הלימוד היומי
איך להכריע לכף זכות, ואיך עושים תשובה מאהבה?
יום ראשון, י' באלול תשפ"ו: גם בתקופות של לחץ, הקדישו כמה דקות ביום ללימוד היומי. שתפו משפחה וחברים
- הידברותלמעקב
- י' אלול התשפ"ו||

2 הלכות ביום
2 הלכות ביום מתוך הספר "בהלכה ובאגדה", עפ"י פסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל.
כיצד יוכל האדם להכריע את עצמו לכף זכות?
צריך כל אדם שיראה את עצמו כל השנה כולה, כאילו חציו זכאי וחציו חייב, וכן כל העולם, חציו זכאי וחציו חייב: חָטָא חֵטְא אחד הרי הכריע את עצמו ואת העולם כולו לכף חובה, וגרם להם השחתה. אבל עשה מצוה אחת, הרי הכריע את עצמו ואת העולם כולו לכף זכות, וגרם להם תשועה והצלה.
ומפני עניין זה, נהגו כל בית ישראל להרבות בצדקה ובמעשים טובים ולעסוק במצוות, מראש השנה עד יום הכיפורים, יותר מכל ימות השנה.
כתב החיד"א: טוב ונכון שבכל לילה לפני השינה ובפרט בחודש אלול, יבדוק אדם את מעשיו, אם אכן טובים ורצויים הם לפני הבורא או לא. וישתדל לתקן את מעשיו הרעים ולהתחרט עליהם ולשוב מהם, ולשפר ולייעל את מעשיו הטובים.

איזה אדם נקרא צדיק?
כל אחד ואחד מבני האדם יש לו זכויות ועוונות, מי שזכויותיו יתרות על עוונותיו - צדיק. ומי שעוונותיו יתרות על זכויותיו - רשע. מחצה למחצה - בינוני.
ושיקול זה אינו לפי מניין הזכויות והעוונות, אלא לפי גודלן: יש זכות אחת שהיא כנגד כמה עוונות. ויש עוון אחד שהוא כנגד כמה זכויות. ואין שוקלים אלא בדעתו של אל דעות, והוא היודע היאך עורכים הזכויות כנגד העוונות.
והיאך ידע האדם אם הוא צדיק? כשיבדוק את עצמו להיכן נוטים שאיפותיו, היכן שמח הוא יותר, בעסק התורה או בעסק האכילה. היכן מקפיד הוא יותר שיהיה מתוקן, האם בארוחתו שתהיה לו מנה ראשונה ושניה וקינוח, או בתפילתו להתפלל כהוגן ובכוונה מתחילה ועד סוף. מהו מעדיף שיגמר יותר מהר, האכילה או התפילה, הטיול או לימוד התורה. וכן הלאה בכל ענייני היום יום.
המצווה היומית: לדון לכף זכות
מצוות "לדון לכף זכות" היא אחת מהמצוות המרכזיות והחשובות ביהדות, המופיעה מספר פעמים בתנ"ך ובהלכה. המצווה קוראת לנו לשפוט את זולתנו באופן חיובי ולתת להם את ההנאה מהספק כאשר מעשיהם נראים לנו כפוגעים או בעייתיים. מדובר במצווה המעצבת את החברה והיחסים בין בני האדם, ומקדמת ערכים של חמלה, הבנה וסבלנות.
חכמינו במסכת שבת תיארו את שכרו של הדן לכף זכות שאוכל פירותיהן בעולם הזה, והקרן קיימת לו לעולם הבא, ודנים אותו מן השמים לזכות.
כך כתב השל"ה: "כל אדם ירגיל עצמו במדה זו לדון חבירו לכף זכות בכל מה שאפשר אפילו בדרך רחוק, שבנוסף על זה שמסלק קטטה ונותן שלום בארץ, מרבה כבוד שמים, והקדוש ברוך הוא חפץ מאוד בזה, ולא רק שדנים אותו למעלה לכף זכות אלא אף בעולם הזה הקדוש ברוך הוא מראה לו חיבה יתרה".
החפץ חיים כותב: "צריך כל אדם להיזהר בנפשו מללמד חובה על כלל ישראל, ואדרבה ירגיל עצמו תמיד לעורר רחמים ולהזכיר זכותן, ועבור זה יהיה אהוב וחביב לפני הקב"ה כמו שמנינו ביומא (דף ע"ז) לענין גבריאל, בעת שעמד חוץ לפרגוד ועורר זכות ישראל, השיב הקדוש ברוך הוא: 'מי הוא זה שמלמד זכות על בני, הכניסהו לתוך הפרגוד עבור זה". בגמרא נכתב כי "כל הדן את חברו לכף זכות המקום ידין אותו לכף זכות". על כך אומר ה'חפץ חיים': "ותראה חסדיו יתברך כי חפץ חסד הוא, ומקבל כל מין טענה מהמלמד זכות".
ה"פלא יועץ" מציין כי במספר מקומות בתנ"ך הקפיד הקב"ה על אלו שדיברו בגנותם של ישראל. אליהו הנביא נענש על שקטרג על ישראל ואמר: "קנא קנאתי לה' אלוקי צבקות כי עזבו בריתך בני ישראל", ואף ישעיהו הנביא נענש על שאמר: "בתוך עם טמא שפתיים אנוכי", ומשה רבנו נענש על שאמר: "והן לא יאמינו לי". לעומתם, גדעון זכה להנהיג את ישראל בזכות שלימד סנגוריא על ישראל, וכה נכתב: "לך בכוחך זה והושעת את ישראל" – בכוח הסנגוריא שלימדת על בני.
חיזוק לנשמה
מה ההבדל בין תשובה מיראה לתשובה מאהבה, והאם שתיהן משיגות את אותה התוצאה? הרב יגאל כהן מכין אותנו לימים הנוראים



