הוא עושה זאת כדי לזכות לאיזו הצלחה או ברכה משמים – יש לכך משקל מאד נכבד, בוודאי לא פחות ממשקלם של השקלים של המן...

מעובד מדברי הרב מנחם יעקובזון, ראש ישיבת 'מאור יצחק' במושב חמד

הטור מתפרסם לעילוי נשמת מנחם ורחל שרעבי ע"ה.

הנקראים ביותר
הידברות שופס

בחסדך בטחתי - הרב יגאל כהן

55 ש"חלרכישה

מוצרים נוספים

המכתב - הרב יצחק פנגר

ספר קהלת עם פירוש ’נזר החכמה’ של הרב זמיר כהן

אנשים מספרים עצמם 9 - חיים ולדר

ילדים מספרים על עצמם 10 - חיים ולדר

משולש שחור - דגם 1012

נטלה מודרנית "ציפורים מעגל"

לכל המוצרים