דמויות ביהדות
הלל הזקן" 10 עצות זהב בנות 2000 שנה, שרלוונטיות במיוחד
חשבתם שאתם מכירים את הלל הזקן רק בגלל הסיפור על הרגל האחת? הנה 10 ציטוטים מאלפים מדבריו של התנא הגדול, שחי בתקופת בית המקדש השני
- יונתן הלוי
- פורסם ד' שבט התשפ"ו

הלל הזקן (על פי המסורת ג'תרמ"ח-ג'תשס"ח; 113 לפנה"ס-8 לספירה) חי לפני יותר מ-2,000 שנה, כ-100 שנה לפני חורבן הבית השני. היה תנא, מונה לנשיא הסנהדרין, כאשר לצידו כיהן שמאי כאב בית הדין. לפניכם 10 ציטוטים מחכימים מדבריו:
1. הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן – אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה. (מסכת אבות פרק א משנה יב)
הלל הזקן הורה לנו ללמוד מאהרן הכהן את שני כללי ההתנהגות הבאים:
להיות אוהב שלום ורודף שלום - להשתדל בלי סוף, ולגייס יצירתיות ותחכום, כדי ליישב סכסוכים ולהביא את השלום והאהבה בין איש לאשתו ובין אדם לחברו, אפילו כשנראה שהדבר חסר סיכוי.
לאהוב את הבריות ולקרבן לתורה - את אלו שרחוקים מעבודת ה' ומהתורה יש לאהוב, ורק לאהוב! גם משום שזוהי בדיוק מצוות אהבת ישראל, לאהוב כל אחד מעם ישראל ולא משנה מיהו ומה מצבו, אבל גם בגלל שזו הדרך היעילה לקרב אנשים לתורה ולעבודת ה'.
2. אִם אֵין אֲנִי לִי – מִי לִי, וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי – מָה אֲנִי, וְאִם לֹא עַכְשָׁיו – אֵימָתָי?! (מסכת אבות פרק א משנה יד)
האחריות מוטלת רק עליך, אז אל תסתמך על אחרים ואל תתפתה להאשים את הסביבה. מצד שני, כל מה שכבר עשית עד היום מחוויר לעומת הפוטנציאל האמיתי שלך, אז אל תתפתה להסתפק בהישגי העבר. ואחרי שהבנת שהכול תלוי רק בך ואתה מסוגל להרבה מעבר למה שאתה מדמיין, אל תתפתה לדחות את העשייה שלך, אפילו לרגע. אם רק תרצה תוכל לעשות הכול כאן ועכשיו!
3. "דַּעֲלָךְ סְנֵי לְחַבְרָךְ לָא תַּעֲבֵיד – זוֹ הִיא כׇּל הַתּוֹרָה כּוּלָּה, וְאִידַּךְ פֵּירוּשַׁהּ הוּא". (מסכת שבת דף לא עמוד א)
פירוש הדברים: "אל תעשה לחברך מה ששנוי עליך – זוהי כל התורה כולה; כל היתר הוא הפירוש".
גוי אחד הגיע לשמאי הזקן, חברו של הלל, וביקש ממנו להתגייר, בתנאי "שֶׁתְּלַמְּדֵנִי כׇּל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ כְּשֶׁאֲנִי עוֹמֵד עַל רֶגֶל אַחַת". שמאי דחה את הגוי המטריד והדף אותו במקל המדידה שאחז בידו. אחר כך פנה הגוי עם אותה הבקשה להלל שדווקא נענה לאתגר. הוא גייר את הגוי ואמר לו: "לא לעשות לחברך מה ששָׂנוּי עליך – זוהי כל התורה כולה, כל היתר הוא הפירוש. עכשיו לך ולמד את שאר התורה כדי לדעת כיצד ליישם זאת".
עלינו להבין כי התורה הקדושה מרוממת את האדם מחיי החומר ומחברת אותו עם הבורא. התעלות זו היא הבסיס לאהבת ישראל אמיתית, בלתי מותנית, שיכולה להתקיים רק בליבו של מי שהפך את הנפש לעיקר ואת הגוף לטָפֵל ולפיכך רואה בכל יהודי את נפשו האלוקית הטהורה והאהובה ולא נתפס לרובדי אישיות חיצוניים שעלולים לעתים להיות בלתי מחמיאים או מעוררי דחייה.
4. אַל תַּאֲמִין בְּעַצְמְךָ עַד יוֹם מוֹתְךָ. (מסכת אבות פרק ב משנה ד)
לעולם אל תפסיק לתחזק הרגלים טובים ולטפח תכונות אופי חיוביות. גם כשנדמה לך שהם כבר הפכו לחלק מהאישיות שלך, הם עלולים להיחלש ולהיעלם אם לא תדאג לתחזק אותם שוב ושוב.
5. אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ. (מסכת אבות פרק ב משנה ד)
אל תמהר לשפוט אחרים שנכשלו, כל עוד לא התמודדת בעצמך עם אותם הניסיונות והקשיים שהם חוו.
6. אַל תֹּאמַר "לִכְשֶׁאִפָּנֶה אֶשְׁנֶה", שֶׁמָּא לֹא תִפָּנֶה. (מסכת אבות פרק ב משנה ד)
אם תשאיר את לימוד התורה לשעות הפנאי יש סיכוי גבוה שלעולם לא תרגיש מספיק "פנוי". במקום זאת הקדש זמנים קבועים ללימוד התורה, גם אם זה יבוא על חשבון עיסוקים חשובים אחרים.
8. לֹא הַבַּיְשָׁן לָמֵד, וְלֹא הַקַּפְּדָן מְלַמֵּד. (מסכת אבות פרק ב משנה ה)
תלמיד טוב הוא תלמיד שלא מתבייש לשאול שאלות וכך לומד ומחכים. מורה טוב הוא מורה שמגלה הבנה והכלה כלפי תלמידיו, ולא גורם להם להרגיש נכשלים.
9. מַרְבֶּה נְכָסִים – מַרְבֶּה דְאָגָה. (מסכת אבות פרק ב משנה ז)
ריבוי עושר ונכסים אינו מבטיח לאדם שלווה ואושר. נהפוך הוא, ככל שאדם צובר יותר נכסים כך הולכת וגוברת דאגתו שמא יאבד אותם.
10. "מִצְוָה לִרְחֹץ בְּבֵית הַמֶּרְחָץ, שֶׁנִּבְרֵאתִי בְּצֶלֶם וּבִדְמוּת". (ויקרא רבה לד, ג)
פעם שאלו אותו תלמידיו להיכן הוא הולך ואמר להם "לעשות מצווה". כשניסו התלמידים להבין על איזו מצווה מדובר, אמר להם "לרחוץ בבית המרחץ". תמהו התלמידים "וכי מצווה היא זו?!" אמר להם הלל "בוודאי שזו מצווה", והסביר כך: "הרי לכל אחד מהפסלים והדיוקנאות של המלכים המוצבים בתיאטראות ובבתי הקרקס ישנו אדם שאחראי על ניקיונו והברקתו של הפסל או הדיוקן. הנושא בתפקיד זה מקבל שכר ישירות מאת המלך וזוכה למעמד נכבד בין חשובי הממלכה. אז אני", המשיך הלל ואמר, "שנבראתי בְּצֶלֶם וּבִדְמוּת, כמו שנאמר "כִּי בְּצֶלֶם אֱ-לֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם" – על אחת כמה וכמה שמצווה עלי לדאוג לניקיוני".




