"אנחנו אגודה פמיניסטית"

בתום מלחמת העולם השנייה החליט הרשל פיגנבויים, ניצול שואה, שכדי לשקם את עם ישראל אחר האבדן העצום של השואה האיומה יש להקים אגודה שתעודד ילודה, וכך נוסדה אגודת אפרת. לפני יותר משלושים שנה הצטרף לאגודה הד"ר אלי שוסהיים, היום יושב ראש אגודת אפרת. בהיותו כירורג בכיר בבתי החולים הדסה ושערי צדק, ניגשה אל שוסהיים אישה ועמה בנה בן ה-8 ובשורה בפיה: "רציתי לבשר לך שבזכותך הילד שלי עומד כאן לצדי היום", סיפרה האישה לרופא המופתע. היא הסבירה לו שלאחר התייעצות עם כמה רופאים שהציעו לה לבצע הפלה, החליטה לקבל את עצתו ולהימנע מכך, וב"ה הילד בריא ושלם. באותו רגע למד שוסהיים את הדרך לממש את החלום שהוביל אותו ללמוד רפואה: "למדתי רפואה כדי להציל חיים, והנה בייעוץ פשוט שנתתי לאמו של הילד הזה ניצלו חייו וכל הדורות שאחריו".

ד"ר אליהו שוסהיים, 71, נשוי ואב ל-5 ומתגורר בירושלים, עומד בראש אגודת אפרת, המעודדת ילודה ומציעה עזרה פסיכולוגית, סוציאלית וכלכלית, לנשים במצוקה החוששות מהמשך הריונן. הערך שמוביל אותו הוא הצלת חיים, ולדידו אגודת אפרת היא האמצעי הטוב ביותר להגשמתו של אותו ערך. 3,000 מתנדבות פועלות באגודת אפרת. כשאני שואל את ד"ר שוסהיים אם אני צודק בהנחה שרובן ככולן דתיות, הוא מפתיע אותי: "תתפלא, אבל רובן חילוניות". רוב המתנדבות הן נשים שחוו בעצמן את מה שמכונה "הריון לא רצוי", והתלבטו לא מעט אם לעצור את ההריון או לא. משנעזרו באגדות אפרת והמשיכו את הריונן, הרגישו שלמות עם החלטתן וחיפשו דרך לעזור גם הן לנשים שנקלעו לאותו המצב. המתנדבות מזדהות עם מצוקת הנשים, ובמקרים רבים מביאות עמן את ילדיהן, כדי לעודד את רוחן ולהראות כיצד הצליחו להתגבר על הקשיים, ולמה שווה לחכות.

"ומה תגיד שולמית אלוני?"

אבל אגודת אפרת ידעה זמנים קשים. "היום", מספר שוסהיים, "הצלחנו לחדור לתודעת הציבור, אבל עברנו כברת דרך כדי להגיע לזה, וקמו לנו מתנגדים למכביר". היו זמנים שהאגודה נאלצה לפעול במחתרת. לא פעם הזמינו אנשים ניידת משטרה על מתנדבות שחילקו פליירים. כשרצתה האגודה להגיע לציבור הייתה עושה זאת בדרכים יצירתיות. "היינו מפרסמים בעיתון מודעה קטנה בנוסח: נקלעת להריון לא רצוי? אנחנו הכתובת בשבילך. הקוראות היו בטוחות שמדובר בשירותי הפלות. הן היו מתקשרות ושואלות: ההפלה בחינם?, ואנחנו היינו עונים: תגיעי למשרד ונדבר", משחזר שוסהיים.

כיום האגודה מפרסמת תשדירים בכלי התקשורת הגדולים, פורסת פרסומות בדרכים ומגיעה לכל, אבל שוסהיים לא שוכח את התקופה שבה נמנע מהאגודה לפרסם תשדירים בטלוויזיה. "ח"כ ניצן הורוביץ פנה לרשות השנייה בדרישה להפסיק את התשדירים שלנו, והתשדירים אכן הופסקו במשך שנה שלמה", מספר שוסהיים, "פנינו לבג"ץ והשופט מלצר חייב אותם לבחור מתוך כמה נוסחים שאנחנו נציע ולשדר את הפרסומות שלנו".

מה הפריע להם בנוסח שלכם?

"זה לא הנוסח, זה השם אפרת שמפריע להם. הם לא רוצים לשמוע ממנו. אין סיבה להתנגד כי אנחנו לא דורשים שום דבר, רק נותנים. אנחנו לא מערבים שום אידיאולוגיה דתית, לא מנסים לשכנע, רק נותנים לנשים את מה שמגיע להם, נותנים להם את המידע כדי שהן יוכלו לקבל את ההחלטה".

אז מה באמת מפריע להם?

"גם אני שואל את אותה שאלה. הרי הם יודעים את העובדות. יעל דיין הייתה ח"כ והיא הייתה נלחמת בנו. לימים היא עצמה פנתה אלינו כדי לקבל עזרה עבור מישהי שהכירה. פוליטיקאים רוצים קולות וזה הרבה פעמים המניע. כשמוטה גור היה שר הבריאות, באנו אליו בהצעה שמי שבאה לעשות הפסקת הריון בגלל בעיות כלכליות, תופנה אלינו. חשבנו שהוא בוודאי יעזור לנו, כי הוא היה משבח אותנו. אבל אז הוא הסתכל על הפוסטר שלנו, פשוט מאוד, הסתכל עלינו ואמר: מה תגיד על זה שולמית אלוני?, ובזה זה נגמר. זה קורה עם הרבה פוליטיקאים. אבל אני מברך את המתנגדים כי בזכותם אנחנו עולים לתקשורת ומקבלים פרסום. הבעיה היא כשמתעלמים מאתנו".

