גוף ונפש
נותנים לילדים תפוח בין הארוחות? זה מה שיכול לקרות להם
הרגלי אכילה שנתפסים כבריאים עלולים להזיק לשיניים יותר ממתוקים. מומחית בתחום מסבירה מדוע אכילה רציפה, גם של פירות, מונעת מהשן להתאושש ומגבירה סיכון לעששת
- יצחק איתן
- פורסם ט"ו טבת התשפ"ו

הורים רבים בטוחים שהם פועלים נכון כשהם מציעים לילדיהם נשנוש תדיר - פרי בין הארוחות או חטיף שנחשב בריא. אלא שלפי ד"ר מלכה אשכנזי, מנהלת ההתמחות ברפואת שיניים לילדים בשיבא, דווקא ההרגל הזה פוגע בשיניים. לדבריה, עדיף שילד יאכל ממתק פעם אחת ביום במסגרת ארוחה מסודרת, מאשר שיאכל פירות או מזונות אחרים במרווחים קצרים.
"על השיניים גדלים חיידקים שצורכים את הפחמימות שאנו אוכלים", מסבירה ד"ר אשכנזי בכתבה שהתפרסמה באתר וואלה. "הפחמימות האלה אינן מצויות רק במתוקים - הן בירקות, פירות, אורז ועוד. רוב האנשים מאמינים שרק מתוקים עושים חורים בשיניים, אבל זה ממש לא נכון. כל אוכל שמכיל פחמימות עלול לגרום לעששת".
החיידקים מפרקים את הפחמימות לחומצה שממיסה את השן. לאחר האכילה נוצרים חורים מיקרוסקופיים, אך הרוק מנטרל את החומצה ומשקם את הנזק. הבעיה היא פער הזמנים. "הזמן שלוקח לחיידקים לעשות את הנזק הזה הוא דקות ספורות. אבל הזמן שלוקח לרוק לתקן את הנזק - שעתיים במקרה הטוב, ואם לא מצחצחים שיניים היטב, זה יכול להגיע ל-8 שעות".
כאשר ילד אוכל שוב לפני שעברו שעתיים, הנזק מצטבר. "בכל פעם שהילד לא עושה הפסקה של שעתיים בין ארוחה לארוחה, הנזק גדל עוד קצת", היא מדגישה.
מכאן נולד כלל הזהב: "הכלל הראשון והכי חשוב זה לא מה לאכול - הכול מכיל פחמימות. זה יותר למה חשוב לא לאכול כל הזמן". אכילה בזמנים קבועים מאפשרת איזון בין הפגיעה לשיקום.
גם כמות האוכל פחות משמעותית. "כל מה שהילד יאכל - זה בעצם ארוחה מלאה בשביל החיידקים", היא מדגישה. לכן, עדיף לאכול הכל ברצף אחד ואז להפסיק, ולא לפזר אכילה קטנה לאורך היום.




