מגזין

גר הצדק הסיני: "תמיד האמנתי שיש אלוקים – אבל לקח לי הרבה זמן למצוא אותו"

יעקב עקיבא פרידמן – לשעבר האו ג'יאנג – תמיד ידע שיש עוד משהו, אבל הוא לא ידע מה. אחרי ילדות בסין, מסע לארה"ב והיכרות עם הנצרות והאסלאם, הוא הגיע לבסוף למקום שממנו התחיל הכל, התגייר ועלה לארץ ישראל. "לילה אחד קראתי את ספר דברים", הוא נזכר, "והתחלתי לבכות כמו מטורף. הרגשתי כאילו כל מילה בספר הזה, מגהצת את הלב שלי. כאילו נשרפתי באש"

| כ"ד ניסן התשע"ח |
אא

עד שנת 2008, היהודי היחידי שהכיר יעקב עקיבא פרידמן – אנליסט פיננסי' תושב פרדס חנה וגר צדק מסין – היה ברוך שפינוזה. "למרות שהיה משומד, הוא היה אחד הפילוסופים המועדפים עליי", מחייך פרידמן - האו ג'יאנג לשעבר.

הידע שלו אז ביהדות שאף לאפס, ולמרות שהחזיק עצמו כאדם מאמין, בחלומות הכי רחוקים שלו - לא דמיין שהוא הולך למצוא את האלוקים שלו דווקא ביהדות, ולהיות חלק אינטגרלי דווקא מהעם היהודי.

אבל בקיץ של שנת 2009, הכל השתנה.

ב"מקרה" (אותיות רק מה') הכיר פרידמן (30) באחת הרשתות החברתיות – חבר ישראלי, דרכו למד על ישראל ועל המנטליות הישראלית והיהודית (שסקרנו אותו אז באותה מידה, כמו שסקרנו אותו הנצרות והאסלאם).

פרידמן היה אז סטודנט צעיר בפקולטה לאנליטיקה פיננסית בארה"ב אליה הגיע כדי ללמוד באוניברסיטה, ובה גם הכיר את אשתו אליענה שרה פרידמן (או ג'ינשין ג'יאנג, לשעבר). 

כיום השניים הורים לשלוש בנות מקסימות בגילאי שנתיים וחצי עד חמש וחצי, ומחלקים את זמנם בין גידולן (על ברכי החינוך התורני כמובן) לבין גידול הנשמה היהודית שבהם - אותה קיבלו לפני כשנה, כשעברו את תהליך הגיור האורתודוכסי. 

ג'יאנג נולד בכפר סיני קטן, אך בגיל צעיר מאוד עקרו הוריו  לצורך עסקיהם לעיר מרכזית יותר בשם קינאואנגדאו, והשאירו את ג'יאנג הקטן לגדול אצל סבו וסבתו. "כמו כל סיני, גדלתי ללא שמץ של מושג מה זה יהודי ומדוע שמישהו ירצה לשנוא אותו כל כך", הוא משחזר. "מאז שאני זוכר את עצמי ידעתי שיש אלוקים, ובין אם הוא עוזר לי או לא – זו לא הייתה הבעיה שלי".

 

"ידעתי שיש אלוקים, אבל לעתים קרה שכמעט שכחתי מקיומו"

לדברי פרידמן, ההכרה במציאות האלוקית הייתה שם תמיד - אך משהו בכל זאת היה חסר מן הספר: העיקר. "ידעתי בפשטות מי הוא ואיפה אני יכול למצוא אותו, וזה בערך מה שהיה חשוב. ובכל זאת, זה לקח לי הרבה זמן למצוא אותו באמת. תמיד התחבטתי בשאלות כמו 'מי אני', 'מדוע אני כאן', 'מהי משמעות הקיום שלי כאן', 'מהו הייעוד שלי', 'מהי החשיבות של העולם הזה' וכדומה, אך לעתים קרה שכמעט שכחתי מקיומו".

בגיל 20 הגיע ג'יאנג לארה"ב, אבל מסתבר שלימודים אקדמיים היו רק 'תירוץ' חיצוני, לצורך שהתעורר בו לחפש, לחקור, להתחקות אחר מקומו האמיתי בעולם. "הנסיעה לארה"ב הייתה בשבילי סוג אחר של היכרות, עם אידיאולוגיות שונות שמעולם לא הייתה לי אפשרות לפגוש בהן. נצרות ואסלאם היו חלק מהן. שתיהן קסמו לי אז מאוד, אבל דווקא כשהעמקתי בהן – מצאתי את היהדות. כי הרי ממנה הכל התחיל. האמונה התחילה באברהם אבינו".

