חדשות מדע וטכנולוגיה
רוצים לשמור על הלב? לכו לישון בשעה קבועה
מחקר אמריקאי חדש מצא כי לדפוסי שינה קבועים יש השפעה קריטית על בריאות הלב
- הידברות
- ב' סיון התשע"ו
רוצים לשמור על הלב שלכם? הקפידו על שינה מספקת – ולכו לישון כל יום באותה שעה. לדפוס שינה קבוע וצפוי, כך גילה מחקר של אוניברסיטת נורת'ווסטרן בשיקגו, יש השפעה קריטית על בריאות הלב. זמן שינה קבוע עוזר ללב לסנן החוצה הורמונים של סטרס ומוריד את הסיכון לבעיות לב. אנשים עם דפוסי שינה כאוטיים (כאלה ההולכים לישון מידי לילה בשעה אחרת), לעומת זאת, נמצאים בסיכון גבוה מהממוצע ללקות במחלות לב.
העובדה ששינה מספקת חשובה לבריאות ולתפקוד תקין של כל מערכות הגוף ידועה כבר מזמן. רופאים גילו עם השנים שיש קשר בין מחסור בשינה לבין מחלות כמו סכרת, מחלות לב, ואפילו סרטן. אבל המחקר החדש קובע כי הסוד לבריאות שמציעה השינה טמון בכך שהלב מקבל אפשרות לנוח ולחדש את עצמו.
החוקרים מאמינים כי ההשלכות על הבריאות שיש לשינה קשורות למנגנון הפנימי הקרוי 'המקצב הצירקדי'. כמעט לכל היצורים החיים יש מקצב צירקדי - מעין שעון פנימי שמתאים את תפקודי הגוף ל-24 שעות היממה שבהן הארץ סובבת על צירה. אצל בני האדם, המנגנון הזה נשלט על ידי החושים, בעיקר על ידי האופן שבו העין מבחינה באור וחושך והעור חש בשינויי טמפרטורה. בשנים האחרונות הצטברו יותר ויותר עדויות על כך ששינוי המקצב הזה – עבודה בשעות הקטנות של הלילה או נסיעות קבועות בין אזורי זמן שונים - משפיעות לרעה על השעון הביולוגי ויוצרות בעיות בריאות ארוכות טווח.
צוות החוקרים של אוניברסיטת נורת'ווסטרן ביצע ניסוי ב-29 אנשים בריאים שהוגבלו לחמש שעות שינה ביום למשך שמונה ימים, כאשר זמני השינה שלהם עוכבו משמעותית בארבעה מתוך שמונת הימים. הממצאים גילו שהפרעת דפוסי השינה הובילה לקצב לב מוגבר אצל כל המשתתפים בניסוי, וכמו כן התגברה הפרשת הורמון מתח העלול להצר כלי דם ולהעלות לחץ דם. גם כשכבר ישנו, הלב לא נח כמו צריך: בשינה עמוקה קצב הלב אמור להיות מואט, אבל המשתתפים במחקר לא הפגינו שינוי כזה.
"בחברה המודרנית, אנשים פעילים יותר בשעות הלילה המאוחרות", אומרת עורכת המחקר, ד"ר דניאלה גרימלדי. "תוצאות המחקר שלנו מראות שעובדי משמר לילה, שבאופן קבוע אינן מסונכרנים עם המקצב הצירקדי, לא מפיקים תועלת בריאותית ללב מהשינה שלהם לאחר המשמרת". מדובר בממצא משמעותי, בהתחשב בכל ש-15-30 אחוזים מכוח העבודה במדינות המתועשות הם עובדי משמרות, שדפוסי השינה שלהם אינם קבועים ולא מתאימים למקצב הצירקדי.
העובדה ששינה מספקת חשובה לבריאות ולתפקוד תקין של כל מערכות הגוף ידועה כבר מזמן. רופאים גילו עם השנים שיש קשר בין מחסור בשינה לבין מחלות כמו סכרת, מחלות לב, ואפילו סרטן. אבל המחקר החדש קובע כי הסוד לבריאות שמציעה השינה טמון בכך שהלב מקבל אפשרות לנוח ולחדש את עצמו.
החוקרים מאמינים כי ההשלכות על הבריאות שיש לשינה קשורות למנגנון הפנימי הקרוי 'המקצב הצירקדי'. כמעט לכל היצורים החיים יש מקצב צירקדי - מעין שעון פנימי שמתאים את תפקודי הגוף ל-24 שעות היממה שבהן הארץ סובבת על צירה. אצל בני האדם, המנגנון הזה נשלט על ידי החושים, בעיקר על ידי האופן שבו העין מבחינה באור וחושך והעור חש בשינויי טמפרטורה. בשנים האחרונות הצטברו יותר ויותר עדויות על כך ששינוי המקצב הזה – עבודה בשעות הקטנות של הלילה או נסיעות קבועות בין אזורי זמן שונים - משפיעות לרעה על השעון הביולוגי ויוצרות בעיות בריאות ארוכות טווח.
צוות החוקרים של אוניברסיטת נורת'ווסטרן ביצע ניסוי ב-29 אנשים בריאים שהוגבלו לחמש שעות שינה ביום למשך שמונה ימים, כאשר זמני השינה שלהם עוכבו משמעותית בארבעה מתוך שמונת הימים. הממצאים גילו שהפרעת דפוסי השינה הובילה לקצב לב מוגבר אצל כל המשתתפים בניסוי, וכמו כן התגברה הפרשת הורמון מתח העלול להצר כלי דם ולהעלות לחץ דם. גם כשכבר ישנו, הלב לא נח כמו צריך: בשינה עמוקה קצב הלב אמור להיות מואט, אבל המשתתפים במחקר לא הפגינו שינוי כזה.
"בחברה המודרנית, אנשים פעילים יותר בשעות הלילה המאוחרות", אומרת עורכת המחקר, ד"ר דניאלה גרימלדי. "תוצאות המחקר שלנו מראות שעובדי משמר לילה, שבאופן קבוע אינן מסונכרנים עם המקצב הצירקדי, לא מפיקים תועלת בריאותית ללב מהשינה שלהם לאחר המשמרת". מדובר בממצא משמעותי, בהתחשב בכל ש-15-30 אחוזים מכוח העבודה במדינות המתועשות הם עובדי משמרות, שדפוסי השינה שלהם אינם קבועים ולא מתאימים למקצב הצירקדי.