יום הזיכרון 2026
בלב האש: 6 סיפורי גבורה שחובה לקרוא ביום הזיכרון
הכירו את הלוחמים שהפכו למגן אנושי עבור חבריהם, הדפו רימונים בידיים חשופות ומסרו נפשם למען עם ישראל ברגעי המבחן הקשים ביותר
- נעמה גרין
- פורסם ד' אייר התשפ"ו

מורשת של גיבורים: מאחורי השמות והתמונות של חללי ישראל, מסתתרים מעשי גבורה שאי אפשר לתפוס. החל מהלוחם שקפץ על רימון כדי להציל את חבריו, דרך הקצין שחיבק חייל תחת אש, ועד הצעיר שהדף בידיו שבעה רימונים מהמיגונית. ביום הזיכרון אספנו 7 סיפורים בלתי נשכחים על עוצמה, רעות והקרבה שיישארו חקוקים בלב האומה לנצח. אלו הם פני הגבורה היהודית.
מתן אברג'ל הי"דמתן אברג'ל הי"ד
בשבת ה-7/10/2023 הוקפצו לוחמי גדוד 13 של חטיבת גולני אל קיבוץ ניר עם, ובדרך הותקף הנגמ"ש הצה"לי (נמ"ר) שבו נסע מתן אברג'יל הי"ד יחד עם שני חברים נוספים לגדוד.
החיילים השיבו אש כנגד, אלא שאז המחבלים זרקו רימונים אל הרכב הצה"לי, ואחד מהם אף חדר פנימה. מתן ניסה לתפוס את הרימון ולזרוק אותו החוצה, אך הוא לא הצליח, וקפץ עליו בגופו במטרה להציל את חבריו מהפיצוץ. הוא נפגע קשות ואמר לחבריו אחרי הפציעה: "ניסיתי להגן על כולנו ועל כל עם ישראל". רגעים ספורים לאחר מכן הוא מת מפצעיו.
מסביב לרכב היו עשרות מחבלים, אך הם לא נכנסו לרכב, אולי משום שחשבו שכל החיילים ברכב מתים. זמן קצר אחר כך הגיע כוח של צה"ל, וחילץ את יושבי הרכב. חייהם של ששת החיילים הנותרים בנמ"ר ניצלו בזכות גבורתו של מתן הי"ד.
ענר שפירא הי"דענר שפירא הי"ד
ענר שפירא הי"ד, בן 22, לוחם בסיירת נח"ל, הגן בגופו על עשרות צעירים שברחו מהמסיבה ברעים והסתתרו במיגונית. מחבלי חמאס ירו לתוך המיגונית וזרקו לתוכה פעם אחרי פעם רימונים, ובכל פעם שנזרק רימון פנימה הוא הדף אותו החוצה בידיים חשופות, באומץ עילאי ובהקרבה עצומה. כך שבע פעמים. ברימון השמיני הוא נהרג. יהי זכרו ברוך.
סמ"ר עדי צור הי"ד
סמל מיכאל בן-חמו הי"דסמ"ר עדי צור הי"ד, סמל מיכאל בן-חמו הי"ד
מוקדם בבוקר ה–7/10/2023 יצאו חיילים מגדוד 51 לסיור שגרתי על גדר קיבוץ כיסופים, ונקלעו למטח טילים כבד. במקביל התקבלה ידיעה על פריצת ה"מכשול" בגבול ועל 4 חוליות מחבלים שמתקדמות לעבר קיבוץ כיסופים.
בזמן שחיילי הבסיס התארגנו להגנה על הבסיס ועל הקיבוץ, החיילים שסיירו בשטח התקדמו אל חוליות המחבלים במטרה לקנות זמן ולעכב אותם. בתוך זמן קצר נתקל צוות הסיור במחבלים שפתחו באש על ההאמר.
סמ"ר עדי צור מירושלים, שישב צמוד לדלת האחורית, ירד מההאמר והחזיר אש. אל עדי הצטרף סמל מיכאל בן-חמו מרחובות שישב בסמוך לדלת הקדמית. שניהם נשארו להילחם במחבלים בזמן שההאמר חזר לבסיס עם הפצועים ועם הדיווחים מההיתקלות.