"לא ראיתי אחת שהתחרטה"

לפי שוסהיים, למרבית הנשים העומדות לפני ההחלטה הגורלית אם לעצור הריון או לא, אין את כל המידע הנדרש כדי לקבל את אותה החלטה. לכן מטרת האגודה היא מצד אחד לתת לאישה את כל האינפורמציה הנדרשת, ומצד שני לעזור לה בקשיים כלכליים, סוציאליים וכן הלאה, כדי שאלו לא יפריעו לה במהלך ההחלטה. מלבד זה שוללת האגודה כל ניסיון לשכנע את האישה בניגוד לרצונה. "אין אצלנו מניעים דתיים, מוסריים, פילוסופיים וכן הלאה. אני שולל כל שימוש באידיאלים. אין כאן ניסיון שכנוע, רק מתן אינפורמציה אמין, וכיבוד החלטתה של האישה", אומר שוסהיים ומוסיף, "אנחנו האגודה הפמיניסטית ביותר, הליברלית ביותר. אנחנו מציעים להן זכויות מתוך ידיעה, מתוך בחירה. אני נותן להם מידע רפואי. לפני שהיא מחליטה היא צריכה לקבל מידע על הנושא".

אתה אומר שמי שממשיכה לא מתחרטת. זה נתון בדוק?

"אין שום רופא בעולם שיכול להבטיח שמשהו יצליח, אבל אנחנו כן יכולים להבטיח שנשים לא יצטערו אם ימשיכו את ההריון. עשרות אלפי נשים עברו אצלנו וזה הצליח. שמעו אותנו - והחליטו להמשיך. מאותם המקרים לא היה מקרה אחד שבו האישה הצטערה. לעומת זאת, את 95 אחוזים מהנשים שעצרו הריון מלווים רגשי חרטה לכל החיים. אין שום תרופה לרגשי החרטה. אנחנו מלווים את הנשים שנעזרות בנו לאורך כל הדרך ושואלים אותן: אתן שלמות עם המעשה שלכן?. מעולם לא הייתה תשובה שלילית. לא מזמן היה כאן פסיכולוג מקנדה והוא אומר שלפחות 98 אחוזים ממי שעוצרות הריון מתחרטות על כך".

כשאני מנחית על שוסהיים את השאלה הקשה - מה אומרים לאישה שעברה תקיפה וכתוצאה מכך נכנסה להריון - אף שהוא עצמו מעולם לא נתקל במקרה מהסוג הזה, הוא משיב: "קודם כל אני מקבל את כל הפרסומים העולמיים בנושא ההפלות, ועד היום לא קיבלתי שום פרסום מדעי על אישה שעברה דבר נורא כזה ולא הפילה, ואחר כך הצטערה על כך. אבל אם לאישה קשה לגדל את הילד, מבחינה רגשית כמו במקרה שהעלית, אפשר בכל זאת להשלים את תהליך ההריון, ולאחר הלידה למסור את הילד לאימוץ. כך תוכל האישה להימנע משני צדדי הקושי הרגשי ולבחור בבררת מחדל. להימנע מרגשי חרטה שלאחר הפלה, ובו בזמן להימנע מהקושי הרגשי שיש בגידול הילד".

"היהדות היא בעד בחירה"

כשאני שואל את ד"ר שוסהיים כיצד בכל זאת, בהיותו אדם מאמין, הוא מצליח להפריד את החלק האידיאולוגי מדרך העבודה של האגודה, הוא קובע: "זו הדרך היחידה שאפשר להצליח. זה נושא רפואי וכך צריך להתייחס לזה. תתפלא אבל יש לנו לא מעט משפחות שומרי תורה ומצוות, אפילו חרדיות, שבמקרים כלכליים קשים מתפתות לעצור הריון. לפעמים דווקא במקום שהצד האידיאולוגי לא מצליח, הצד הרפואי נוגע לכל אחד". לפי שוסהיים, השיטה של אגודת אפרת, המניחה את האפשרויות בידי האישה מבלי לנסות להתערב בבחירתה, רק היא מצליחה.

"באמריקה יש שתי גישות בנושא עצירת הריון", מספר שוסהיים, "בצד אחד יש את שיטת הפרוצוייס (בעד בחירה), השוללת התערבות כלשהי בהחלטה של האישה. ובצד השני יש את שיטת הפרולייף (בעד חיים), הנלחמת בעצירת ההריון ממניעים מוסריים. אנחנו באגודת אפרת פרוצוייס, מתמקדים בטובת האישה ולא מתערבים בהחלטתה". כשאני שואל אותו מהי עמדת היהדות בנושא, הוא מצטט את הפסוק: "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב, ואת המוות ואת הרע ובחרת בחיים", וחוזר ומדגיש: "ובחרת - היהדות מעודדת בחירה".

באחד הכנסים שנערכו עבור אגודת אפרת באמריקה, הדגישו המארגנים שזו הסיבה להצלחה הגדולה. "פעם ישבו אִתי כמה כמרים", מספר שוסהיים, "הראו לי סרט שמראה הפגנות ומחאות שלהם, פעילויות שונות שנועדו לזעזע ולמנוע עצירת הריון. שאלו אותי מה אני חושב. שאלתי אותם: כמה הצלחתם להציל עד היום?. הם הסתכלו זה על זה והייתה שתיקה ארוכה בחדר. אתם יודעים כמה אנחנו זכינו להציל? 4,000 ילדים מדי שנה, אמרתי להם", מסכם שוסהיים את סוד ההצלחה.

הריון לא רצוי? צרי קשר עם מחלקת אמ"א בהידברות - 073-2221333