אחת שאלתי

פרשת וישב לילדים: "הזמינו אותך ל... הגבהה"

איך לימד שמעון את ראובן הפטפטן לקח? והאם מותר היה לו לעשות זאת?

| כ"ו טבת התשע"ז |
אא

וְהִיא שָׁלְחָה אֶל חָמִיהָ (בְּרֵאשִׁית ל"ח, כ"ה). מִכָּאן אָמְרוּ, נֹחַ לוֹ לָאָדָם שֶׁיַּפִּילוּהוּ לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ וְאַל יַלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בְּרַבִּים (רַשִׁ"י).

מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה: רְאוּבֵן רָגִיל לְפַטְפֵּט בְּקוֹל-רָם בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה וּקְרִיאַת הַתּוֹרָה. הַמִּתְפַּלְּלִים בִּקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ לַחְדֹּל מִדִּבּוּרָיו, אַךְ זֶה אָטַם אֶת אָזְנָיו וְלֹא שָׁמַע לָהֶם, וְהִמְשִׁיךְ לְדַבֵּר וּלְדַבֵּר, וּלְהַפְרִיעַ לְכָל סְבִיבוֹתָיו.

בְּשַׁבָּת אַחַת הִכְרִיז הַגַּבַּאי: 'יַעֲמֹד רְאוּבֵן בֶּן פְּלוֹנִי', וְהָיָה זֶה בַּעֲלִיַּת חֲמִישִׁי. אַךְ רְאוּבֵן, כְּהֶרְגֵּלוֹ, הָיָה בְּלַהַט הַפִּטְפּוּטִים, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁלֹּא שָׁמַע שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ לַעֲלוֹת לַתּוֹרָה, וְלֹא יָדַע כְּלָל הֵיכָן עוֹמְדִים בַּקְּרִיאָה... הֶחְלִיט שְׁכֵנוֹ שִׁמְעוֹן לְלַמְּדוֹ לֶקַח, אַחַת וּלְתָמִיד.

מֶה עָשָׂה? - נִגַּשׁ לִרְאוּבֵן וְלָחַשׁ בְּאָזְנָיו: 'קָרְאוּ לְךָ לַעֲשׂוֹת - - - הַגְבָּהָה'!

נִגַּשׁ רְאוּבֵן בִּזְרִיזוּת לְסֵפֶר הַתּוֹרָה, וּלְעֵינֵי כָּל הַמִּתְפַּלְּלִים הַנִּדְהָמִים, אָחַז אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה בְּיָדָיו, הִגְבִּיהוֹ וְאָמַר בְּקוֹל: 'וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל'...

אִי אֶפְשָׁר לְתָאֵר אֶת עָצְמַת הַבּוּשָׁה שֶׁאָחֲזָה בִּרְאוּבֵן כְּשֶׁתָּפַס מָה אֵרַע. הָיָה זֶה, כָּאָמוּר, בְּמַעֲמַד מִתְפַּלְּלִים רַבִּים שֶׁרָאוּ בְּקַלְקָלָתוֹ, וּבְמֶשֶׁךְ תְּקוּפָה אֲרֻכָּה לֹא יָכוֹל הָיָה לְהָרִים אֶת עֵינָיו לְעֵבֶר חֲבֵרָיו. מַה שֶּׁכֵּן, לְאַחַר הַסִּפּוּר הַמֵּבִישׁ הַהוּא, תָּפַס הַמְשׂוֹחֵחַ אֶת עַצְמוֹ, הֵבִין מָה רוֹצִים מִמֶּנּוּ, וְהִפְסִיק לְדַבֵּר!

כָּעֵת בָּא שִׁמְעוֹן וְשׁוֹאֵל: הַאִם נָהַגְתִּי כַּשּׁוּרָה וְהָיָה מֻתָּר לִי לַעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה, לְהַלְבִּין אֶת פְּנֵי חֲבֵרִי הַחוֹטֵא בְּרַבִּים, כְּדֵי לְמָנְעוֹ מִלְּשׂוֹחֵחַ בְּאֶמְצַע קְרִיאַת הַתּוֹרָה?...

תְּשׁוּבָה

בַּשּׁוּ"עַ (או"ח סי' קכ"ד ס"ז) מְבֹאָר שֶׁגּוֹעֲרִים בַּמְשׂוֹחֵחַ בְּאֶמְצַע הַתְּפִלָּה. וְכָתַב הַפְּרִי מְגָדִים (סי' קכ"ד א"א ס"ק י"א) בְּשֵׁם וָוֵי הָעַמּוּדִים: 'אוֹי לָהֶם לַמְּשִׁיחִים בְּעֵת הַתְּפִלָּה, כִּי רָאִינוּ כַּמָּה בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת שֶׁנֶּחְרְבוּ עֲבוּר זֶה, וְיֵשׁ לְמַנּוֹת אֲנָשִׁים יְדוּעִים עַל זֶה בָּעֳנָשִׁים רַבִּים, וִיבַיְּשׁוּ אֶת הַמְּשִׂיחִים בְּרַבִּים'. וְעַל פִּי זֶה, לִכְאוֹרָה שִׁמְעוֹן הַמְבַיֵּשׁ נָהַג כַּדִּין.

אוּלָם, לְמַעֲשֶׂה נִרְאָה שֶׁדַּוְקָא גְּעָרָה בַּמְשׂוֹחֵחַ מֻתֶּרֶת, כְּדֵי לְמָנְעוֹ מֵהֶעָוֹן הֶחָמוּר שֶׁל שִׂיחָה בִּשְׁעַת קְרִיאַת הַתּוֹרָה. אַךְ לְהַתֵּל בּוֹ בְּתַחְבּוּלוֹת, כְּגוֹן לְהַזְמִינוֹ לְהַגְבָּהָה בִּמְקוֹם עֲלִיָּה, דְּבָרִים אֵלּוּ, הֵם דְּבָרִים מְתֻחְכָּמִים, וְאִם נַתִּיר זֹאת לְכָל אֶחָד, יְכוֹלִים לָצֵאת מִזֶּה מִכְשׁוֹלוֹת, קְטָטוֹת וּמַחֲלוֹקוֹת, וְקָשֶׁה לָדַעַת לְהֵיכָן יַגִּיעוּ הַדְּבָרִים. וְלֹא מָצִינוּ שֶׁהֻתְּרָה הָרְצוּעָה לְגַמְרֵי, שֶׁכָּל אֶחָד יַעֲשֶׂה מִדַּעְתּוֹ כְּכָל הָעוֹלֶה עַל רוּחוֹ.

וְלָכֵן, בְּנִדּוֹן שְׁאֵלָתֵנוּ, שֶׁהַבּוּשָׁה הִיא גְּדוֹלָה מְאֹד, נִרְאֶה שֶׁאֵין הֶתֵּר לְהַתֵּל כָּךְ בַּפַּטְפְּטָן, כִּי עַל זֶה יֵשׁ לְבַקֵּשׁ רְשׁוּת מִבֵּית דִּין, אוֹ מֵהָרַב הַמָּרָא דְּאַתְרָא.

הסיפור מתוך הספר "אחת שאלתי", מאוצרו של הגאון ר' יצחק זילברשטיין

הנקראים ביותר
הידברות שופס

ילדים מספרים על עצמם 9 - חיים ולדר

55לרכישה

מוצרים נוספים

בית אמי - הרבנית בת שבע קניבסקי

הרב זמיר כהן - סט ארכיאולוגיה תנ"כית

ערכה ללימוד אנגלית

ערכת הרב יגאל כהן

אירוע לב

הייתי פעם ילד

לכל המוצרים