בזכות מעשה הגבורה שלהם והצעידה ראשונים לתוך האש, הצליחו החיילים בבסיס להתכונן במהירות ללחימה בקיבוץ ובבסיס. ההגנה שפרשו עליו טרם הגעת המחבלים היא שמנעה את השתלטות חמאס עליו, היחיד מבין בסיסי הגדר שהמחבלים לא השתלטו עליו. סמ"ר עדי צור וסמל מיכאל בן-חמו הי"ד נפלו בקרב.
סנ"צ אבי עמר הי"דסנ"צ אבי עמר הי"ד
סנ"צ אבי עמר, בן 54, קצין בכיר ביחידת יואב של משטרת המחוז הדרומי, היה בין הראשונים בזירת הקרב בתחנת שדרות, והצליח עם הכוחות המעטים ששם לרתק את המחבלים לתוך התחנה.
לאחר מכן יצא לכניסה לשדרות, גם שם התחולל קרב. כאשר התקבלה הודעה על לחימה באזור כפר עזה, הוא יצא לסייע, נתקל במחבלים והצליח לנטרל אותם, לאסוף את אמצעי הלחימה שלהם ולחזור לשדרות. משם הוא נשלח לבארי על רכבים ממוגנים.
בכניסה לקיבוץ הכוח הצליח לחסל חוליית מחבלים, אבל אז הרכבים שאיתו נקלעו לאש תופת, מירי אר-פי-ג'י, ושם הוא נהרג. שעתיים לפני כן, באזור כפר עזה, אחד החיילים לא עמד באירועים ובמראות, וסנ"מ עמר צולם רוכן ומחבק את החייל, בתוך כל ההמולה והירי, עדות ליכולת שלו לבטא רכות כלפי מי שנזקק לכך, גם בתוך הקרב הקשה ביותר. יהי זכרו ברוך.
רב"ט עמיחי רובין הי"דרב"ט עמיחי רובין הי"ד
רב"ט עמיחי רובין הי"ד, בן 23 מעכו, היה במוצב מו"פ דרום, סמוך לגבול עם עזה, כאשר החלה מתקפת חמאס. בשל ההטעיה של הפגזה ארטילרית, רצו כל החיילים אל המבנה הממוגן בחדר האוכל של המוצב ללא אמצעי לחימה.
עמיחי היה בין הראשונים שהסתער עם נשקו האישי. יחד עם מפקדו וחייל נוסף הם הגנו על החיילים שהתבצרו בתוך המרחב המוגן. במהלך הקרב הוא נפצע ברגלו והמשיך להילחם כשהוא כורע. לאחר מכן נורה בראשו והמשיך להילחם במשך כ-20 דקות עד שהתמוטט. הוא הגיע לבית החולים בצוהרי שבת ללא הכרה והרופאים נאלצו לקבוע את מותו.
גיא שמחי הי"דגיא שמחי הי"ד
גיא שמחי הי"ד, לוחם בסיירת צנחנים, היה בחופשה בבוקר ה-7 באוקטובר. כשהגיעו המחבלים לקיבוץ רעים הוא הספיק להכניס לממ"ד 14 מחבריו ובכך הציל את חייהם.
הוא ולוחם נוסף, אדר, חבר הקיבוץ לוחם מגלן, נשארו בסלון, מחוץ לממ"ד, כדי לאבטח את הדלת. אדר היה חמוש, גיא לא.
שני מחבלים הצליחו להגיע לדירה, וגיא ואדר חיסלו אותם, אבל קודם הספיקו המחבלים לזרוק עליהם רימונים, ושניהם נפצעו. אדר הצליח להימלט אל גג הבית, וגיא קפץ מהחלון ונהרג מירי נוסף. כל מי שהיו בממ"ד חולצו בחיים אחרי כ-7 שעות. אביו של גיא, תא"ל דדי שמחי, נציב כבאות והצלה לשעבר, הגיע לקיבוץ במוצאי שבת בלילה, לחלץ בעצמו את גופת בנו. יהי זכרו ברוך.