מה זאת אומרת "מצאתי את היהדות"?

"המפגש הראשוני שלי עם היהדות היה כשחשבתי לעצמי 'אם שתי הדתות האלה לא מתעלמות מקיומה של היהדות ומודות שממנה מתחיל הכל, אז למה אני צריך להיות זה שמתעלם ממנה?'. התחלתי ללמוד ולהשוות את כל מה שאני לומד – למה שידעתי על אלוקים, על אמונה ועל הפילוסופיה של החיים, מהפרספקטיבה האישית. אחרי השוואה זהירה שנמשכה חודשים ארוכים, מצאתי שהיהדות היא דת הרבה יותר נבונה מבחינה אינטלקטואלית".

 

"קראתי את הספר והתחלתי לבכות כמו מטורף. הרגשתי שהלב שלי נשרף"

בין שלל לימודיו המקצועיים, מצא עצמו ג'יאנג גומע בשקיקה ספרי הסברה שונים – היסטוריים ודתיים - על היהדות. בין כל מה שלמד, היה גם ספר 'דברים'. "אני עדיין זוכר שלילה אחד קראתי את הספר והתחלתי לבכות כמו מטורף. הרגשתי כאילו כל מילה בספר הזה, מגהצת את הלב שלי, וכמו נשרפתי באש. באותו רגע, ידעתי שהנשמה שלי סוף סוף מצאה את החיבור הגבוה ביותר שאפשר להגיע אליו דרך מילים".

איך הגיב החוג הקרוב שלכם למהפך שביצעתם בחייכם? 

(מחייך) "למזלנו, שתי המשפחות שלנו הן מאוד תומכות, וקיבלו את הצעד במלוא ההבנה. בוודאי שהאורחות והמנהגים היו דבר חדש לחלוטין בעבורם, אבל הן עשו ככל יכולתן, כדי להבין את הפעולות שלנו ואת המשמעות העומדת מאחוריהן. לעומת זאת, אני כן יכול להגיד שקיבלתי תגובות שליליות מכמה חברים נוצריים שלי, שבעיניהם הפכתי 'בין רגע' לרוצח של אותו ימ"ש, ואף רצחתי אותו במו ידיי.

"עד היום אני צוחק על כך, כשאני נזכר בזה. אבל חוץ מאותו קומץ, רובם היו מאוד חיוביים וכיבדו מאוד את ההחלטה שלי להפוך ליהודי, למרות שלא הכירו יהודים או יהדות מקרוב. אפילו החברים הקתוליים שלי, הביעו את תמיכתם החזקה בי – כשהבינו שבחרתי באורח חיים יהודי. הם העריצו אותי והאמינו שאני עושה משהו קדוש ונכון. הקב"ה נהג בנו בכפפות של משי, כך שהתהליך שלנו לא יכול היה להיות טוב יותר". 

על הקשר שלו לארץ ועל ההתאקלמות בה אומר פרידמן כי "בששת הימים הראשונים לשהייתנו בארץ, אחד החברים החדשים שלי לקח אותי לעיר אחרת, לקנות מקרר יד שנייה. בדרכנו חזרה, השמש הייתה תלויה מעל ואני התחלתי לבכות. חברי שאל אותי 'מה קרה?' עניתי, תוך שאני מצביע על הארץ, 'היא יפהפייה, לא?'. אני מרגיש שחיכיתי לראות את הארץ, לנשק אותה, ולחיות את הרגעים ההיסטוריים שעליהם קראתי בספרים. אני לא יודע להסביר את זה, אבל אני מרגיש שיש משהו פנימי ועמוק ברגש שלי, שקושר אותי עם הארץ הזו והאנשים שחיים בה".


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 4.5 (86 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

חומש אור החיים עם ביאור אור לעיניים

320לרכישה

מוצרים נוספים

כמים ליבך - הרבנית ימימה מזרחי

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

ילדים מספרים על עצמם 11 - חיים ולדר

חבורת תריג 4 - בתעלומת בבל - חיים ולדר

חבורת תריג - עונה 7

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים